ישיבת הסדר: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 125: שורה 125:
! ראש הישיבה  
! ראש הישיבה  
! הערות
! הערות
! אתר הישיבה
|-
|-
| [[ישיבת כרם ביבנה]] || [[קבוצת יבנה]] || [[ה'תשי"ג]] || [[הרב מרדכי גרינברג]] || חלוצת ישיבות ההסדר, הוקמה על ידי [[הרב חיים יעקב גולדוויכט]]
| [[ישיבת כרם ביבנה]] || קבוצת יבנה || [תשי"ג || [[הרב מרדכי גרינברג]] || חלוצת ישיבות ההסדר, הוקמה על ידי [[הרב חיים יעקב גולדוויכט]] || [http://www.kby.org/hebrew/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|-  
| [[ישיבת ההסדר שעלבים]] || [[שעלבים]] || [[ה'תשי"ט]] || [[הרב יחזקאל יעקבסון]] || נוסדה על ידי [[הרב מאיר שלזינגר]]
| [[ישיבת ההסדר שעלבים]] || קיבוץ [[שעלבים]] || תשי"ט || [[הרב יחזקאל יעקבסון]] || נוסדה על ידי [[הרב מאיר שלזינגר]] || [http://www.shaalvim.co.il/]
|-
|-
|-
|-
| [[ישיבת הכותל]] || [[הרובע היהודי]] || [[ה'תשכ"ז]] ||[[הרב ברוך וידר]]||ייסד אותה  [[הרב ישעיהו חיים הדרי]] ולאחריו שימשו בראשה תקופות קצרות [[הרב חיים כ"ץ]] ו[[הרב מרדכי אלון]]
| [[ישיבת הכותל]] || [[הרובע היהודי]] || תשכ"ז ||[[הרב ברוך וידר]]||ייסד אותה  [[הרב ישעיהו חיים הדרי]] ולאחריו שימשו בראשה תקופות קצרות [[הרב חיים כ"ץ]] ו[[הרב מרדכי אלון]] || [http://www.hakotel.org.il/hebrew/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת הר עציון]] || [[אלון שבות]] || [[ה'תשכ"ח]]|| [[הרב אהרן ליכטנשטיין]], [[הרב יעקב מדן]], [[הרב ברוך גיגי]], [[הרב משה ליכטנשטיין]]  || מייסד הישיבה הוא [[הרב יהודה עמיטל]]
| [[ישיבת הר עציון]] || [[אלון שבות]] || תשכ"ח|| [[הרב אהרן ליכטנשטיין]], [[הרב יעקב מדן]], [[הרב ברוך גיגי]], [[הרב משה ליכטנשטיין]]  || מייסד הישיבה הוא [[הרב יהודה עמיטל]] || [http://etzion.haretzion.org/]
|-
|-
| [[ישיבת ניר קרית ארבע|ישיבת ניר]]|| [[קריית ארבע]] || [[ה'תשל"ב]] || [[הרב אליעזר ולדמן ]], [[הרב דב ליאור]]||  
| [[ישיבת ניר קרית ארבע|ישיבת ניר]]|| [[קרית ארבע]] || תשל"ב || [[הרב אליעזר ולדמן]], [[הרב דב ליאור]]|| || [http://yeshivatnir.org/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת הגולן]] || [[חיספין]] || [[ה'תשל"ב]] || [[הרב אמנון שוגרמן]] ||  
|  [[ישיבת הגולן]] || [[חיספין]] || [[ה'תשל"ב]] || [[הרב אמנון שוגרמן]] ||   || http://www.ygolan.org/
|-
|-
|  [[ישיבת מעלות|ישיבת מעלות יעקב]] ||[[מעלות-תרשיחא|מעלות]]||[[ה'תשל"ה]] || [[הרב יהושע ויצמן]] || בעבר שימשו בראשות הישיבה הרב דיקמן ולאחריו הרב מילר
|  [[ישיבת מעלות יעקב]] ||מעלות||תשל"ה || [[הרב יהושע ויצמן]] || בעבר שימשו בראשות הישיבה הרב דיקמן ולאחריו הרב מילר || [http://www.yesmalot.co.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת ימית|ישיבת נוה דקלים]] || [[אשדוד]] || [[ה'תשל"ה]] || [[הרב דוד גבריאלי]] || הוקמה ב[[ימית]], עברה ל[[נוה דקלים]] לאחר הפינוי מימית, ולאחר [[ההתנתקות]] עברה ל[[אשדוד]].
|  [[ישיבת ימית|ישיבת נוה דקלים]] || [[אשדוד]] || תשל"ה || [[הרב דוד גבריאלי]] || הוקמה ב[[ימית]] שב[[סיני]], עברה ל[[נוה דקלים]] לאחר הפינוי מימית, ולאחר ההתנתקות עברה לאשדוד. || [http://www.yeshivand.org.il/]  
|-
|-
|  [[ישיבת קריית שמונה]] || [[קריית שמונה]]|| [[ה'תשל"ז]] || [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב ישראל קירשטיין]] || נוסדה על ידי [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב אפרים שחור]]  
|  [[ישיבת קרית שמונה]] ||קרית שמונה|| תשל"ז || [[הרב צפניה דרורי]] ו[[הרב ישראל קירשטיין]] || נוסדה על ידי הרב צפניה דרורי ו[[הרב אפרים שחור]]   || [http://www.yk8.org.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת ברכת משה]] || [[מעלה אדומים]] ||  [[ה'תשל"ז]] || [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']] || נוסדה על ידי [[הרב חיים סבתו]] ו[[הרב יצחק שילת]]
| [[ישיבת ברכת משה]] || [[מעלה אדומים]] ||  תשל"ז || [[הרב נחום אליעזר רבינוביץ']] || נוסדה על ידי [[הרב חיים סבתו]] ו[[הרב יצחק שילת]]|| [http://www.ybm.org.il/Hebrew/]
|-
|-
|  [[ישיבת שבות ישראל]] || [[אפרת]] || [[ה'תשל"ז]]|| [[הרב שבתי רפפורט]] ו[[הרב יהושע בן-מאיר]] || הישיבה הוקמה ביישוב [[תקוע]], עברה ל[[אפרת]] והייתה מספר שנים ביישוב [[גבעות]]
|  [[ישיבת שבות ישראל]] || אפרת || תשל"ז|| [[הרב שבתי רפפורט]] ו[[הרב יהושע בן-מאיר]] || הישיבה הוקמה ביישוב [[תקוע]], עברה לאפרת והיתה מספר שנים ביישוב [[גבעות]] || [http://www.ysi.org.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת אור עציון]] || [[מרכז שפירא]] || [[ה'תשל"ח]] || [[הרב חיים דרוקמן]]||  שייכת ל[[מרכז ישיבות בני עקיבא]]
| [[ישיבת אור עציון]] || [[מרכז שפירא]] || תשל"ח || [[הרב חיים דרוקמן]]||  שייכת ל[[מרכז ישיבות בני עקיבא]] || [http://www.oretzion.com/]
|-
|-
| [[ישיבת שילה]] || [[שילה (יישוב)|שילה]] || [[ה'תשל"ט]] || [[הרב מיכאל ברום]]|| [http://www.yshilo.co.il/default.asp האתר הרשמי של ישיבת שילה]
| [[ישיבת שילה]] || [[שילה]] || תשל"ט || [[הרב מיכאל ברום]]|| || [http://www.yshilo.co.il/default.asp ]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת קרני שומרון]] || [[קרני שומרון]] || [[ה'תשמ"א]] ||  [[הרב שמואל הבר]] ו[[הרב אברהם קורצוייל|אברהם קורצוויל]]|| [http://www.karnash.co.il האתר הרשמי של ישיבת קרנ"ש].
|  [[ישיבת קרני שומרון]] || [[קרני שומרון]] || תשמ"א ||  [[הרב שמואל הבר]] ו[[הרב אברהם קורצוייל|אברהם קורצוויל]]|| ||[http://www.karnash.co.il].
|-
|-
| [[בית אורות|ישיבת בית-אורות]]|| [[מזרח ירושלים]] || [[ה'תש"ן]] || [[הרב אלחנן בן-נון]] ו[[הרב דני איזק]]||  
| [[ישיבת בית אורות]]|| [[הר הזיתים]] || תש"ן || [[הרב אלחנן בן-נון]] ו[[הרב דני איזק]]||   || [http://beitorot.org/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת מדברה כעדן]] || [[מצפה רמון]] || [[ה'תשנ"א]] || [[הרב צבי קוסטינר]]|| הישיבה הוקמה בתחילה, בעיר [[דימונה]]
| [[ישיבת מדברה כעדן]] || [[מצפה רמון]]|| תשנ"א || הוקמה בתחילה ב[[דימונה]] || || [http://midbara.org.il/]
|-
|-
| [[ישיבת הר ברכה]] || [[הר ברכה]] || [[ה'תשנ"א]] || [[הרב אליעזר מלמד]] || בתאריך 13 בדצמבר 2009 הורה שר הביטחון, אהוד ברק, על הוצאתה של ישיבת הר ברכה מן ההסדר.  
| [[ישיבת הר ברכה]] || [[הר ברכה]] || תשנ"א || [[הרב אליעזר מלמד]] || בשנת תש"ע הוצאה, בהוראת שר הבטחון, מן ההסדר.   || [http://yhb.org.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת עתניאל|בית ועד לתורה הר-חברון]] ||[[עתניאל]] || [[ה'תשנ"ג]] || [[הרב בנימין קלמנזון]] ו[[הרב רא"ם הכהן]] ||  
| [[ישיבת עתניאל|בית ועד לתורה הר חברון]] ||[[עתניאל]] || תשנ"ב || [[הרב בנימין קלמנזון]] ו[[הרב רא"ם הכהן]] || הוקמה בשנת תשמ"ז כ[[כולל]] אברכים, ובשנת תשנ"ב הפכה לישיבת הסדר ||[http://www.otniel.org/]
|-
|-
| [[ישיבת שדמות נריה]] || [[שדמות מחולה]] || [[ה'תשנ"ד]] ||[[הרב שלמה רוזנפלד]] ||  
| [[ישיבת שדמות נריה]] || [[שדמות מחולה]] || תשנ"ד ||[[הרב שלמה רוזנפלד]] ||   ||[http://www.yeshadmot.org.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת רמת גן]] || [[רמת גן]] || [[ה'תשנ"ד]] || [[הרב יהושע שפירא]] ||  חלוצת הישיבות ב[[גוש דן]]  
| [[ישיבת רמת גן]] || [[רמת גן]] || תשנ"ד || [[הרב יהושע שפירא]] ||  חלוצת הישיבות ב[[גוש דן]] ומחלוצות הזרם החסידי בישיבות הלאומיות|| [http://www.yrg.org.il/]  
|-
|-
| [[ישיבת ההסדר ירוחם|ישיבת ירוחם]] || [[ירוחם]] || [[ה'תשנ"ד]] || [[הרב אליהו בלומנצויג]]||  
| [[ישיבת ההסדר ירוחם|ישיבת ירוחם]] || [[ירוחם]] || תשנ"ד|| [[הרב אליהו בלומנצויג]]||   || [http://www.yhy.co.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת המאירי]] || [[ירושלים]] || [[ה'תשנ"ה]] || [[הרב שמואל זעפרני]] || שייכת למכללה האקדמית הדתית לחינוך [[מכללת ליפשיץ]], הלימודים האקדמאים מתחילים בשיעור א'.
 
