ישיבת הר המור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== הקמת הישיבה == | == הקמת הישיבה == | ||
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אשר בראשם עמד [[הרב צבי ישראל טאו]] שלימד בישיבה בשנים קדומות יותר. | ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד ב[[ישיבת מרכז הרב]], אשר בראשם עמד [[הרב צבי ישראל טאו]] שלימד בישיבה בשנים קדומות יותר. קבוצת רבנים אלו ערערו על סמכותם של ראשי הישיבה [[הרב אברהם שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]], שנתמנו על ידי [[הרב צבי יהודה קוק]]. לדברי הפורשים הסיבה לפרישה היא שהרב שפירא רצה להכניס לישיבה מכון להכשרת מורים{{הערה|ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.}}. אך הגר"א שפירא הכחיש האשמה זו נמרצות וטען כי מדובר בשקר. <ref>ראה: [[הרב אברהם שפירא]], ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום והותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. | ||
לאחר הפרישה התכנסו זקני רבני הציונות הדתית תלמידי הרצי"ה בספריית מרכז הרב, ביניהם - [[הרב דב ליאור]], [[הרב יעקב אריאל]], [[הרב חיים דרוקמן]], [[הרב זלמן מלמד]], [[הרב יעקב פילבר]], [[הרב אריה שטרן]] ועוד, וחתמו על מכתב בקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהגר"א שפירא. הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל הוסיף בשולי המכתב את הנוסח: "ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה". | |||
ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]]. | ה[[ישיבה]] הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת [[קרית מנחם]] שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת [[בית וגן]] השייך ל[[ישיבת נתיב מאיר]], ונכון להיום ממוקמת בשכונת [[קרית יובל]], עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת [[הר חומה]]. | ||
גרסה מ־02:15, 21 בדצמבר 2020
|
|
| ישיבת הר המור | |
|---|---|
 סמל הישיבה | |
| סוג | ישיבה גבוהה |
| תאריך יסוד | תשנ"ז |
| מיקום | חומת שמואל, ירושלים |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו |
| ראש הישיבה כיום | הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג |
| מספר תלמידים | כ- 650 תלמידים ואברכים |
| ספרים | סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה בירושלים, מהישיבות הגדולות בציבור הדתי לאומי.
הקמת הישיבה
ישיבת הר המור, הוקמה בשנת תשנ"ח, ע"י קבוצת רבנים שהפסיקה ללמד בישיבת מרכז הרב, אשר בראשם עמד הרב צבי ישראל טאו שלימד בישיבה בשנים קדומות יותר. קבוצת רבנים אלו ערערו על סמכותם של ראשי הישיבה הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, שנתמנו על ידי הרב צבי יהודה קוק. לדברי הפורשים הסיבה לפרישה היא שהרב שפירא רצה להכניס לישיבה מכון להכשרת מורים[1]. אך הגר"א שפירא הכחיש האשמה זו נמרצות וטען כי מדובר בשקר. [2]. הפילוג גרר מתיחות בין שתי הישיבות הנמשכת עד היום והותיר רושם קשה ועמוק על רבים מבני הציונות הדתית בכלל וישיבת מרכז הרב בפרט. לאחר הפרישה התכנסו זקני רבני הציונות הדתית תלמידי הרצי"ה בספריית מרכז הרב, ביניהם - הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים דרוקמן, הרב זלמן מלמד, הרב יעקב פילבר, הרב אריה שטרן ועוד, וחתמו על מכתב בקורא לפורשים לחזור בתשובה ולבקש מחילה מהגר"א שפירא. הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל הוסיף בשולי המכתב את הנוסח: "ראה ראינו הכתוב לעיל ובצער רב, כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה".
הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ונכון להיום ממוקמת בשכונת קרית יובל, עד לגמר בניית בית המדרש הקבוע של הישיבה בשכונת הר חומה.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק לפי הבנתו של הרב טאו אותה, ומקבילה לישיבת מרכז הרב בדרכה ולימודיה. כמה מישיבות הציונות הדתית הולכות בדרכה, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים, הישיבה הגבוהה בני נצרים בחולות חלוצה וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד) מוסדות אלו הולכים על פי האידאולוגיה של הר המור. כיום, הישיבה מונה קרוב ל650 תלמידים, רובם (כשני שלישים) הינם אברכים נשואים, ויחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".
מרבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
- הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
- הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
- הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. דיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'[[ב�ת אמונה]]'.
- הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ראה בחוברת 'לדרך הקודש', בה מובאים שיחות של רבני הר המור בתקופה זו.
- ↑ ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; הרב יוסף בדיחי, "יוסף לקח" עמ' 61-62.