יד שחט דם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספת מקור בהערת שוליים)
שורה 3: שורה 3:
== מקור הדין ==
== מקור הדין ==


דין זה נלמד ב[[גמרא]] (בבא מציעא כב: ועוד): "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".  
דין זה נלמד ב[[גמרא]]<ref>{{מקור|בבלי:בבא מציעא כב ב$בבלי בבא מציעא כב, ב}}</ref>: "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".  


כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.  
כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.  
שורה 27: שורה 27:
==ראה גם==
==ראה גם==
* [[דבר שטיבולו במשקה]]
* [[דבר שטיבולו במשקה]]
==הערות שוליים==
<references/>


[[קטגוריה: טומאה וטהרה]]
[[קטגוריה: טומאה וטהרה]]

גרסה מ־07:03, 30 בנובמבר 2010

י"ד שח"ט ד"ם הם ראשי תיבות לשבעת המשקין המכשירין אוכלים לקבל טומאה.

מקור הדין

דין זה נלמד בגמרא[1]: "רב פפא רמי (הקשה): כתיב "כי יתן" וקרינן "כי יותן", הא כיצד? בעינן (אנו צריכים), "כי יותן" דומיא ד"כי יתן"; מה "יתן" לדעת - אף "כי יותן" נמי לדעת".

כלומר: כתוב בפסוק (ויקרא י"א) "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא הוּא לָכֶם". הכתיב הוא "יתן" - משמע בנתינת האדם, ואילו הקרי הוא "יותן" - משמע באופן פסיבי, ללא האדם. אלא מסבירים שהכוונה גם לנתינה שלא בידי אדם, אלא ששמח בה האדם, כגון ששטפו את פירותיו.

דין זה הוא דווקא אם שמח בעוד האוכלין רטובין.

ראשי התיבות

ראשי התיבות של יד שחט דם הם:

  • יין
  • דבש
  • שמן
  • חלב
  • טל
  • דם
  • מים

השלכות הלכתיות

  • מהדין אין אוכל חולין יכול להיטמא אלא אם כן נרטב קודם מאחד משבעת המשקין לרצונו של הבעלים.
  • קודם אכילת מאכל כלשהו שרטוב באחד משבעת המשרים הנ"ל יש ליטול ידיים.

ראה גם

הערות שוליים