הרב יעקב בצלאל ז'ולטי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב יעקב בצלאל ז'ולטי''' היה רבה של [[ירושלים]] ו[[דיין]] בבית הדין הגדול. | '''הרב יעקב בצלאל ז'ולטי''' היה רבה של [[ירושלים]] ו[[דיין]] בבית הדין הגדול. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה [[הרב יחזקאל סרנא]], והתקרב לגדולי ירושלים ובהם [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[הרב ראובן זעליג בנגיס]], [[רבי דב בעריש ויידנפלד]] ("הרב מטשיבין") ועוד. במיוחד התקרב ל[[הרב צבי פסח פראנק|רב צבי פסח פראנק]] אותו שימש. בסביבות שנת תשי"ג החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובסביבות שנת תשי"ט החל לכהן בבתי הדין הרבני הגדול, באותו הרכב עם [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. | נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד ב[[ישיבת עץ חיים]] וב[[ישיבת חברון]]. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה [[הרב יחזקאל סרנא]], והתקרב לגדולי ירושלים ובהם [[הרב איסר זלמן מלצר]], [[הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]], [[הרב ראובן זעליג בנגיס]], [[רבי דב בעריש ויידנפלד]] ("הרב מטשיבין") ועוד. במיוחד התקרב ל[[הרב צבי פסח פראנק|רב צבי פסח פראנק]] אותו שימש. בסביבות שנת תשי"ג החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובסביבות שנת תשי"ט החל לכהן בבתי הדין הרבני הגדול, באותו הרכב עם [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. | ||
משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר | משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר התמודדות עם [[הרב דב ליאור]]. לצדו נבחר כרב ספרדי [[הרב שלום משאש]]. | ||
רבנים רביפ תמכו בו במועמדותו לרבה של ירושלים, בהם [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב יחזקאל אברנסקי]] ועוד, בעוד רבים אחרםי תמכו ברב ליאור בהם [[הרב צבי יהודה הכןה קוק]] ועוד. | רבנים רביפ תמכו בו במועמדותו לרבה של ירושלים, בהם [[הרב עובדיה יוסף]], [[הרב יחזקאל אברנסקי]] ועוד, בעוד רבים אחרםי תמכו ברב ליאור בהם [[הרב צבי יהודה הכןה קוק]] ועוד. | ||
זכה פעמיים | זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בשנת תשי"ד ובשנת תשכ"ד. | ||
נפטר בל' ב[[חשוון]] תשמ"ג ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | הרב יעקב בצלאל ז'ולטי נפטר בל' ב[[חשוון]] תשמ"ג ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה מ־18:08, 15 בספטמבר 2011
|
|
הרב יעקב בצלאל ז'ולטי היה רבה של ירושלים ודיין בבית הדין הגדול.
תולדות חייו
נולד בויטבסק שבפולין בשנת תר"פ. בגיל חמש התייתם מאביו, ובנסיונו לנחם את אמו אמר לה: "אל תבכי, אמא, עוד אהיה רב בעז"ה". לאחר מכן עלה עם כת משפחתו לירושלים, ולמד בישיבת עץ חיים ובישיבת חברון. בתקופת לימודיו בישיבת חברון, התחבב מאד על ראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא, והתקרב לגדולי ירושלים ובהם הרב איסר זלמן מלצר, הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, הרב ראובן זעליג בנגיס, רבי דב בעריש ויידנפלד ("הרב מטשיבין") ועוד. במיוחד התקרב לרב צבי פסח פראנק אותו שימש. בסביבות שנת תשי"ג החל לכהן כדיין בבית הדין הרבני בירושלים, ובסביבות שנת תשי"ט החל לכהן בבתי הדין הרבני הגדול, באותו הרכב עם הרב יוסף שלום אלישיב.
משנת תשל"ב החל לכהן כרב לא רשמי בירושלים, בעקבות החסר שנוצר עם פטירת הרב פראנק, ובשנת תשל"ח נבחר באופן רשמי לכהן כרב העיר, לאחר התמודדות עם הרב דב ליאור. לצדו נבחר כרב ספרדי הרב שלום משאש.
רבנים רביפ תמכו בו במועמדותו לרבה של ירושלים, בהם הרב עובדיה יוסף, הרב יחזקאל אברנסקי ועוד, בעוד רבים אחרםי תמכו ברב ליאור בהם הרב צבי יהודה הכןה קוק ועוד.
זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית, בשנת תשי"ד ובשנת תשכ"ד.
הרב יעקב בצלאל ז'ולטי נפטר בל' בחשוון תשמ"ג ונטמן בהר הזיתים.
ספריו
- ביאור לספרי
- משנת יעבץ- חידושים