אמונה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==מצוות האמונה בה'== | ==מצוות האמונה בה'== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מצוות ידיעת ה']]}} | |||
האמונה היא [[מצוות עשה]] מן התורה, שנאמר {{מקור|שמות כ ב|כן}}: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה {{מקור|רמב"ם יסודי התורה א}} שהאריך בפרטי [[מצוות האמונה]]). | האמונה היא [[מצוות עשה]] מן התורה, שנאמר {{מקור|שמות כ ב|כן}}: "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה {{מקור|רמב"ם יסודי התורה א}} שהאריך בפרטי [[מצוות האמונה]]). | ||
גרסה מ־21:19, 19 במאי 2021
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
אמונה בה' היא היסוד לקיום התורה והמצוות.
הרמב"ם חיבר את י"ג עיקרי האמונה, שהם שלושה עשר עקרונות בהם מחויב כל יהודי להאמין, ואשר מהווים את הבסיס לקבלת התורה והמצוות. חכמים אחרים צמצמו את העיקרים למספר מועט יותר (בהם רבי יוסף אלבו, בעל ספר העיקרים שהעמיד שלושה עיקרים בסיסיים), אך כולם מודים שבלי האמונה אין ערך לקיום התורה והמצוות, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם (יסוה"ת א א): "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון", ובספר החינוך (מצווה כה): "כי האמונה הזו יסוד הדת".
מצוות האמונה בה'
- ערך מורחב - מצוות ידיעת ה'
האמונה היא מצוות עשה מן התורה, שנאמר (שמות כ ב): "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים". ענינה של מצווה זו, כפי שמגדירו בעל ספר החינוך: "שיקבע בנפשו שהאמת כן. ושאי אפשר חילוף זה בשום פנים. ואם יושאל עליו ישיב לכל שואל שזה יאמין לבו, ולא יודה בחילוף זה אפילו יאמרו להרגו" (וראה רמב"ם יסודי התורה א שהאריך בפרטי מצוות האמונה).
הכופר
לימודי אמונה
הוכחות שכליות מול אמונה פשוטה
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: חוסר דיוק התמקדות בדברי רבנים מסויימים על פני סקירת מכלול העניין על היקפיו והבטיו.
קיים דיון בין חכמי ישראל הראשונים והאחרונים, האם נכון להיכנס לחקירות פילוסופיות כדי לבסס את אמונתו גם על בסיס שכלי[1].
ישנם מרבני דורנו[2] שמביאים ראיה מכמה פסוקים (כגון מהפסוק: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקים[3]) שרצון האלקים הוא, שמלבד האמונה הרגשית, שנתבונן עד שנגיע לידיעה שכלית שיש בורא.
יש הטוענים(דרוש מקור) שכל הוויכוח הוא רק לגבי מי שכבר יש לו אמונה ואין זקוק להוכחות[דרושה הבהרה].
בימינו, בעקבות ריבוי היהודים ה-לא מאמינים, ובהתאם לכך, הצורך לקירוב רחוקים, נוסף חומר רב בנושא "הוכחות ליהדות". דוגמאות לכך ניתן לראות בערכים: תורה מן השמים, תורה ומדע, נבואות שהתגשמו, מוות קליני, ארכיאולוגיה מקראית, ועוד.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יואל שוורץ, ספר באמונתו יחיה, ירושלים תשל"ט
קישורים חיצוניים
- חביבות המאמין אצל השי"ת שיעור וידאו באתר בעטלער
- שיעורים בנושא אמונה מאתר ישיבת בית אל
- מאמר אמיתות התורה - ההוכחה הלוגית וההיסטורית, באתר הידברות.
הערות שוליים
- ↑ הדעות בזה הובאו בארוכה בפירוש לב טוב על ספר חובות הלבבות, בהקדמה לשער הייחוד.
- ↑ הרב מרדכי נויגרשל בהרצאת וידיאו: לדעת ולא להאמין.
- ↑ דברים פרק ד פסוק לט