רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|צמח צדק|שו"ת "צמח צדק" הקדמון|רבי מנחם מנדל קרוכמל}} | {{מפנה|צמח צדק|שו"ת "צמח צדק" הקדמון|רבי מנחם מנדל קרוכמל}} | ||
[[תמונה:Tzemach tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"]] | [[תמונה:Tzemach tzedek.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מנחם מנדל שניאורסון- אדמו"ר "הצמח צדק"]] | ||
'''רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)''' | '''רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)''' היה ה[[אדמו"ר]] השלישי של [[חסידות חב"ד]]. | ||
==תולדות חייו== | |||
נולד | נולד ב[[כ"ט באלול]] [[ה'תקמ"ט]] (1789) ב[[ערב ראש השנה]] בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו הרב הקדוש ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה, בתו השניה של [[רבי שניאור זלמן מלאדי]] בעל [[התניא]]. נקרא על שם הרב הקדוש רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר וגדל אצל סבו הגדול, שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. נשא את בת דודו [[רבי דוב בער שניאורסון]]- האדמו"ר האמצעי, ולאחר פטירתו בשנת תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי לחסידי חב"ד, ומשכנו היה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כ[[רבי יצחק מוולוז'ין]] ועוד. עסק רבות בצרכי ציבור, ביניהם במאבק בגזירת הקנטוניסטים ובתנועת ה'השכלה'. היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו, ביניהם סדרת הספרים על הש"ס '''צמח צדק''', '''דרך מצוותיך''', '''ספר הליקוטים''', [[שו"ת]] '''צמח צדק''' ועוד. נפטר בשנת תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי [[רבי שמואל שניאורסון]], המכונה 'אדמו"ר מהר"ש'. בן נוסף, [[רבי יהודה לייב שניאורסון]], ייסד את [[חסידות קאפוסט]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה | * אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה | ||
גרסה מ־17:11, 24 בדצמבר 2020
|
|
- הדף "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בשו"ת "צמח צדק" הקדמון, ראו רבי מנחם מנדל קרוכמל.
רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) היה האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד.
תולדות חייו
נולד בכ"ט באלול ה'תקמ"ט (1789) בערב ראש השנה בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו הרב הקדוש ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה, בתו השניה של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. נקרא על שם הרב הקדוש רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר וגדל אצל סבו הגדול, שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. נשא את בת דודו רבי דוב בער שניאורסון- האדמו"ר האמצעי, ולאחר פטירתו בשנת תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי לחסידי חב"ד, ומשכנו היה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כרבי יצחק מוולוז'ין ועוד. עסק רבות בצרכי ציבור, ביניהם במאבק בגזירת הקנטוניסטים ובתנועת ה'השכלה'. היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו, ביניהם סדרת הספרים על הש"ס צמח צדק, דרך מצוותיך, ספר הליקוטים, שו"ת צמח צדק ועוד. נפטר בשנת תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי רבי שמואל שניאורסון, המכונה 'אדמו"ר מהר"ש'. בן נוסף, רבי יהודה לייב שניאורסון, ייסד את חסידות קאפוסט.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה
| הקודם: רבי דוב בער שניאורסון |
אדמו"רי חב"ד | הבא: רבי שמואל שניאורסון |