בית שאן: הבדלים בין גרסאות בדף

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית

בית שאן - מראה פנורמי - ויקישיתוף, צילם:Refael

בית שאן

הסמל החדש של בית שאן נקבע ע"י הנהלת המועצה המקומית בראשות שלמה בן לולו בשנת 1983. הצורך בסמל חדש בא בעיקר מהשינויים החיוביים שחלו בישוב, במיוחד בתחום החפירות הארכיאולוגיות. בסמל, שמונה מרכיבים, שחלקם נלקחו מהסמל הישן של העיר, וחלקם מתוך המדליון שיצא לכבודה של בית שאן. הסמל מדגיש מרכיבים בעברה ההיסטורי של בית שאן.

עץ התמר

עץ התמר לקוח מהנוף הטבעי של בקעת בית שאן ומצוי בשפע בשל האקלים החם וריבוי המעיינות. התמר הוא גם הסמל של שבט מנשה, שבית שאן הייתה מקום נחלתו בתקופת המקרא.

מחתה, שופר ומנורה.

סמלים יהודיים אלו נמצאו ברצפת פסיפס של בית כנסת שנתגלה בתל איצטבה בצפונה של העיר, מהתקופה הביזנטית. סמלים אלו מעידים על התיישבות יהודית בבית שאן באותה תקופה.

תיאטרון רומי

התיאטרון הוא אחד מתוך מכלול האתרים ההיסטוריים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות. התיאטרון נבנה בשלהי המאה השניה לספירה.

קיר אבן

קיר האבן הוא סמל לחומת בית שאן. שתי חומות הקיפו את העיר בית שאן. הראשונה בתקופת המקרא הייתה על תל בית שאן, חומה זו מוזכרת בספר שמואל א' פרק ל"א, אחרי מותו של שאול במלחמה בפלישתים. חומה שניה נבנתה בתקופה הביזנטית והיא הקיפה את כל העיר רומית ביזנטית שמנתה כ 30,000 איש.

הרים

ההרים בסמל לקוחים מהנוף הטבעי של העמק, עם הזריחה מתגלים הרי הגלעד שבמזרח, השקיעה על הרי הגלבוע שבמערב ומצפון רמות יששכר.

הכתובת בעברית קדומה

בסמל מצוייה כתובת עתיקה, והיא לקוחה מפסוק בספר דברים פרק ל"ג 13, בברכת משה לשבט יוסף, שבנו מנשה קיבל את העיר לנחלתו  : "ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת".

הכתובת "זו בית שאן"

פסוק זה מקורו בבראשית רבא, שם אומר הדרשן על הפסוק מבראשית פרק מט' פסוק כ"ה : "ברכות שמים מעל וברכות תהום רובצת תחת " שהכוונה היא לאזור בית שאן.

אשתורי הפרחי

רבי אשתורי הפרחי (1313 והלאה) בהקדמה לספרו כפתור ופרח הוא מסביר למה בחר את בית שאן למגורים :" בפלגת אדמת ישראל בחסד עליון עברתי (סיירתי ברחבי הארץ).עירותיה, מדינותיה וכרכיה רובם דרכתי (בקרתי בכל מקום). הרי בשמים עם נרדים מצאתי בבית שאן למנשה (על משקל האמור בספר שיר השירים), אשר בו חבר את זה ישיבתי בחרתי (כאן אני אתיישב). יושבת על מים רבים, ארץ חמדה מבורכת, ושבעת שמחות כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה"

עמק בית שאן

העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו. העמק מכונה גם "עמק המעינות". בין השאר מצויות בעמק נביעות כמו : "עין כפתור" ו"עין פרח" ואחרות ללא שם מוגדר. המשותף להם שהן נביעות קטנות, לעימים אפילו עם מים לא ראויים לשתייה. מים שנבעו מהמעינות אינם רבים ולכן גם לא ניכרת זרימה שלהם . ניתן לראות אותם עומדים בתוך שקעים מוארכם שבהפ צומחים דשאים. לעיתים עדר הפרות קטנים מוצאים בהן מקור למרעה. אדמת העמק, אשר היית ה]עם ביצה ניכרת בצבעה השחור. ולכן, כאשר השדות מסביב נחרשים ניכר הצבע השחור. כאשר לא נזרעים השדות נובע מהם צמח הינבוט.

מעיין עין כפתור, בו ניתן לבקר, נמצא בצד הדרך בין עין הנציב לשדה אליהו, מדרום מזרח לבית שאן ברום מינוס 200 מ'.

נושא המצוות התלויות בארץ

בקעת בית שאן היא מו האזורים אשר חכמי ישראל דנו, האם יש לחול עליה את מצוות התלויות בארץ, דהיינו : אלו המצוות הקשורות לארץ ישראל. הייתה סברה כי העמק אינו נכלל בארץ-ישראל לצרכי קיום מצוות אלה.

לכן, לא הייתה זו הפתעה כאשר נמצאה כתובת הקדשה על טיח - פסיפס גאומטרי בבית הכנסת בתל רחוב בעמק בית שאן. בה מופיעה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס, שבה שמונה סעיפים שערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות תנאים ואמוראים, שנוגעים ל"מצוות התלויות בארץ". זוהי הכתובת הארוכה ביותר שנמצאה.

קישורים חיצוניים

• סיכום השתלמות על בקעת הירדן] - 2006