נצרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (←כפירתה בבורא) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== כפירתה בבורא == | == כפירתה בבורא == | ||
[[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|(שיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה".</ref> היא [[עבודה זרה]] {{מקור|(פ"ט מהל' ע"ז ה"ד<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] (לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד; וכן ב[[כפתור ופרח]] (לרבי אשתורי הפרחי) פ"י; ועוד.</ref>, פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|(הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים)}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה. | [[הרמב"ם]] פוסק שהנצרות<ref>והכוונה לכל הכתות שבנצרות {{מקור|(שיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה)}}, כדברי הרמב"ם {{מקור|(פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג}}: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן {{מקור|[- וחגיהם]}} כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה".</ref> היא [[עבודה זרה]]<ref>וע"ע בשו"ת [[מנחת אלעזר]] ח"א סי' נג, דף סד. (צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג).</ref> {{מקור|(פ"ט מהל' ע"ז ה"ד<ref>מובא ב[[אורחות חיים]] (לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד; וכן ב[[כפתור ופרח]] (לרבי אשתורי הפרחי) פ"י; ועוד.</ref>, פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז<ref>מובא ב[[בית יוסף]] {{מקור|(הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים)}} יו"ד סי' קכג סוף אות א.</ref>; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו<ref>ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.</ref>)}}, שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה. | ||
יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שלדעת חלק מהראשונים {{מקור|()}} לא נאסרה ל[[אומות העולם]].</ref>, אלא שהם גם מגשימים את אלוהינו בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' {{מקור|(שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא, בשם}} [[הגר"א]]{{מקור|; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג)}}. | יש שכתבו שהנצרות איננה '''רק''' איסור של [[שיתוף]] הקב"ה עם אל אחר<ref>שלדעת חלק מהראשונים {{מקור|()}} לא נאסרה ל[[אומות העולם]].</ref>, אלא שהם גם מגשימים את אלוהינו בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' {{מקור|(שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא, בשם}} [[הגר"א]]{{מקור|; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג)}}. | ||
גרסה מ־17:45, 20 בינואר 2010
|
|
דת של תלמידי אותו האיש, הטוענים שהוא אלוה. מלבד זאת מצויה בנצרות רשעות מחשבתית-רוחנית ומעשית גדולה מאד.
כפירתה בבורא
הרמב"ם פוסק שהנצרות[1] היא עבודה זרה[2] (פ"ט מהל' ע"ז ה"ד[3], פי"א מהל' מאכלות אסורות סוף ה"ז[4]; - כמובן רק בדפוסים שלא צוזרו[5]), שכן הם טוענים שאותו האיש הוא אלוה.
יש שכתבו שהנצרות איננה רק איסור של שיתוף הקב"ה עם אל אחר[6], אלא שהם גם מגשימים את אלוהינו בכך שהם מגדירים את אותו האיש בתור 'בן' (שו"ת תשובות והנהגות ח"ג רס"י שיז, עמ' שנא, בשם הגר"א; וע"ע בביאור הגר"א יו"ד סי' קמז ס"ק ג).
קילקול בהבנת בחירת עם ישראל
ביטול המצוות המעשיות
רדיפתם את עם ישראל במהלך הדורות
יחסם לכתבי הקודש
צירוף ספרים אחרים בצד התנ"ך
פרשנות מעוותת לכתבי הקודש
עניינים נוספים
שו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג רס"י עז):
- בדבר שאי אפשר להשיג מקום להישיבה קטנה אלא בבנין השייך לבית ע"ז של נוצרים וגם צלב גדול עומד בחוץ אצל הבנין, פשוט שאסור אף לחשוב דבר כזה אף שהוא בנין נפרד מבית התיפלה מכיון שהוא סמוך לבית תיפלה שלהם וכ"ש כשהצלב הוא שם וטוב עושין הרבנים שאין מסכימים לזה. וצריכין לבקש לבנות או לקנות מקום ראוי להישיבה ובודאי יעזרכם השי"ת.
שימוש בתאריך נוצרי
- ערך מורחב - תאריך לועזי
הערות שוליים
- ↑ והכוונה לכל הכתות שבנצרות (שיחות הרצי"ה למינים אל תהי תקוה), כדברי הרמב"ם (פירוש המשנה, ע"ז, מהד' ירושלים תשס"ב, פ"א מ"ג: "ודע, שזאת האומה הנוצרית העומדת בטענת המשיח, על חילוף כיתותיה, כולם עובדי עבודה זרה, ואידיהן [- וחגיהם] כולם אסורים, ונוהגים עמהם בכל התורה כמו שנוהגים עם עובדי עבודה זרה".
- ↑ וע"ע בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' נג, דף סד. (צויין בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סי' צא סוף אות ג).
- ↑ מובא באורחות חיים (לרבי אהרן ב"ר יעקב הכהן, שנוהגים לכנותו: ר' אהרן הכהן מלוניל אף שכנראה היה מנרבונה) הל' עבודה זרה אות יד; וכן בכפתור ופרח (לרבי אשתורי הפרחי) פ"י; ועוד.
- ↑ מובא בבית יוסף (הוצאת מכון שירת דבורה ומכון ירושלים) יו"ד סי' קכג סוף אות א.
- ↑ ר' מבוא מהמוציא לאור של הרמב"ם מהד' ר' שבתי פרנקל ז"ל, עמ' 19 ד"ה ההשמטות והשינויים, - והמקורות שבפנים לקוחים משם.
- ↑ שלדעת חלק מהראשונים () לא נאסרה לאומות העולם.