מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ז אלול תרס"ח.

שנה טובה ומעוטרת לראש כ' ידי"נ הרב הגאון המובהק, סועק"ה, גזע קודש, תפארת ישראל מו"ה אברהם בנימין קלוגר שליט"א.

שלו' רב וברכה וכוח"ט,

מכתב כתר"ה, עם הספר הקדוש דמרן אבוה דמר ה"ג נ"י, עבודת עבודה ח"ב, לנכון הגיעני. ואין בפי די תודה על המתנה הקדושה הזאת, ממפלאות מעשה ידי אמן מאורן של ישראל מרן אביו זצ"ל זי"ע. אמנם נתאחרתי מהשיב, מצד היותי בקרית חוצות, במושבה רחובות, וסובב הלכתי ג"כ במושבות האחרות, הסמוכות, כדרכי בכל שנה לעת הבציר לפקח על המצות התלויות בארץ, מערלה וכלאים וכיו"ב, וזה גרם עיכוב התשובה. אמנם שלחתי להגיד לבעלי האגודה^[1], שישלחו לכ"ג אתרוג הדור וטוב. אקוה שבודאי יקיימו דברי בעה"י. אף כי שמעתי, כי שנה זו הי' גידול האתרוגים הכשרים בכבדות, מצד איזו לקותא שנפלה באילנות, מ"מ כפי האפשרי ודאי יבררו הטוב היותר אפשרי.

וע"ד הקונ' "פרי ע"ה"^[2], הנה המכתב העקרי של מרן אביו גאון ישראל זצ"ל הדפיסו בלוח מיוחד זה מאז, והפיצו אותו ברבים. ובעיקר הענין עכשו פני דף 199@ המלחמה אינם כ"כ על אתרוגי חו"ל, שכבר נתגלה קלונם שהם מורכבים, כ"א על האתרוגים של הגויים אשר באה"ק, שגם הם הנם מורכבים, כדרך ההרכבה הנהוגה בחו"ל, ומ"מ הם דוחקים את רגליהם של האתרוגים הכשרים ממטעי אחינו העובדים את אדמת הקודש, שע"ז יחדתי הדיבור בקונ' "עץ הדר", שזה הי' עיקר מטרתי. ובאמת אם יחזיקו במעוז כשרות האתרוגים כל גדולי עם ד' יהי' מקור נפתח ע"י אה"ק, וע"י אחינו העובדים את אדמתה, לקיים את המצוה כמאמרה בכללות ישראל, מה שאם נעזוב את הענין - המכשול הולך ורב. ע"כ אין שיעור לגודל המצוה להחזיק דוקא את אחינו העוסקים הכשרים. ואין לזה ענין כלל מה שכתב הגאון מבערעזאן שליט"א ע"ד אתרוגי קורפו, כי לא לזה אנו צריכים עכשו.

מאד הייתי חפץ להשתעשע עם כ"ג באיזהו מקומן של שבחים בסה"ק דמרן אביו מאוה"ג זצ"ל[אולי לכתוב מיהו], ובחיד"ת דמר נ"י המחוברים עמו. אבל רבו עלי טרדותי כעת, והספר הק' הוא עתה אצל הכורך, ולא אוכל לעיין בו עכשו.

כמדומה אני שראיתי בד' נ"ב, שמעיר ע"ד המובא במג"א^[3], ע"ד דאורייתא ודרבנן הבאים בב"א, דמחמירים בספק דרבנן כ"ה דלא ליזלזלו, מהא דמחלקינן בין איסור לטומאה בתקרובות ע"ז של אוכלין. ולע"ע לא אוכל לרדת לסוף דעתו הק', שהרי במקום שהדברים מחולקים מטעם ודאי בין דין תורה לדרבנן ודאי ישנם חילוקים רבים, שאפילו בענין אחד מחמירים בצד דאורייתא שבו ומקילים בדרבנן, וא"ז זילותא כלל. למשל בריש מ"ק, דמחלקינן אבות אסר רחמנא תולדות לא אסר רחמנא, ע"כ מתירין בב"א כמה עניני תולדות בשעה שאנו אוסרין את האבות, וכה"ג בכ"מ שניכר שעושה בדרך שאין בו איסור תורה ונשאר איסוד"ר. כה"ג דכתובות ס' ע"א מתקן כלאחר יד הוא, בהא דממעכן ברגלו, ול"ג רבנן, והרי ניכר שהאיסור דאורייתא אסור, שאסור למעך כדרכו הקשקשין שעלו בצינור, וממעכן בשינוי ברגלו, א"כ מראין הדברים שדאורייתא חמור מדרבנן ול"ח כלל משום זילותא דרבנן. והתם לא אמר כללא דידי' כ"א במקום ספק, שמתוך שאנו מחמירין בדאורייתא מכריעין אנו שנעשה הדבר באופן המביא חומר, וה"ז כעין חזקה דמהני מענין לענין, כהא דמהני רובא גם לענין ממון דפדיון הבן משום שהוחזק לשאר מילי, וכד' המקנה^[4] הידועים וכה"ג טובא. והיינו שאנו מכריעין ע"י פעולתנו את הענין לצד ודאי, וכשמברך ג' ברכות הוא מחזיק עי"ז שלא בירך עדיין, וכיון שלא יברך הטוה"מ הוא מזלזל בדרבנן, ול"ש זה כ"א בחילוק של ספיקות ולא בעניני ודאי שהדינים מחולקים בהם. וכבר כתבתי שלע"ע אין ת"י הס' הק' לראות מה אסיק בה מרן אביו רשכבה"ג זצ"ל.

היום היו אצלי מהאגודה, וזירזתים עוד לשלח לכ"ג אתרוג כראוי לפי כבודו, ואקוה שיקיימו ורצון צדיק שי' יעשה.

והנני חותם בברכת השנים ואה"ר, יעודדהו השי"ת בישועתו וינוב בשיבה טובה^[5], ויראה בנחמה ושמחה בכט"ס מכא"ל, ונזכה להתראות בהר הקודש בשוב גאולים ברינה ושמחת עולמים^[6], כנה"ר ונפש דבק באה"נ דוש"ת מהררי קודש,

הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל דף 200@

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים