רבי שמעון בר יוחאי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
== שיטותיו בעניינים שונים == | == שיטותיו בעניינים שונים == | ||
יחסו ל[[ביטול תורה]] - ר' [[תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט]] | יחסו ל[[ביטול תורה]] - ר' [[תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט]] | ||
פוסק ע"פ מה שהיה יכול לקרות {{מקור|"בכח"}} | |||
ובדומה לזה פוסק ע"פ הכוונה ולא ע"פ המעשה, כדלעיל בחלק א אות {{מקור|ה}} . | |||
* כל העומד ליזרק כזרוק דמי, כל העומד לפדות כפדוי דמי {{מקור|בבא קמא עו:}}. | |||
* דבר הגורם לממון כממון דמי {{מקור|בבא קמא עא:}}. | |||
* כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך זמנו הריהו בלא תעשה ואין בו כרת {{מקור|מעילה יב.}}. | |||
מחשיב מאוד לימוד תורה | |||
* ראוי היה שיהיו שתי פיות לאדם, אחד לדברי תורה ואחד לדברי חולין {{מקור|ירושלמי שביעית פרק ט}}. | |||
* אסור לעבוד, אלא רק ללמוד תורה {{מקור|ברכות לה:}}. | |||
* תמה שיש אנשים שעוסקים בחיי שעה - חורשים וזורעים {{מקור|שבת לג:}}. | |||
* שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה {{מקור|אבות ג-ג}}. | |||
* ח"ו שתשתכח תורה מישראל {{מקור|שבת קלח:}}. | |||
* תלמיד חכם הפורש מן התורה הרי זה מעוות לא יוכל לתקון {{מקור|חגיגה ט.}}. | |||
* רשב"י וחבריו תורתן אומנותן ופטורים מקריאת שמע {{מקור|שבת יא.}}. | |||
* למד י"ג שנה במערה {{מקור|שבת לג:}}. | |||
* אסכרה באה משום ביטול תורה {{מקור|שבת לג:}}. | |||
מעניש | |||
* כל מקום שנותנים עיניהם בו מייד נשרף {{מקור|שבת לג:}}. | |||
* אמר ההוא סבא טיהר בן יוחי בית הקברות וכו'. יהב ביה עיניה ונח נפשיה {{מקור|שבת לד.}}. | |||
* חזייה ליהודה בן גרים {{מקור|שסיפר את דבריהם למלכות}}, אמר עדיין יש לזה בעולם נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות {{מקור|שבת לד.}}. | |||
* אמר להו רבי יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה רבי שמעון. רש"י: ובדבר זה אני מתיירא יותר מפחד האויבים, שמתיירא אני שמא יכעוס עליו בשביל שום דבר ויענישנו {{מקור|מעילה יז:}}. | |||
* מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה {{מקור|ברכות ז:}}. | |||
* אמר לרבי עקיבא אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות {{מקור|פסחים קיב.}}. | |||
* אחד אמר לאשתו: קונם שאינך נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולרבי שמעון וכו'. רבי שמעון לא טעם. אמר: ימותו כל בני אלמנה {{מקור|ר"ן: קילל את הבעל ואת בניו שימותו}} ואל יזוז שמעון ממקומו, ועוד, כדי שלא תתרגל לנדור {{מקור|נדרים סו:}}. | |||
לא מחשיב את הגויים {{מקור|משך חכמה בראשית יח-כז}} | |||
דומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף. | |||
* כשר שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו {{מקור|רש"י שמות יד-ז}}. | |||
* כל מה שתיקנו {{מקור|הרומים}} לא תיקנו אלא לצורך עצמן {{מקור|שבת לג:}}. | |||
* עכו"ם אינו מטמא באוהל כי אינו נחשב אדם {{מקור|יבמות סא.}}. | |||
* אוכל שרק עכו"ם יכול לאוכלו {{מקור|כגון פטר חמור}} אינו נחשב אוכל {{מקור|מנחות קא:}}. | |||
עיין עוד בשיטת [[רבי יוחנן]] בשם רשב"י, ובשיטתו של רבי שמעון במחלוקותיו על [[רבי יהודה]]. | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
*[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] | *[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]] | ||
גרסה מ־05:01, 28 באוקטובר 2011
|
|
רבי שמעון בר יוחאי (בר"ת רשב"י) חי בדור רביעי לתנאים ומגדולי התנאים. היה מתלמידיו של רבי עקיבא, ובמשנה נקרא סתם "רבי שמעון".