|  [[ישיבת המאירי]] || [[קרית משה]]|| תשנ"ה || [[הרב שמואל זעפרני]] || מקיימת במקביל ללימוד התורה גם לימודים אקדמיים במסגרת המכללה האקדמית הדתית לחינוך -מכללת ליפשיץ (לה שייכת הישיבה) || [http://yhm10.org/]  
|-
|-
| [[אפיקי דעת]] || [[שדרות]] || [[ה'תשנ"ה]] || [[הרב דוד פנדל]] ||  
| [[ישיבת אפיקי דעת]] || [[שדרות]] || תשנ"ה || [[הרב דוד פנדל]] || ||[http://www.sderot.org/indexhe.asp]
|-
|-
|  [[ישיבת ברכת יוסף]] ||  [[אלון מורה]] || [[ה'תשנ"ה]] || [[הרב אליקים לבנון]] || הישיבה התחילה ככולל בשנת תש"מ והפכה לישיבה גבוהה בשנת תשנ"ו, [http://www.yelm.co.il האתר של ישיבת אלון מורה].
|  [[ישיבת ברכת יוסף]] ||  [[אלון מורה]] || תשנ"ה || [[הרב אליקים לבנון]] || הישיבה התחילה ככולל בשנת תש"מ והפכה לישיבה גבוהה בשנת תשנ"ו || [http://www.yelm.co.il ].
|-
|-
| [[ישיבת נהריה| ישיבת נהר דעה]] || [[נהריה]] ||  [[ה'תשנ"ה]] || [[הרב ישעיהו מיטליס]] ו[[הרב אליהו בלום]] || נוסדה על ידי [[הרב ישעיהו מיטליס]] ו[[הרב חיים רטיג]]
| [[ישיבת נהר דעה]] || [[נהריה]] ||  תשנ"ה || [[הרב ישעיהו מיטליס]] ו[[הרב אליהו בלום]] || נוסדה על ידי הרב מיטליס והרב חיים רטיג || [http://www.nahariya.co.il/]
|-
|-
| [[ישיבת היכל אליהו]] || [[כוכב יעקב]] || [[ה'תרפ"ז]] ||  [[הרב שאול דוד בוצ'קו]]|| בנוסף למסלול הסדר רגיל החל משנת 2008 קיים מסלול שילובים - שנה ישיבה שנתים צבא שנה ישיבה.
| [[ישיבת היכל אליהו]] || [[כוכב יעקב]] || תרפ"ז ||  [[הרב שאול דוד בוצ'קו]]|| המשכה של ישיבת 'עץ חיים' בשוויץ. בנוסף למסלול הסדר רגיל החל משנת תשס"ט קיים מסלול שילובים - שנה ישיבה שנתים צבא שנה ישיבה. || [http://www.toraisrael.com/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת שיח יצחק]] || [[אפרת]] || [[ה'תשנ"ו]] || [[הרב יאיר דרייפוס]]  ||  נוסדה על ידי [[הרב שג"ר]], ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]].
|  [[ישיבת שיח יצחק]] || אפרת || תשנ"ו || [[הרב יאיר דרייפוס]]  ||  נוסדה על ידי [[הרב שג"ר]], ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]]. || [http://www.siach.org.il/]
|-
|-
|  [http://www.tsfat.org.il ישיבת צפת]|| [[צפת]] || [[ה'תשנ"ז]] || [[הרב איל יעקבוביץ]]|| נוסדה על ידי [[הרב בניהו ברונר]]  
|  [[ישיבת צפת]] || [[צפת]] || תשנ"ז || [[הרב איל יעקבוביץ]] || נוסדה על ידי [[הרב בניהו ברונר]]   || [http://www.tsfat.org.il]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת איילת השחר]] || [[אילת]] || [[ה'תשנ"ח]]|| [[הרב יוסי רודריגז]] ||  
|  [[ישיבת איילת השחר]] || [[אילת]] || תשנ"ח || [[הרב יוסי רודריגז]] ||   || [http://yahr.org/]
|-
|-
|  [[ישיבת ההסדר ראשון לציון]] || [[ראשון לציון]] || [[ה'תשנ"ו]] ||  [[הרב שלמה לוי (ראש ישיבת ראשון לציון)|שלמה לוי]] ||  
|  [[ישיבת ההסדר ראשון לציון]] || [[ראשון לציון]] || תשנ"ו ||  [[הרב שלמה לוי]] ||   || [http://rly.org.il/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת ההסדר פתח תקווה]] || [[פתח תקווה]] || [[ה'תשנ"ח]] || [[הרב יובל שרלו]] ו[[הרב דוד סתיו]] ||  
| [[ישיבת אורות שאול]] || [[פתח תקווה]] || תשנ"ח || [[הרב יובל שרלו]] ו[[הרב דוד סתיו]] ||   || [http://www.ypt.co.il/]
|-
|-
|  [[ישיבת תקוע]] || [[תקוע]] || [[ה'תשנ"ט]] ||  [[הרב חיים כפרי]] || נשיא הישיבה הוא [[הרב עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ).[http://www.yeshivatekoa.org. לאתר הרשמי של ישיבת תקוע]
