גן עדן וגיהינום: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אחד מעיקרי היהדות הוא האמונה ב[[שכר ועונש]], שחלקם הוא ב[[עולם הבא]]. | אחד מעיקרי היהדות הוא האמונה ב[[שכר ועונש]], שחלקם ניתנים בעוה"ז, אך עיקרם הוא ב[[עולם הבא]]. השכר הוא ב'''גן עדן''', והעונש ב'''גיהינום'''.<br> | ||
"יהודה בן תימא אומר:... עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן" {{מקור|משנה אבות ה,כ}} | |||
"תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים" {{מקור|עירובין יט,א}} | |||
==מקור שמם== | ==מקור שמם== | ||
מקור השם גן-עדן הוא בפרשת הבריאה {{מקור|בראשית ב-ג}} - במהלך בריאת העולם הקב"ה נטע גן בעדן והניח שם את האדם הראשון, ולאחר שאדם וחוה חטאו - הם גורשו משם, והקב"ה הניח שם כרובים ואת להט החרב המתהפכת על-מנת שלא ישובו. | |||
הגמ' קושרת בין גיהינום לגי בן הינום - "שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם" {{מקור|עירובין יט,א}} | |||
==מקומם ומקום פתחם== | |||
'''גן עדן:''' אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו" {{מקור|עירובין יט,א}}<br> | |||
==בדברי חז"ל== | |||
===גן-עדן=== | |||
===גיהנם=== | |||
"וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.. וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם." {{מקור|משנה אבות א,ה}} | |||
"מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו סו, פסוק כג) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" {{מקור|משנה עדויות ב,י}} | |||
"גיהנם נתנעלת בפניהם ונידונין בה לדורי דורות" {{מקור|תוספתא, סנהדרין, יג, ה}} | |||
==מהותם== | ==מהותם== | ||
גרסה אחרונה מ־02:30, 31 בינואר 2021
|
|
אחד מעיקרי היהדות הוא האמונה בשכר ועונש, שחלקם ניתנים בעוה"ז, אך עיקרם הוא בעולם הבא. השכר הוא בגן עדן, והעונש בגיהינום.
"יהודה בן תימא אומר:... עז פנים לגיהנם ובשת פנים לגן עדן" משנה אבות ה,כ "תקנת גיהנם לרשעים גן עדן לצדיקים" עירובין יט,א
מקור שמם[עריכה]
מקור השם גן-עדן הוא בפרשת הבריאה בראשית ב-ג - במהלך בריאת העולם הקב"ה נטע גן בעדן והניח שם את האדם הראשון, ולאחר שאדם וחוה חטאו - הם גורשו משם, והקב"ה הניח שם כרובים ואת להט החרב המתהפכת על-מנת שלא ישובו. הגמ' קושרת בין גיהינום לגי בן הינום - "שתי תמרות יש בגי בן הנום ועולה עשן מביניהן וזו היא ששנינו ציני הר הברזל כשירות וזו היא פתחה של גיהנם" עירובין יט,א
מקומם ומקום פתחם[עריכה]
גן עדן: אמר ריש לקיש אם בארץ ישראל הוא בית שאן פתחו ואם בערביא בית גרם פתחו ואם בין הנהרות הוא דומסקנין פתחו" עירובין יט,א
בדברי חז"ל[עריכה]
גן-עדן[עריכה]
גיהנם[עריכה]
"וְאַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה.. וּבוֹטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, וְסוֹפוֹ יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם." משנה אבות א,ה "מִשְׁפַּט רְשָׁעִים בְּגֵיהִנָּם, שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו סו, פסוק כג) וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" משנה עדויות ב,י "גיהנם נתנעלת בפניהם ונידונין בה לדורי דורות" תוספתא, סנהדרין, יג, ה
מהותם[עריכה]
יש בעניין זה שלוש השקפות מרכזיות:
השיטה הרוחנית[עריכה]
בגיהינום יש בו עונשים לנשמה לאחר שנפרדת מהגוף, כגון אש רוחנית שיכולה לצער את רוח בני האדם (רמב"ן ורבי משה די ליאון, הובאו באוצר ישראל ערך נפש).
וגן עדן הוא מקום שבו הנשמה מתענגת, תענוג רוחני.
השיטה המגשימה (לכאורה)[עריכה]
יש שאפילו הגשימו זאת ודיברו על עונשים לאברי האדם: "ראיתי שם בני אדם שתלויים בחוטמיהן וכו'" (ראשית חכמה שער היראה יג-יט מסכת גיהנום), ושיש אף גיהינום תחתון שהוא בעולם הזה (טעמי המנהגים עמוד תנח).
כמו"כ יש ראשונים שהגשימו את עניין גן עדן וכתבו שיש גן עדן בעולם הזה (תורה שלמה חט"ז מילואים לב-ב בסופו) אלא שאי אפשר להגיע אליו בגלל להט החרב המתהפכת (שער הגמול עמוד רצה ד"ה ומה שכר), ושיש בו ריחות מענגים שכל המולבש בגוף לא יכול לשערם (טעמי המנהגים עמוד תנח).
ואולם אפשר שהספרים שהתבטאו בתיאורים גשמיים, אינו אלא כ"משל" לצורך הבנת הנושא ברובד פשוט ("אלגוריה"), אבל מסכימים שמהותם של הגהינם וגן עדן הם "שכר ועונש" רוחניים, הואיל והם נועדו לתקופה שאחרי פטירת האדם, כאשר הנשמה כבר איננה מחוברת לגוף הגשמי.
השיטה השכלית[עריכה]
שיטה זו מבארת שגיהינום הוא שהאדם יבחין שכל שאיפותיו היו דברים שאין בהם ממש (מחשבות עלמא וקשוט, הובא בספר הגות במחשבת ישראל המקורית עמוד 235), או שכאשר האדם בחייו היה רגיל לתאוות גשמיות, לאחר שימות והנפש תיפרד מהגוף תכסוף לאותם הדברים שהתרגלה אליהם, ואין לה כלים להשיגם, ויש לה בזה צער יותר מכל הצער שבעולם (ר"י אלבו, הובא באוצר ישראל ערך נפש).
וכן לגבי גן עדן - כאשר האדם הורגל בעולם הזה לחכמה ודברים עיוניים, נפשו תתענג תענוג נפלא בעולם הבא מהעניינים האלוקיים (ר"י אלבו, הובא באוצר ישראל ערך נפש).
יש לציין שרבינו יונה בספר שערי תשובה כותב שאמנם נכון הדבר שיש בושה גדולה מאוד לאדם כאשר נפטר מן העולם ומבין שטעה בדרכו במשך ימי חייו, אבל בנוסף לעונש הבושה קיים ג"כ עונש רוחני שע"י הגהינם.
ראה גם[עריכה]
- סוגיות סגוליות (על-טבעיות)
- השקפה שכלית והשקפה רוחנית
- תבנית:הידעת?/י"ד שבט ה'תשס"ט - עונשי הגיהינום עפ"י בעל ראשית חכמה
- תבנית:הידעת?/י"ז שבט ה'תשס"ט - השכר בגן עדן גדול מעונשי הגיניהום
- גלגול נשמות
- כף הקלע