פרשני:אגרות הראיה: אגרת רנו: הבדלים בין גרסאות בדף
(←האגרת: אנטרים, ר"ת, רווחים) |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
= רקע לאגרת = | = רקע לאגרת = | ||
(רקע זה – יפה כחו גם לאגרות רסא-רסד): | |||
חלק מבני המושבות, החליטו להחמיר על עצמם, ולשבות שמיטה לחומרה, קרי, הפקעת הקרקעות. כאמור, דעתם של פקידי הברון לא הייתה נוחה מהעניין והם דחקו בשובתים לעבוד. יתרה על כך, אנשי המושבות לחצו על השובתים בטענות שונות. באגרת זו, ענו שובתי עקרון על טענות אלו. זהו מכתבם לראי"ה, שנתפרסם כמאמר בעיתון "החבצלת" (כ"א טבת תרע"א): | |||
'''בדבר שומרי שביעית – מכתב גלוי''' | |||
ב"ה ט"ו טבת עת"ר | |||
לכבוד רבינו הגאון וכו' מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א אב"ד יפו והמושבות ת"ו | |||
אנו הח"מ אכרי עקרון, מהשובתים בחריש ובקציר בשנת השמיטה, הננו פונים בזה לכ"ג שיחיה בדברים אלה, ע"ד אשר איכרי מושבתנו טוענים עלינו א) כי המה יסבלו היזק מהשכנים הערבים משביתתנו בשמיטה הזאת. הנה אחר שקרקעותינו הינן בתוך וסביבותיהן הקרקע של הערבים זרוע, אין כל מקום פתוח לפניהם לבוא לתוך חלקת אדמתינו לרעות בהמתם, בכ"ז למען להרגיע את רוחם של איכרי מושבתנו, הננו נכונים לשכור את השיך של הכפר שהוא יעמיד שומר רוכב על סוס לשמור את שדותינו הבורות בשנה זו, ע"פ בטוחות נאמנות מצד השיך. ב) ומה שהם טוענים כי המה יסבלו משביתתנו מהבהמות שילכו לרעות בין השדות, הנה בשנה העברה התאספנו יחד וערכנו פ"כ, שאין לשום אחד מאיכרי המושבה לתת לבהמותיו לרעות בין התבואות, כדי למנוע היזיקות כאשר תקנו דבר זה ביתר המושבות. ג) ומה שהם אומרים במקרה אם יבואו הערבים לרעות בהמתם, וא"כ יבואו הם לגרשם, יוכל הדבר לבוא לידי הכאות וסכנות נפשות, הנה אין להם ולא לנו לעשות דבר כזה, השומר שיעמיד השיך הוא יגרש אותם, ומה שיהיה איזה היזק נשלם אנחנו. ד) ובדבר העשור, אם הממשלה תשליך המס על הקרקע, הנה כל מה שיפסוק רבינו הגאון שליט"א ע"פ ד"ת נשלם במלואו. ועל כל זה הננו נותנים וועכסיל עם בטוחות ע"ס שיצווה עלינו רבינו הגאב"ד שליט"א. ומה שטופלים עלינו<ref>ראה אגרת רלז וברקע שם.</ref>, כי כל מעשינו בענייני השביתה בשמיטה הננו עושים מנפשנו ודעתינו, הננו להזכיר לפני הגאב"ד שליט"א כי בחודש חשון עמדנו לפניו ושאלנוהו דברים אחדים בעניין היתר השמיטה, ובין הדברים הגיד לנו מפורש: כי כל איש ישראל שבידו לקיים את השמיטה בדוחק, ובשנה הבאה יוכל לעבוד את אדמתו, ולא לנטוש אותה וליסוע לחו"ל, עליו החובה לשמור את השמיטה כהלכה, וזה יהיה זכות גדול לכלל האומה! ובשמענו את דבריו הקדושים שדיבר בחום נפש, הסכמנו בנפשנו להיות בשובתי השמיטה, ושאלנו את מרן הגאב"ד אם פקידי המושבות יצערנו ע"ז, ע"ז השיב הגאב"ד: כי בעת שעשה את המכירה ע"י פראנק פסק עימו בפירוש, אם ימצאו איכרים שישבתו