|  [[ישיבת תקוע]] || [[תקוע]] || תשנ"ט ||  [[הרב חיים כפרי]] || נשיא הישיבה הוא [[הרב עדין אבן ישראל]] (שטיינזלץ) || [http://www.yeshivatekoa.org]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת מעלה אפרים]] || [[מעלה אפרים]] || [[ה'תש"ס]] || [[הרב ברוך גנות]] || ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]].
|  [[ישיבת מעלה אפרים]] || [[מעלה אפרים]] || תש"ס || [[הרב ברוך גנות]] || ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]] || [http://www.ymeonline.org/]
|-
|-
| [[ישיבת לב לדעת]] || [[שדרות]] || [[ה'תש"ס]] || [[הרב שלמה בנימין]] || שלוחה של [[אפיקי דעת|ישיבת ההסדר בשדרות]]
| [[ישיבת לב לדעת]] || שדרות || תש"ס || [[הרב שלמה בנימין]] || שלוחה של ישיבת ההסדר בשדרות ||
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת אור וישועה]] || [[חיפה]]|| [[ה'תשס"א]] || [[הרב אליהו זייני]]||  
| [[ישיבת אור וישועה]] || [[חיפה]] || תשס"א || [[הרב אליהו זיני]]||   || [http://www.orvishua.org.il/heb/]
|-
|-
| [[ישיבת אהבת ישראל בנתיבות]] || [[נתיבות]] || [[ה'תשס"ב]] || [[הרב דוד אסולין]] ו[[הרב ישראל בן-שלום]] ||  נוסדה על ידי [[שמוליק בן שלום]], [http://www.yhn.co.il לאתר הרשמי של ישיבת 'אהבת ישראל']  
| [[ישיבת אהבת ישראל]] || [[נתיבות]] || תשס"ב || [[הרב דוד אסולין]] ו[[הרב ישראל בן שלום]] ||  נוסדה על ידי שמוליק בן שלום|| [http://www.yhn.co.il]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת בינות]] || [[רעננה]] || [[ה'תשס"ב]] || [[הרב חיים רטיג]] || הוקמה על ידי [[הרב חיים רטיג]]
| [[ישיבת בינות]] || [[רעננה]] || תשס"ב || [[הרב חיים רטיג]] || || -
|-
|-
| [[ישיבת ההסדר עכו]] || [[עכו]] || [[ה'תשס"ג]] ||  [[הרב יוסי שטרן]] || נפתחה כשלוחה של [[ישיבת מעלות]]
| [[ישיבת ההסדר עכו]] || [[עכו]] || תשס"ג ||  [[הרב יוסי שטרן]] || נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות || [http://www.yakko.co.il/]  
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת חולון]] || [[חולון]] || [[ה'תשס"ד]] || [[הרב אלעזר אהרונסון]] ||  נפתחה כשלוחה של [[ישיבת מעלות]]
|  [[ישיבת חולון]] || [[חולון]] || תשס"ד || [[הרב אלעזר אהרונסון]] ||  נפתחה כשלוחה של ישיבת מעלות || [http://www.yholon.co.il/]  
|-
|-
|  [[ישיבת כרמי-אל]] || [[כרמיאל]] || [[ה'תשס"ד]] || [[הרב יעקב ידיד]] ||  
|  [[ישיבת כרמי אל]] || [[כרמיאל]] || תשס"ד || [[הרב יעקב ידיד]] || || [http://www.ykarmiel.co.il/index.php?option=com_content&view=frontpage&Itemid=41]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|  [[ישיבת ברכת התורה]] || [[שבי שומרון]] || [[ה'תשס"ד]] || [[הרב יהושע שמידט]] ||  
|  [[ישיבת ברכת התורה]] || [[שבי שומרון]] || תשס"ד || [[הרב יהושע שמידט]] || || -
|-
|-
|  [[#שסדר|ישיבת מאיר הראל]]|| [[מודיעין]] || [[ה'תשס"ה]] || [[הרב אליעזר שנוולד]] || הישיבה על שם סמ"ר מאיר שנוולד שנהרג בפיגוע בכפר דרום וסגן הראל שרם שנהרג ב[[לבנון]], ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]].
|  [[ישיבת מאיר הראל]]|| [[מודיעין]] || תשס"ה || [[הרב אליעזר שנוולד]] || הישיבה על שם סמ"ר מאיר שנוולד שנהרג בפיגוע בכפר דרום וסגן הראל שרם שנהרג בלבנון, ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]]. בישיבה זו מונהג מסלול ה"שסדר" (ראה לעיל) || [http://204122.showenter.com/]
