הרב אברהם ישראל סילבצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
|שם= אברהם ישראל סילבצקי  
|שם= אברהם ישראל סילבצקי  
|תמונה=[[קובץ:0116 sefer.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:0116 sefer.jpg|250px]]
|כיתוב= הרב אברהם ישראל סילבצקי (במרכז) יחד עם [[הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא]] ו[[הרב יהושע מגנס]]
|כיתוב= הרב אברהם ישראל סילבצקי (במרכז) יחד עם חותנו [[הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא]] ו[[הרב יהושע מגנס]]
|תאריך לידה= ז' אדר א' תשל"ו
|תאריך לידה= ז' ב[[אדר א']] תשל"ו
|מקום לידה=
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=
|תאריך פטירה=
שורה 12: שורה 12:
|השתייכות=ציונות דתית
|השתייכות=ציונות דתית
|נושאים בהם עוסק=[[גמרא]] ,[[הלכה]], [[אמונה]]
|נושאים בהם עוסק=[[גמרא]] ,[[הלכה]], [[אמונה]]
|תפקידים נוספים= ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וראש כולל בבית הרב
|תפקידים נוספים= ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וראש [[כולל]] ב"בית הרב"
|רבותיו=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב יוסף לייב זוסמן]],הרב חיים אילסון,[[הרב יעקב שפירא]]
|רבותיו=[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], [[הרב שאול ישראלי]], [[הרב יוסף לייב זוסמן]], [[הרב יעקב שפירא]]
|תלמידיו=
|תלמידיו=
|בני דורו=
|בני דורו=
שורה 19: שורה 19:
}}
}}


'''הרב אברהם ישראל (אב"י) סילבצקי''' (נולד בז' באדר א' ה'תשל"ו) , הוא ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וראש כולל בבית הרב קוק.
'''הרב אברהם ישראל (אב"י) סילבצקי''' הוא ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] וראש כולל בבית הרב קוק.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד וגדל ב[[ירושלים]], בנם של דב, מייסד מכללת אמונה ומתלמידי [[רבי משה פיינשטיין]], ורחל סילבצקי, עורכת אתר ערוץ 7 באנגלית ויו"ר אמונה לשעבר.
נולד וגדל ב[[ירושלים]], בנם של דב, מייסד מכללת אמונה ותלמידו של [[רבי משה פיינשטיין]], ורחל סילבצקי, עורכת אתר ערוץ 7 באנגלית ויו"ר אמונה לשעבר. למד ב[[ישיבת חורב]] בירושלים, ובמהלך לימודיו עזב את הישיבה התיכונית והחל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם נעשה לתלמידו המובהק של [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. כמו כן, למד אצל [[הרב שאול ישראלי]] ו[[הרב יוסף לייב זוסמן]]. עמד בקשרים עם [[הרב חיים אילסון]], ראש [[ישיבת דרך התלמוד]], ואף סייע לו בהוצאת הספר "אגרות הגרי"ד" של [[הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק]] ובעריכת חלק משיעורי הגרי"ד. נשא את אביטל, בתו של [[הרב יעקב שפירא]] (לימים, ראש הישיבה), ולהם חמישה ילדים. לאחר מספר שנים בישיבה קיבל סמיכת חכמים (יורה יורה ידין ידין) מראש הישיבה הרב שפירא, שכתב עליו: "ידידי היקר הגאון חריף ובקי מוהר"ר אברהם ישראל סילבצקי שליט"א אחד מהמצוינים בישיבת מרכז הרב שיודעני בו ששנה ולמד והרבה ידיעותיו בש"ס ופוסקים ובע"ה הגיע לשערי הוראה להורות וללמד ולדון". במקביל ללימודיו בישיבה, ערך מספר שנים את כתב העת "ניצני ארץ" - בטאונה התורני של הישיבה, וכן שימש כיועץ למערכת עלון "קומי אורי" של תנועת קוממיות. עוד בטרם התמנה לר"מ, החל להעביר שיעורי עיון בישיבה במהלך סדרי צהריים.  
 
למד בישיבה תיכונית חורב בירושלים לאחר מכן עבר ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]],רבו ‏המובהק ו[[הרב שאול ישראלי]].
במשך השנים למד אצל הרב המקובל [[הרב יוסף לייב זוסמן]] תלמידו של [[הרב יעקב משה חרל"פ]] .כמו כן היה בקשר הדוק עם הרב חיים אילסון ראש ישיבת דרך התלמוד ב[[ירושלים]]
ומתלמידיו המובהקים של [[הגרי"ד סולובייצ'יק]],ואף סייע לו בהוצאה לאור של הספר 'אגרות הגרי"ד' ובעריכת שיעורים שונים של [[הגרי"ד סולובייצ'יק]].
 
לאחר מספר שנים בישיבה קיבל סמיכת חכמים (יורה יורה ידין ידין) מרבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]]. בכתב הסמיכה משנת תשס"ג כתב עליו רבו :
"ידידי היקר הגאון חריף ובקי מוהר"ר אברהם ישראל סילבצקי שליט"א אחד מהמצוינים בישיבת מרכז הרב שיודעני בו ששנה ולמד והרבה ידיעותיו בש"ס ופוסקים ובע"ה
הגיע לשערי הוראה להורות וללמד ולדון".
 
במקביל ללימודיו בישיבה, ערך מספר שנים את "ניצני ארץ" -קובץ כתבי יד וחידושים היוצאים לאור על ידי תלמידי [[ישיבת מרכז הרב]],
כמו כן, באופן רשמי החל להעביר גם שיעורי עיון ב[[גמרא]] בסדר צהריים בישיבה.  
 
בשנת תשס"ו התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה.
בשנת תשס"ו התמנה על ידי ראש הישיבה [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], לר"מ בישיבה.
שימש כיועץ למערכת ההו"ל "קומי אורי" – ירחון תורני שעסק בענייני השעה של תנועת  קוממיות ויצא לאור בשנים תשס"ז ותשס"ח.
משמש היום כר"מ של שנה ב' בישיבה, ובמסגרת זו הוא מעביר מדי שבוע שיעורי עיון ב[[גמרא]] במסכת הנלמדת בישיבה ושיעורים במקצועות שונים באמונה (כתבי ה[[רמב"ם]], [[רמח"ל]], [[הרב קוק]] ועוד).
במשך השנים נתגבשו סביבו קבוצות של תלמידים ואברכים מבוגרים יותר, להם מוסר הרב סילבצקי שיעורי עיון ב[[גמרא]] וב[[אמונה]].


בנוסף להיותו ר"מ בישיבה הקים בשנת תשע"ו כולל ערב של אברכים בבית הרב קוק בירושלים אשר הוא עומד בראשו.
בנוסף להיותו ר"מ בישיבה הקים בשנת תשע"ו כולל ערב של אברכים בבית הרב קוק בירושלים אשר הוא עומד בראשו.
שורה 46: שורה 29:
==פסק סירוב הפקודה==
==פסק סירוב הפקודה==


בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".
בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון ל[[סירוב פקודה|סרב פקודה]], ובראיון עמו{{הערה|1= עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15) }} אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".
   
   
במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] כנגד פסק ההלכה של [[הרב אברהם אלקנה כהנא  שפירא]]‏ {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html שלב התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.
במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] כנגד פסק ההלכה של [[הרב אברהם אלקנה כהנא  שפירא]]‏ {{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html של� התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg}}.התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.
 
לאחר פטירת הרב שפירא הוזמן הרב סילבצקי על ידי [[הרב אהרון ליכטנשטיין]]  להעביר שיעור
בבית המדרש של  [[ישיבת הר עציון]] במשנת מורו ורבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], בשיעור נכחו כל רבני
הישיבה ובפרט ראשי הישיבה דאז [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] ו[[הרב יהודה עמיטל]].


==הר הבית==
==הר הבית==


ידועה דעתו של הרב סילבצקי האוסרת עליה להר הבית כפי שנעשית כיום, כפי שסוברים רבים מרבני הציונות הדתית ביניהם מתלמידי [[הרב צבי יהודה קוק]].
הרב סילבצקי פעל לחזק את דעת רבו האוסרת עלייה ל[[הר הבית]] בזמן הזה. הוא הרבה להוכיח מתוך דברי הראשונים (ובהסתמך על מדידות בהר), שגבולות התחום נמותר בכניסה אינם ברורים דיו על מנת להתיר את הכניסה. התכתב בנושא זה עם רבים מהתומכים בעלייה להר, בהם [[הרב דב ליאור]], [[הרב יצחק שילת]], [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']], הרב עזריה אריאל ועוד.  
הרב סילבצקי נסמך בין השאר על פסקו של רבו [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] בעניין. הוא הרבה להוכיח מתוך מחקר בדברי הראשונים ומדידות בהר, שהאיסור לעלות הוא משום שלא ברורים הגבולות המותרים בהר. התכתב בנושא זה באריכות עם חלק גדול מרבני הציונות הדתית שתומכים בעלייה להר הבית, ביניהם:
[[הרב דב ליאור]] רבה של קרית ארבע [[חברון]],ראשי [[ישיבת מעלה אדומים]] [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']] ו[[הרב יצחק שילת]],וכן הרב עזריה אריאל מ[[מכון המקדש]].
 
==משפחתו==
 
מתגורר בירושלים, נשוי לאביטל, מחנכת באולפנת צביה ב[[ירושלים]]. אב לחמישה. אביה של
רעייתו הוא [[הרב יעקב שפירא]] ראש ישיבת מרכז הרב כיום, ונכדתו של מורו ורבו
[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]] ראש[[ ישיבת מרכז הרב]] ו[[הרב הראשי לישראל]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־06:39, 28 בספטמבר 2016

אברהם ישראל סילבצקי
0116 sefer.jpg
הרב אברהם ישראל סילבצקי (במרכז) יחד עם חותנו הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא והרב יהושע מגנס
תאריך לידה ז' באדר א' תשל"ו
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש כולל ב"בית הרב"
רבותיו הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שאול ישראלי, הרב יוסף לייב זוסמן, הרב יעקב שפירא

הרב אברהם ישראל (אב"י) סילבצקי הוא ר"מ בישיבת מרכז הרב וראש כולל בבית הרב קוק.

ביוגרפיה

נולד וגדל בירושלים, בנם של דב, מייסד מכללת אמונה ותלמידו של רבי משה פיינשטיין, ורחל סילבצקי, עורכת אתר ערוץ 7 באנגלית ויו"ר אמונה לשעבר. למד בישיבת חורב בירושלים, ובמהלך לימודיו עזב את הישיבה התיכונית והחל ללמוד בישיבת מרכז הרב, שם נעשה לתלמידו המובהק של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא. כמו כן, למד אצל הרב שאול ישראלי והרב יוסף לייב זוסמן. עמד בקשרים עם הרב חיים אילסון, ראש ישיבת דרך התלמוד, ואף סייע לו בהוצאת הספר "אגרות הגרי"ד" של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק ובעריכת חלק משיעורי הגרי"ד. נשא את אביטל, בתו של הרב יעקב שפירא (לימים, ראש הישיבה), ולהם חמישה ילדים. לאחר מספר שנים בישיבה קיבל סמיכת חכמים (יורה יורה ידין ידין) מראש הישיבה הרב שפירא, שכתב עליו: "ידידי היקר הגאון חריף ובקי מוהר"ר אברהם ישראל סילבצקי שליט"א אחד מהמצוינים בישיבת מרכז הרב שיודעני בו ששנה ולמד והרבה ידיעותיו בש"ס ופוסקים ובע"ה הגיע לשערי הוראה להורות וללמד ולדון". במקביל ללימודיו בישיבה, ערך מספר שנים את כתב העת "ניצני ארץ" - בטאונה התורני של הישיבה, וכן שימש כיועץ למערכת עלון "קומי אורי" של תנועת קוממיות. עוד בטרם התמנה לר"מ, החל להעביר שיעורי עיון בישיבה במהלך סדרי צהריים. בשנת תשס"ו התמנה על ידי ראש הישיבה הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, לר"מ בישיבה.

בנוסף להיותו ר"מ בישיבה הקים בשנת תשע"ו כולל ערב של אברכים בבית הרב קוק בירושלים אשר הוא עומד בראשו.

פסק סירוב הפקודה

בשנת תשס"ה סמוך ליישום תוכנית ההתנתקות קרא רבו הרב שפירא לאנשי כוחות הביטחון לסרב פקודה, ובראיון עמו‏[1] אמר כי יש איסור תורה גמור להעביר קרקע של ישראל לנוכרי ואסור להשמע לפקודה כזו ואף לסייע לה. רבנים רבים תמכו בפסק הלכה זה ואף הביעו זאת ב"מכתב תמיכה ברב שפירא".

במו"מ הלכתי שהתפתח לאחר פרסום פסק ההלכה עונה הרב סילבצקי באריכות רבה לכל טיעון וטיעון שהעלה הרב אהרון ליכטנשטיין כנגד פסק ההלכה של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא‏ ‏[2].התכתבות זו בין הרב ליכטנשטיין לרב סילבצקי עוררה הדים רבים פורסמה רבות בכלי התקשורת, תורגמה לאנגלית ופורסמה במספר במות בארץ ובעולם. רבים ראו בה אבן יסוד לבירור הגישות השונות שנתהוו בציונות הדתית.

הר הבית

הרב סילבצקי פעל לחזק את דעת רבו האוסרת עלייה להר הבית בזמן הזה. הוא הרבה להוכיח מתוך דברי הראשונים (ובהסתמך על מדידות בהר), שגבולות התחום נמותר בכניסה אינם ברורים דיו על מנת להתיר את הכניסה. התכתב בנושא זה עם רבים מהתומכים בעלייה להר, בהם הרב דב ליאור, הרב יצחק שילת, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', הרב עזריה אריאל ועוד.

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. עיתון "בשבע" (גיליון 155 עמ' 15)
  2. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART/975/919.html של� התשובות החדות: מכתבו של הרב ליכטנשטיין לרב שפירא לא נותר ללא מענה],הרב ישראל רוזן והרב אברהם ישראל סילבצקי, ניסחו מכתבי תגובה שבהם מופרכות שאלותיו של הרב ליכטנשטיין אחת לאחת, יח באב תשס"ה,באתר nrg