בשמיטה אל נא יפגע בהם! והספנו לשאול אם יש ביכולת האיכרים האחרים לעכב בעדנו. ויענה לנו: כי אין להם כל צדקה להפריע בעדינו ממצוה גדולה כזאת, שאין לשער רוממותה! ומרוב שמחתו ועליצות נפשו הטהורה והקדושה הביע לנו ברכה בכתב, וכי יעזרנו השי"ת בכל אשר נפנה, ונזכה לקיים את כל המצוות התלויות בארץ. אך למען השלום שלא תפרע, הננו נותנים את כל הבטוחות הנ"ל שלא יסבול שום אחד ע"י שנקיים את מצוות השמיטה כמצווה עלינו, ונקווה להשי"ת כי בשמיטה הבאה יהיו כל ישראל בשובתי שמיטה בלי שום הפקעה. | |||
שלמה וויסבערג<br> | |||
ישראל חיים ארקין<br> | |||
ישראל ארקין | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | = הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = |
גרסה אחרונה מ־20:11, 15 באפריל 2023
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
(רקע זה – יפה כחו גם לאגרות רסא-רסד): חלק מבני המושבות, החליטו להחמיר על עצמם, ולשבות שמיטה לחומרה, קרי, הפקעת הקרקעות. כאמור, דעתם של פקידי הברון לא הייתה נוחה מהעניין והם דחקו בשובתים לעבוד. יתרה על כך, אנשי המושבות לחצו על השובתים בטענות שונות. באגרת זו, ענו שובתי עקרון על טענות אלו. זהו מכתבם לראי"ה, שנתפרסם כמאמר בעיתון "החבצלת" (כ"א טבת תרע"א):
בדבר שומרי שביעית – מכתב גלוי
ב"ה ט"ו טבת עת"ר
לכבוד רבינו הגאון וכו' מו"ה אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א אב"ד יפו והמושבות ת"ו
אנו הח"מ אכרי עקרון, מהשובתים בחריש ובקציר בשנת השמיטה, הננו פונים בזה לכ"ג שיחיה בדברים אלה, ע"ד אשר איכרי מושבתנו טוענים עלינו א) כי המה יסבלו היזק מהשכנים הערבים משביתתנו בשמיטה הזאת. הנה אחר שקרקעותינו הינן בתוך וסביבותיהן הקרקע של הערבים זרוע, אין כל מקום פתוח לפניהם לבוא לתוך חלקת אדמתינו לרעות בהמתם, בכ"ז למען להרגיע את רוחם של איכרי מושבתנו, הננו נכונים לשכור את השיך של הכפר שהוא יעמיד שומר רוכב על סוס לשמור את שדותינו הבורות בשנה זו, ע"פ בטוחות נאמנות מצד השיך. ב) ומה שהם טוענים כי המה יסבלו משביתתנו מהבהמות שילכו לרעות בין השדות, הנה בשנה העברה התאספנו יחד וערכנו פ"כ, שאין לשום אחד מאיכרי המושבה לתת לבהמותיו לרעות בין התבואות, כדי למנוע היזיקות כאשר תקנו דבר זה ביתר המושבות. ג) ומה שהם אומרים במקרה אם יבואו הערבים לרעות בהמתם, וא"כ יבואו הם לגרשם, יוכל הדבר לבוא לידי הכאות וסכנות נפשות, הנה אין להם ולא לנו לעשות דבר כזה, השומר שיעמיד השיך הוא יגרש אותם, ומה שיהיה איזה היזק נשלם אנחנו. ד) ובדבר העשור, אם הממשלה תשליך המס על הקרקע, הנה כל מה שיפסוק רבינו הגאון שליט"א ע"פ ד"ת נשלם במלואו. ועל כל זה הננו נותנים וועכסיל עם בטוחות ע"ס שיצווה עלינו רבינו הגאב"ד שליט"א. ומה שטופלים עלינו[1], כי כל מעשינו בענייני השביתה בשמיטה הננו עושים מנפשנו ודעתינו, הננו