שירת דבורה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
השירה ששרו [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]] לאחר שניצחו במלחמת סיסרא.
השירה ששרו [[דבורה הנביאה]] ו[[ברק בן אבינועם]] לאחר שניצחו במלחמת סיסרא. "ותשר דבורה... בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה'..." (שופטים ה).
 
==הרקע לשירה==
המלחמה בין ברק בן אבינועם לסיסרא מתוארת מזווית אישית ב"שירת דבורה". שירה זו היא מעין שירת ניצחון המתארת את הרקע למלחמה, מותחת ביקורת על השבטים שנמנעו מליטול חלק במלחמה משום שלא סבלו מאיום ביטחוני ישיר מסיסרא, ומשבחת את יעל אשת חבר הקיני על שהרגה את סיסרא.
 
פירוט תוכן השירה
השירה פותחת בתיאור עוזו של ה' אלוהי ישראל, לאחר מכן תיאור המצב הבעייתי שקדם למלחמה, הלל לשבטים שיצאו למלחמה, גערה בשבטים שהתחמקו ממנה, ואף קללה לתושבי מקומות שלא הצטרפו, ובהנגדה אליהם תיאור מפורט של יעל אשת חבר הקיני שבניגוד למשתמטים התנדבה וסיכנה את עצמה. השירה עמוסה ברוח של התנדבות ואהבה, לעומת הרשעות ולקיחת השלל של סיסרא. בסיום מתואר מצב האויבים בעורף, אם סיסרא המצפה לשוב בנה, והשקט שהשתרר בעקבות הניצחון במלחמה.
 
בדומה לשירת הים, המנהיג מודה בשירתו לה' לאחר שהתרחשה לעמו הצלה גדולה. ניתן לראות הקבלה בכמה עניינים בין השירות הללו. כמו הפתיח "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" ובשירת דבורה "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם", וכמו ההודאה, בשירת הים – "אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה" ובשירת דבורה "אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".
 
כמו שירת הים גם שירת דבורה מסודרת בצורת "אריח על גבי לבנה".


{{שופטים}}
{{שופטים}}

גרסה מ־00:30, 30 בדצמבר 2018

השירה ששרו דבורה הנביאה וברק בן אבינועם לאחר שניצחו במלחמת סיסרא. "ותשר דבורה... בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו את ה'..." (שופטים ה).

הרקע לשירה

המלחמה בין ברק בן אבינועם לסיסרא מתוארת מזווית אישית ב"שירת דבורה". שירה זו היא מעין שירת ניצחון המתארת את הרקע למלחמה, מותחת ביקורת על השבטים שנמנעו מליטול חלק במלחמה משום שלא סבלו מאיום ביטחוני ישיר מסיסרא, ומשבחת את יעל אשת חבר הקיני על שהרגה את סיסרא.

פירוט תוכן השירה השירה פותחת בתיאור עוזו של ה' אלוהי ישראל, לאחר מכן תיאור המצב הבעייתי שקדם למלחמה, הלל לשבטים שיצאו למלחמה, גערה בשבטים שהתחמקו ממנה, ואף קללה לתושבי מקומות שלא הצטרפו, ובהנגדה אליהם תיאור מפורט של יעל אשת חבר הקיני שבניגוד למשתמטים התנדבה וסיכנה את עצמה. השירה עמוסה ברוח של התנדבות ואהבה, לעומת הרשעות ולקיחת השלל של סיסרא. בסיום מתואר מצב האויבים בעורף, אם סיסרא המצפה לשוב בנה, והשקט שהשתרר בעקבות הניצחון במלחמה.

בדומה לשירת הים, המנהיג מודה בשירתו לה' לאחר שהתרחשה לעמו הצלה גדולה. ניתן לראות הקבלה בכמה עניינים בין השירות הללו. כמו הפתיח "אָז יָשִׁיר-מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" ובשירת דבורה "וַתָּשַׁר דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם", וכמו ההודאה, בשירת הים – "אָשִׁירָה לה' כִּי-גָאֹה גָּאָה" ובשירת דבורה "אָנֹכִי, לַה' אָנֹכִי אָשִׁירָה, אֲזַמֵּר, לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל".

כמו שירת הים גם שירת דבורה מסודרת בצורת "אריח על גבי לבנה".