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[אש התורה]] || [[הרובע היהודי]] || [[ה'תשס"ה]] || [[הרב צבי שוורץ]] ||  חלק ממוסדות [[אש התורה]] העולמית, ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]].
| [[ישיבת ההסדר אש התורה]] || [[תל אביב]] || תשס"ו || [[ניר יעקב מס]] ||  חלק ממוסדות [[אש התורה]] העולמית, ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]]. בראשות הישיבה עמד בראשיתה [[הרב צבי שוורץ]]. בשנת תש"ע עברה לת"א, והיא נמצאת כיום בתוך בית הכנסת "תפארת-צבי" ברחוב הרמן כהן|| [https://sites.google.com/site/aishhesder/]
|-
|-
| [[ישיבת ארץ הצבי]] || [[פדואל]] || נוסדה || [[הרב מאיר כ"ץ]] || הרב שפירא שכיהן כראש הישיבה נרצח בדרך מפדואל ל[[כביש 5]], ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]].
| [[ישיבת ארץ הצבי]] || [[פדואל]] || || [[הרב מאיר כ"ץ]] || ראש הישיבה היה [[הרב אימלך שפירא]], נרצח בדרך מפדואל לשיעור תורה. ישיבה זו לא חברה ב[[איגוד ישיבות ההסדר]] || - .
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
| [[ישיבת אורות יעקב]] || [[רחובות]] || נוסדה || [[הרב עמי דנינו]] || שייכת למכון להכשרת מורים [[מורשת יעקב]], המיוחד בישיבה זו, שמתחיילים בה בתחילת שיעור א'.  
| [[ישיבת אורות יעקב]] || [[רחובות]] || || [[הרב עמי דנינו]] || שייכת למכון להכשרת מורים [[מורשת יעקב]], המיוחד בישיבה זו, שמתחיילים בה בתחילת שיעור א' || [http://muni.tik-tak.co.il/web/project/project.asp?codeclient=1404&codesubweb=0&id=9899&Modul=40] 
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|{{עוגן|ישיבת הר שלום}} ישיבת הר שלום ("ישיבת [[חומש]]") || [[מצפה אשתמוע]] || [[ה'תשס"ב]] || [[הרב מרדכי גנירם]] || הוקמה ביישוב [[חומש]] על ידי [[ישיבת אלון מורה]] ("ברכת יוסף") ובעקבות [[תוכנית ההתנתקות]], בה פונה היישוב, שהתה הישיבה למשך שנה במכללה ב[[אלון מורה]] וב[[תמוז]] [[ה'תשס"ו]] עברה למצפה אשתמוע. הישיבה, המונה כ-40 תלמידים, אושרה כישיבת הסדר ביולי 2008.
|[[ישיבת הר שלום]] || [[מצפה אשתמוע]] || תשס"ב || [[הרב מרדכי גנירם]] || הוקמה ביישוב [[חומש (ישוב)|חומש]] על ידי [[ישיבת אלון מורה]] ("ברכת יוסף") ובעקבות [[תוכנית ההתנתקות]], בה פונה היישוב, שהתה הישיבה למשך שנה במכללה באלון מורה וב[[תמוז]] תשס"ו עברה למצפה אשתמוע שבדרום הר חברון. הישיבה, המונה כ-40 תלמידים, אושרה כישיבת הסדר ביולי תשס"ח || -
|-
|-
| [[ישיבת אמי"ת עפולה]] || [[עפולה]] || [[תשס"ח]] || [[הרב  יצחק בן פזי]] || ישיבת הסדר קהילתית משולבת עם הגרעין התורני, הוקמה על ידי רב העיר [[הרב שמואל דוד]]
| [[ישיבת אמי"ת עפולה]] || [[עפולה]] || תשס"ח || [[הרב  יצחק בן פזי]] || ישיבת הסדר קהילתית משולבת עם הגרעין התורני, הוקמה על ידי רב העיר [[הרב שמואל דוד]] || [http://schools.amit.org.il/webPro/index.asp?codeClient=1779]  
|-
|-
| [[ישיבת מחנים]] || [[אפרת]] [[גבעת המבתר]] || [[ה'תשע"א]] || הרב [[שלמה וילק]]||  שייכת ל[[מוסדות אור תורה סטון]]
| [[ישיבת מחנים]] || [[אפרת]]; [[גבעת המבתר]] || תשע"א || [[הרב שלמה וילק]]||  שייכת ל[[מוסדות אור תורה סטון]] || [http://www.sederyom.co.il/yeshiva/item/26-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D]  
|}
|}
|}
|}