להזכיר לפני הגאב"ד שליט"א כי בחודש חשון עמדנו לפניו ושאלנוהו דברים אחדים בעניין היתר השמיטה, ובין הדברים הגיד לנו מפורש: כי כל איש ישראל שבידו לקיים את השמיטה בדוחק, ובשנה הבאה יוכל לעבוד את אדמתו, ולא לנטוש אותה וליסוע לחו"ל, עליו החובה לשמור את השמיטה כהלכה, וזה יהיה זכות גדול לכלל האומה! ובשמענו את דבריו הקדושים שדיבר בחום נפש, הסכמנו בנפשנו להיות בשובתי השמיטה, ושאלנו את מרן הגאב"ד אם פקידי המושבות יצערנו ע"ז, ע"ז השיב הגאב"ד: כי בעת שעשה את המכירה ע"י פראנק פסק עימו בפירוש, אם ימצאו איכרים שישבתו בשמיטה אל נא יפגע בהם! והספנו לשאול אם יש ביכולת האיכרים האחרים לעכב בעדנו. ויענה לנו: כי אין להם כל צדקה להפריע בעדינו ממצוה גדולה כזאת, שאין לשער רוממותה! ומרוב שמחתו ועליצות נפשו הטהורה והקדושה הביע לנו ברכה בכתב, וכי יעזרנו השי"ת בכל אשר נפנה, ונזכה לקיים את כל המצוות התלויות בארץ. אך למען השלום שלא תפרע, הננו נותנים את כל הבטוחות הנ"ל שלא יסבול שום אחד ע"י שנקיים את מצוות השמיטה כמצווה עלינו, ונקווה להשי"ת כי בשמיטה הבאה יהיו כל ישראל בשובתי שמיטה בלי שום הפקעה.
שלמה וויסבערג
ישראל חיים ארקין
ישראל ארקין
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"א טבת תר"עין.
לכ' ידי"נ הרב המאוה"ג, אוצר מלא וגדוש לתוי"ר מו"ה יוסף אלי' שליט"א וויניגראד, שלו' וברכת טוב.
הגיעני מכתב כ"ג מר אחיו הגרי"צ שי', בצירוף מכתב כתה"ר שי'. ולמותר הוא שנזקק כת"ר ידי"נ להתנצל ע"ד השינוי אודות הנסיעה. אדרבא הנני תל"י מלא רצון על אשר לא נזקקתי לצאת לחו"ל, שהיתה לי למורת רוח, אשר רק מעוצם ההכרח לא הרהבתי עז בנפשי למאן בזה, אבל כאשר נתהוה הענין שאין צורך בזה מה טוב ומה נעים.
וע"ד השערוריות בעקרון. תוכן הדבר הוא, שאני חש מאד שלא תחל הפקידות להתערב בעניני השובתים ח"ו, ויצא הענין לידי מדה זו שיצאה בגליל, שהי' לי מזה וגם עתה יש לי עגמ"נ לאין שעור. ע"כ יעצתי להשובתים, שישלישו אצלנו שט"ח, באופן שאם יבורר ע"פ ד"ת, שיש איזה היזק, שהם חייבים מהדין לשלם עבורו, יהי' מובטח ע"י השטרות, ובזה תנוח דעת המערערים. וכאשר באמת אין שום ענין כלל לחייב את השובתים ח"ו, ממילא לא יבא מזה שום היזק. ומ"מ כדי שלא יבא הדבר לידי דינא ודיינא, יהיו גם הם שומרים קצת, שלא יבאו הערבים דף 297@ הרועים על השדות השובתות לרעות בשדי חבריהם הזורעים, ויצא מזה תיקון שיהי' הדבר במנוחה, ולהפקידות לא יהי' מקום להתערב. ומה טוב הי' אם לא היו מתערבים בענין זה רבני ירושת"ו, והיו דורשים תחילה בעצתי. ואשרי אדם שזיכך נשמתו בקדושת המצוה של בצדק תשפט א"ע, כמבואר ביוש"ה[2]. - מרב עבודה הנני מקצר ועולה, ואו"ש וברכה לכתה"ר, כנה"ר ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר,
הק' אברהם יצחק ה"ק
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג