רבי יהושע בן קרחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|תלמידיו=[[אלעזר ברבי שמעון]], [[רבי יהודה הנשיא]] | |תלמידיו=[[אלעזר ברבי שמעון]], [[רבי יהודה הנשיא]] | ||
}} | }} | ||
רבי | [[רבי יהושע בן קרחה]] היה [[תנא]] בדור הרביעי, חברם של [[רבי מאיר]], [[רבן שמעון בן גמליאל]] ושל תלמידי [[רבי עקיבא]]. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה קירח.{{הערה|כך סברו [[רש"י]], [[הרשב"ם]], [[רבינו גרשום]], [[מנחם המאירי|המאירי]] ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של [[בן עזאי]] לגבי רבי עקיבא ב[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת בכורות]]: {{ציטוטון|כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקירח הזה}}{{הערה|בכורות דף נ"ח ע"א}}. לעומתם ה[[תוספות]] ([[מסכת שבת]], דף ק"נ ע"א, ד"ה ורבי) - הוכיחו לדעתם שהדבר אינו ייתכן.}} | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה | בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה הרומית את [[רבי אלעזר|רבי אלעזר ברבי שמעון]] בן [[רבי שמעון בר יוחאי|רשב"י]] לתופס גניבה, כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "[[חומץ בן יין]]!{{הערה|"חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.}} עד מתי אתה מוסר עמו של אלקים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם".{{הערה|הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.}} ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת בבא מציעא]], דף פ"ג ע"ב}} כלומר, לדעת רבי יהושע, אין [[משתף פעולה|לשתף פעולה]] עם הממשל, והקב"ה הוא שייפרע מן הגנבים. | ||
==משנתו== | ==משנתו== | ||
ב[[משנה]] לא מוזכרות אמרות [[הלכה | ב[[משנה]] לא מוזכרות אמרות [[הלכה]] רבות בשמו של רבי יהושע בן קרחה, וההלכות הבודדות המוזכרות בהקשר אליו הן או בשם תנא אחר, או נאמרות במשותף לו ולתנא אחר. כך במקום אחד מביא הוא הלכה בשמו של [[רבי אלעזר בן עזריה]].{{הערה|{{ציטוטון|המאהיל ידיו על האבן המנוגעת...רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי רבי אלעזר בן עזריה|[[תוספתא]], [[מסכת נגעים]], פרק ז', הלכה ג'}}.}} ובמקום אחר בשם [[רבי יוחנן בן נורי]],{{הערה|[[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת כלאיים]], פרק ד', הלכה ב'.}} וכך הוא פוסק הלכה ביחד עם [[רבי יוסי בן חלפתא]], בעניין [[יריחו]].{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת סנהדרין]], פרק י"ד, הלכה ב'.}} | ||
===באגדה=== | ===באגדה=== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
* רבי יהושע בן קרחה אומר: {{ציטוטון|כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר}}{{הערה|סנהדרין צט א|}}. | * רבי יהושע בן קרחה אומר: {{ציטוטון|כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר}}{{הערה|סנהדרין צט א|}}. | ||
* בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: {{ציטוטון|[[דאורייתא | * בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: {{ציטוטון|[[דאורייתא|בשל תורה]] הלך אחר המחמיר, [[דרבנן|בשל סופרים]] הלך אחר המיקל}}{{הערה|בבלי|עבודה זרה, ז, א}}. | ||
* לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) {{ציטוטון|מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'{{הערה|זכריה, ח, טז}} והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע}}{{הערה|בבלי, סנהדרין, ו, ב}} | * לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) {{ציטוטון|מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'{{הערה|זכריה, ח, טז}} והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע}}{{הערה|בבלי, סנהדרין, ו, ב}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־20:50, 24 בנובמבר 2020
|
|
| רבי יהושע בן קרחה | |
|---|---|
| תקופתו | המאה ה-2 לספירתם |
| דור | רביעי |
| רבותיו | רבי עקיבא |
| חבריו | רבי מאיר, רשב"ג השני, רבי יהודה, רבי יוסי בן חלפתא, אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר |
| תלמידיו | אלעזר ברבי שמעון, רבי יהודה הנשיא |
רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה קירח.[2]
חייו
בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה הרומית את רבי אלעזר ברבי שמעון בן רשב"י לתופס גניבה, כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "חומץ בן יין![3] עד מתי אתה מוסר עמו של אלקים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם".[4] ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".[5] כלומר, לדעת רבי יהושע, אין לשתף פעולה עם הממשל, והקב"ה הוא שייפרע מן הגנבים.
משנתו
במשנה לא מוזכרות אמרות הלכה רבות בשמו של רבי יהושע בן קרחה, וההלכות הבודדות המוזכרות בהקשר אליו הן או בשם תנא אחר, או נאמרות במשותף לו ולתנא אחר. כך במקום אחד מביא הוא הלכה בשמו של רבי אלעזר בן עזריה.[6] ובמקום אחר בשם רבי יוחנן בן נורי,[7] וכך הוא פוסק הלכה ביחד עם רבי יוסי בן חלפתא, בעניין יריחו.[8]
באגדה
לעומת דברי ההלכה המעטים, רבים הם דברי האגדה המוזכרים בשם רבי יהושע בן קרחה.
- רבי יהושע בן קרחה אומר[9]: "כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה", והוא גוזר זאת בגזירה שווה בנושא הצדקה כתוב בספר דברים: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא"[10], ובנושא עיר הנידחת כתוב שם: "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם"[11]. בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת.
- רבי יהושע בן קרחה אומר: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר"[12].
- בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: "בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל"[13].
- לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על רבי אליעזר מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) "מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'[14] והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע"[15]
הערות שוליים
- ↑ בכורות דף נ"ח ע"א
- ↑ כך סברו רש"י, הרשב"ם, רבינו גרשום, המאירי ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של בן עזאי לגבי רבי עקיבא בבבלי, מסכת בכורות: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקירח הזה"[1]. לעומתם התוספות (מסכת שבת, דף ק"נ ע"א, ד"ה ורבי) - הוכיחו לדעתם שהדבר אינו ייתכן.
- ↑ "חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.
- ↑ הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג ע"ב
- ↑ "המאהיל ידיו על האבן המנוגעת...רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי רבי אלעזר בן עזריה" ([[תוספתא]], [[מסכת נגעים]], פרק ז', הלכה ג').
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ד', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י"ד, הלכה ב'.
- ↑ בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א
- ↑ דברים טו ט
- ↑ דברים י"ג, יד
- ↑ סנהדרין צט א
- ↑ בבלי
- ↑ זכריה, ח, טז
- ↑ בבלי, סנהדרין, ו, ב