גרסה מ־21:39, 25 במרץ 2012
יש לשכתב ערך זה
הסיבה לכך: מועתק מויקיפדיה. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
Hesder.jpg

ישיבת הסדר היא ישיבה המשלבת לימודים תורניים גבוהים ושירות צבאי מקוצר במסגרת דתית. ישיבות ההסדר הן ישיבות המשתייכות לזרם הדתי לאומי, ומהוות בחברה זו שילוב בין החובה הדתית ללמוד תורה ולהתפתח רוחנית, לבין תפיסתה את המחויבות לשרת בצה"ל ולהשתלב בחברה הישראלית. תלמידי ישיבות ההסדר (המכונים בני"שים - בני ישיבות) מגיעים ברובם מהזרם הציוני דתי, לאחר סיום הלימודים בתיכון דתי או ישיבה תיכונית. נכון ל-תשע"א, קיימות 61 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן יותר מ-7500 תלמידים.

הבסיס החוקי להסדר

מעמדן החוקי של ישיבות ההסדר התקבע בתקנות שהוציא שר הביטחון. בסיסו של ההסדר ברעיון הקמת נח"ל תורני, אולם בעקבות החלטת בג"ץ ב-תשנ"ט כי יש לקבוע את הסדר דחיית השירות לחרדים בחוק, עוגן בחוק גם הסדר השירות הצבאי המקוצר[1].

המיועדים למסלול ההסדר בצה"ל צריכים להיות בוגרי ישיבה תיכונית או לגשת לבחינת בגרות מורחבת בגמרא[2]. בכמה תיכונים דתיים ובכל הישיבות התיכוניות ניתנים לתלמידים ימי חופשה, לאחר קבלת האישור לשירות בהסדר מצה"ל, על מנת שיוכלו ללמוד כמה ימים בישיבות הסדר שונות ולבחור ביניהן. חופשה זו נקראת "שבוע ישיבה" (שבו"ש).

הגדרתה של ישיבה כישיבת הסדר נעשה בהמלצת איגוד ישיבות ההסדר. ארגון זה גם מייצג את ראשי ישיבות ההסדר במגעים, דיונים, ובקשות מול צה"ל ומשרד הביטחון בנושא שירות וזכויות חיילי הסדר. מספר ישיבות אינן חברות באיגוד והן מתנהלות מול צה"ל בצורה עצמאית. היחידה האחראית על הקשר בין חיילי המסלול לצבא במהלך השהות בישיבה היא מדור בני"ש בענף תגבורת סדיר. מדור בני"ש עובד בתיאום עם איגוד ישיבות ההסדר, שהוא עמותה אזרחית.

ישיבות ההסדר

הישיבה בה הוקם לראשונה מסלול "הסדר" הייתה הישיבה הגבוהה "כרם ביבנה", שהוקמה באזור שנת תשי"ד לפ"ק, ועל כן ייצג מייסדה, הרב חיים יעקב גולדוויכט, את ישיבות ההסדר בטקס הענקת פרס ישראל בשנת תשנ"א, שבו הוענק הפרס למפעל ישיבות ההסדר.