כמו רבי עקיבא, הוא התנגד בחריפות לשלטון הרומאי ועל כן נרדף על ידם. 13 שנה הסתתר במערה יחד עם בנו, רבי אלעזר, כדי להינצל מהרומאים. במערה צמח עץ חרובים ונבע מעיין מים מהם ניזונו בזמן שהותם במערה[1]. היה מלומד בניסים. קבר רבי שמעון בר יוחאי נמצא במירון, ולצדו בנו ר' אלעזר, רבי יוחנן הסנדלר ועוד. בל"ג בעומר נוהגים ישראל לעלות לקברו.
מקובל שרבי שמעון בר יוחאי חיבר את ספר ה"זוהר" - שהוא ספר הבסיס לקבלה; את ספר הזוהר כתב בהיותו במערה עם בנו.
על רבי שמעון נאמר: "כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק" (בבלי ברכות ט, א).
שירים לכבוד רשב"י
רבותינו ז"ל חיברו פיוטים לכבוד רבי שמעון בן יוחאי, ונתפשטו הפיוטים בקהילות ישראל.
"בר יוחאי נמשחת אשריך" - חיברו רבי שמעון לביא.
"ואמרתם כה לחי" - פיוט שכתב רבי יוסף חיים בעל הבן איש חי.
שיטותיו בעניינים שונים
יחסו לביטול תורה - ר' תבנית:הידעת?/י"ג כסלו ה'תשס"ט
פוסק ע"פ מה שהיה יכול לקרות "בכח" ובדומה לזה פוסק ע"פ הכוונה ולא ע"פ המעשה, כדלעיל בחלק א אות ה .
- כל העומד ליזרק כזרוק דמי, כל העומד לפדות כפדוי דמי בבא קמא עו:.
- דבר הגורם לממון כממון דמי בבא קמא עא:.
- כל הראוי לאחר זמן והקדישו בתוך זמנו הריהו בלא תעשה ואין בו כרת מעילה יב..
מחשיב מאוד לימוד תורה
- ראוי היה שיהיו שתי פיות לאדם, אחד לדברי תורה ואחד לדברי חולין ירושלמי שביעית פרק ט.
- אסור לעבוד, אלא רק ללמוד תורה ברכות לה:.
- תמה שיש אנשים שעוסקים בחיי שעה - חורשים וזורעים שבת לג:.
- שולחן שלא אמרו עליו דברי תורה אבות ג-ג.
- ח"ו שתשתכח תורה מישראל שבת קלח:.
- תלמיד חכם הפורש מן התורה הרי זה מעוות לא יוכל לתקון חגיגה ט..
- רשב"י וחבריו תורתן אומנותן ופטורים מקריאת שמע שבת יא..
- למד י"ג שנה במערה שבת לג:.
- אסכרה באה משום ביטול תורה שבת לג:.
מעניש
- כל מקום שנותנים עיניהם בו מייד נשרף שבת לג:.
- אמר ההוא סבא טיהר בן יוחי בית הקברות וכו'. יהב ביה עיניה ונח נפשיה שבת לד..
- חזייה ליהודה בן גרים שסיפר את דבריהם למלכות, אמר עדיין יש לזה בעולם נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות שבת לד..
- אמר להו רבי יוסי אנא אזלין דלמא עניש ליה רבי שמעון. רש"י: ובדבר זה אני מתיירא יותר מפחד האויבים, שמתיירא אני שמא יכעוס עליו בשביל שום דבר ויענישנו מעילה יז:.
- מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה ברכות ז:.
- אמר לרבי עקיבא אם אין אתה מלמדני אני אומר ליוחי אבא ומוסרך למלכות פסחים קיב..
- אחד אמר לאשתו: קונם שאינך נהנית לי עד שתטעימי תבשילך לרבי יהודה ולרבי שמעון וכו'. רבי שמעון לא טעם. אמר: ימותו כל בני אלמנה ר"ן: קילל את הבעל ואת בניו שימותו ואל יזוז שמעון ממקומו, ועוד, כדי שלא תתרגל לנדור נדרים סו:.
לא מחשיב את הגויים משך חכמה בראשית יח-כז דומה לסעיף הקודם, שהיה תקיף.
- כשר שבמצרים הרוג טוב שבנחשים רצוץ את מוחו רש"י שמות יד-ז.
- כל מה שתיקנו הרומים לא תיקנו אלא לצורך עצמן שבת לג:.
- עכו"ם אינו מטמא באוהל כי אינו נחשב אדם יבמות סא..
- אוכל שרק עכו"ם יכול לאוכלו כגון פטר חמור אינו נחשב אוכל מנחות קא:.
עיין עוד בשיטת רבי יוחנן בשם רשב"י, ובשיטתו של רבי שמעון במחלוקותיו על רבי יהודה.
ראה גם
קישורים חיצוניים
- שיעור על רשב"י מאת הרב שמואל אקשטיין, באתר אור יהודי
- רשב"י, אנציקלופדיית דעת, מכללת הרצוג
- שיעור על רשב"י ולג בעומר , ישיבת אורות שאול, פ"ת