ברכה מעין שלוש: הבדלים בין גרסאות בדף

ברכה שמברכים אחר אכילת מאכלים שנעשו מאחד מחמשת מיני דגן - חיטה, שעורה, כוסמין, שבולת שועל ושיפון, או לאחר שתיית יין, או לאחר אכילת פירות מהמינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל - גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

שם הברכה[עריכה]

שמה של ברכה זו - "מעין שלוש" - נובע מכך שמוזכרים בה בקצרה עניני שלושת הברכות הראשונות של ברכת המזון.

נוסח הברכה[עריכה]

באשר לנוסח הברכה, הרי שפתיחתה וסיומה משתנים בהתאם לסוגי המאכלים: למאכלים מחמשת מיני דגן הנוסח הוא: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על המחיה ועל הכלכלה...". ליין הנוסח הוא: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן...". לפירות משבעת המינים הנוסח הוא: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ...". בחתימה לפירות או יין משתנה הנוסח "על הפירות" או "על פרי הגפן" בארץ ישראל ל"על פירותיה" או "על פרי גפנה".

אם אכל כמה סוגי מאכלים ביחד, כגון שאכל מזונות ושתה יין או אכל פירות משבעת המינים, כולל את כל מה שאכל בברכה אחת, כגון: "על המחיה ועל הכלכלה ועל העץ ועל פרי העץ".

תוספות[עריכה]

בשבתות, בחגים ובראשי חודשים מזכירים בנוסח הברכה את היום שעומדים בו. בדיעבד, אם שכח ולא הזכיר את נוסח ההוספה לשבתות ולחגים, אינו חוזר לברך.

מקום הברכה וצורתה[עריכה]

ישנן דעות בפוסקים שהאוכל מאכלים שנעשו מאחד מחמשת מיני דגן, צריך לברך אחריהם ברכה אחרונה דווקא במקום האכילה, כמו לאחר אכילת פת. לכן, מי שיצא ממקומו לפני ברכת "על המחיה", עליו לחזור למקום האכילה ולברך שם. ישנן גם דעות הסוברות שצריך לברך דווקא במקום האכילה, גם לאחר אכילת פירות משבעת המינים.

לדעת מרן זצ"ל יש לברך את ברכת "מעין שלוש" בישיבה. וכן כתב רבינו יוסף חיים זצ"ל בבן איש חי, וכתב עוד שטוב ליזהר בכל הברכות. ולדעת הגר"א זצ"ל רק בברכת "על המחיה", לאחר אכילת מאכלים מחמשת מיני דגן, צריך לשבת.

פטירת ברכות אחרות[עריכה]

ברכת "מעין שלוש" אינה פוטרת את מי שחייב לברך את ברכת בורא נפשות, וכן להיפך - ברכת "בורא נפשות" אינה פוטרת את מי שחייב לברך "מעין שלוש". לכן מי שטעה ובירך את ברכת "מעין שלוש" במקום ברכת "בורא נפשות" או להיפך, לא יצא ידי חובה. אולם, מי שאכל פירות משבעת המינים ואכל גם פירות שאינם משבעת המינים, מברך אחרי האכילה ברכה מעין שלוש: "על העץ ועל פרי העץ..." ואינו מברך "בורא נפשות".

חיוב באכילת דבר "כברייתו"[עריכה]

קיים ספק, כאשר אדם אוכל בבת אחת דבר שהוא כבריתו, כגון ענב שלם או גרגר שלם של רימון שאין בהם "כזית", אם מברכים עליהם ברכה אחרונה. כדי לא להכנס למצב של ספק ברכות יש להמנע מלאכול בבת אחת "בריה" פחותה מ"כזית" אלא בתוך סעודה או יחד עם פירות אחרים בשיעור "כזית". "כבריתו" פירושו פרי שלם. אם נטלו מהפרי את הגרעין או שנטלו ממנו אפילו חתיכה קטנה, שוב אין הוא נחשב כ"בריה". כמו כן, אם אין אוכלים את ה"בריה" בבת אחת אלא בשתי פעמים, אין זה נחשב כאכילת בריה.