מספר המתגייסים לצה"ל במסגרת ההסדר היה בשנת תשס"ט כ-1,350 תלמידים, שהם יותר מחמישית מבוגרי החינוך הציוני דתי‏[3]. שאר בוגרי החינוך הציוני דתי הולכים לישיבות גבוהות, מכינות או שרות צבאי רגיל. יש לציין שישנם גם תלמידי ישיבות הסדר שמחליטים בסופו של דבר לשרת שירות צבאי מלא, כתוספת למסלול או על ידי נטישת מסלול ההסדר באמצעו.

בעת הקמת המכינות הקדם צבאיות, עלתה טענה שהדבר יגרום לתלמידים שלא ללכת לישיבות הסדר, ואף נעשו מאמצים להצר את צעדי המכינות כדי למנוע פגיעה בישיבות ההסדר. בתחילה הייתה אכן ירידה משמעותיות במספר תלמידי ישיבות ההסדר, והמספר ירד ממעל 1,200 תלמידים בשנתון לכ-800, הירידה נראתה אף גדולה משהייתה בגלל גידול במספר הישיבות שהתרחש במקביל, אך לאחר מספר שנים אחוז הפונים לישיבות הסדר חזר לרמתו הקודמת.

סדר היום בישיבה ואופי הלימוד

סדר היום בישיבות ההסדר דומה לישיבות רבות אחרות, ההולכות בעקבות המודל הליטאי של ישיבת וולוז'ין: הקדשת רובו של היום ללימוד מעמיק של תלמוד, המכונה "לימוד בעיון". אולם בחלקן ניתן מקום מכובד גם ללימוד תנ"ך ומחשבת ישראל. בישיבות ההסדר, כמו ברוב הישיבות הגבוהות הציוניות, מקובל לחלק את היום לשלושה חלקים, הנקראים 'סדרים': סדר בוקר בו לומדים "גמרא בעיון", סדר צהריים שבו בעיקר נושאי הלימוד משתנים: לעתים לומדים "גמרא בבקיאות" (במטרה להקנות ללומד שליטה מקיפה יותר בש"ס), וברוב ישיבות ההסדר מועברים בו שיעורים באמונה, מחשבת ישראל ותנ"ך, וסדר ערב שבו בדרך כלל לומדים "גמרא בבקיאות" ובחלק מהישיבות הלכה או נושאים אחרים . הלימוד עצמו נעשה רוב הזמן בחברותות או בחבורות. עם זאת מתקיימים שיעורים בנושאים שונים במהלך היום, המרכזי שבהם הוא השיעור בגמרא אותו מעביר הר"מ של השיעור (שיעור=מחזור) לאחר "סדר בוקר".

מסלול הלימוד בישיבות ההסדר מדגיש את התרומה לחברה הישראלית. תלמידים רבים מתנדבים במסגרות כגון משמר אזרחי, מד"א, אגף הרווחה העירוני ועוד, או במסגרות שיוזמת הישיבה. מיקומן של ישיבות ההסדר מושפע מהשקפת עולם:

  • ישיבות הממוקמות בעיירות פיתוח או באזורי ספר שבהם בנוסף ללימוד בישיבה התלמידים משתדלים להתנדב ולעזור בהרמת המוראל.
  • ישיבות בערים הגדולות, שבהם התלמידים יוצאים לחיזוק התורה בעיר. ובכך להגביר את ההשפעה התורנית והשיח בין הציבור הכללי לציבור הדתי בערים.
  • ישיבות הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון, כחלק מחיזוק ההתיישבות היהודית במקום.

מימון

ישיבות ההסדר ממומנות על ידי תשלומי הורים ותמיכה של משרד החינוך ומשרד הביטחון. בנוסף, ישנן ישיבות הזוכות לתמיכה של הרשות המקומית בו הן נמצאות ורב הישיבות נתמכות בנוסף על ידי תרומות ומענקים של גופים שונים. בשנת תשס"ו קבלו ישיבות ההסדר כ-408 ש"ח לתלמיד לחודש מתקציב מוסדות תורניים של משרד החינוך ובשנת תשס"ה כ-548 ש"ח לחודש לתלמיד. הישיבות מקבלות תקציב עבור התלמידים גם בעת שירותם הצבאי‏[4].

בשנת תשס"ח הייתה ההקצבה השנתית של משרד הביטחון לישיבות ההסדר 24 מיליון שקל. בחלוקה ל-7500 תלמידים מדובר על תקציב של כ-270 ש"ח לתלמיד לחודש.

שכר הלימוד שמשולם על ידי ההורים משתנה מישיבה לישיבה אך לרוב נע בין 8000-10000 ש"ח לשנה ומשולם גם על התקופה שבה התלמיד נמצא בצבא‏[5].

מסלול ההסדר

מסלול ההסדר הצבאי נמשך כחמש שנים. כל שנה נקראת בפי בני הישיבות 'שיעור', בדומה לשמותיהן של הכיתות בבית ספר.

  • שיעור א' - בשנה שלאחר התיכון דוחים בני הישיבות את הגיוס לצבא בשנה (דחיית שירות, דח"ש) ומקדישים ימיהם ללימוד.
  • שיעור ב' - לרוב, בתחילת השנה (או בסוף השנה שלפניה) עוברים התלמידים חיול חלקי, אך ממשיכים ללמוד בישיבה עד גיוס מרץ למניינם ימ"ש או אוגוסט (לפי החלטת הישיבה). במקרה כזה, נחשבת לתלמידים התקופה כשירות צבאי ללא תשלום (של"ת). לאחר מכן, מצטרפים התלמידים למסגרת הצבאית הרגילה.
  • שיעור ג' - בשנה זו נמשך השירות הצבאי הרגיל. תקופה זו נמשכת שנה וארבעה חודשים סה"כ.
  • שיעור ד' - בשנה הראשונה לאחר השירות הרגיל מחויבים השייכים למסלול ההסדר ללמוד בישיבה. שנה זו נחשבת להם כשנת שירות ללא תשלום.
  • שיעור ה' - הלימוד בישיבות נמשך במהלך שיעור ה', והשיחרור מהשירות ללא תשלום נעשה החל מאמצע השנה.

בחלק מישיבות ההסדר, מתבצע הגיוס בפועל בסוף שעור ג' [כשנה מאוחר יותר מאשר בשאר הישיבות], וכן גם זמן השחרור מן הישיבה נדחה בשנה לסוף שעור ו'.

תלמידים רבים נשארים בישיבה שנים רבות מעבר להתחייבותם במסגרת ההסדר. רבים מהם עוסקים בתקופה זו בלימודי רבנות ודיינות.

מסלול הפיקוד בישיבות ההסדר

במקביל לתרומת תלמידי ישיבות ההסדר לשורות הלוחמים ישנה תרומה משמעותית בתחום הפיקוד. תלמידים רבים מישיבות ההסדר יצאו לפיקוד וקצונה במהלך שירותם הצבאי. במהלך שנות המילואים אף מילאו תפקידי פיקוד ברמות שונות ואף תפקידי קצונה בכירה. ישיבות ההסדר יצרו תופעה חדשה של רבנים תלמידי חכמים וראשי ישיבות שמשרתים בצבא בתפקידי פיקוד וקצונה. כיום בקרב ישיבות ההסדר ישנם רמי"ם וראשי ישיבות בעלי דרגות קצונה. ביניהם ניתן לציין את הרב אליעזר שנוולד (אל"מ במיל'), הרב יובל שרלו (רס"ן במיל'), הרב רא"ם הכהן (רס"ן במיל'), הרב יהושע בן מאיר (סא"ל במיל'), הרב חברון שילה (רס"ן במיל') הרב מאיר כ"ץ (רס"ן במיל'), הרב ברוך גנות (סא"ל במיל') ואחרים.

אופיו של השירות הצבאי בפועל בהסדר

חייל המתגייס במסלול ההסדר מחויב בשירות חובה מתוכו שלוש שנים ושמונה חודשים בישיבה(המכונה של"ת) וכשנה וארבעה חודשים בשירות צבאי פעיל(שר"פ), ולעתים יותר (למשתתפים בקורסים כגון: חובשים, מ"כים, קצינים וכו'). אורך השירות אינו קבוע, ותלוי בצרכי הצבא המשתנים, וכן בתפקידו של החייל. חיילים בתפקידי העורף משרתים כיום גם כשנה וארבעה חודשים כמו חייל בני"ש קרבי רגיל, ואילו חיילים בתפקידי פיקוד משרתים יותר.

במהלך שירותם הצבאי משרתים חלק מתלמידי ההסדר בצוותא במחלקות מיוחדות להם, אשר מפוזרות בסוף מסלול ההכשרה הקרבי וחלקם משרתים במחלקות "מעורבות", מתחילת השירות. חיילים לא קרביים, אשר מהווים מיעוט בהסדר, עוברים רק את הטירונות יחדיו.

של"ת

של"ת, ראשי תיבות של "שירות ללא תשלום"- שלב זה מהווה את החלק העיקרי של השרות של תלמידי ישיבות ההסדר. ברוב הישיבות התלמידים דוחים את השירות הצבאי בשנה כך שהלימודים בשנה הראשונה הם בגדר התנדבות. רק בסוף שנה זו או במהלך השנה השנייה (תלוי בישיבה) הם מצטרפים למסגרת צבאית. ההצטרפות לצבא כרוכה בתהליך חיול. בשונה מהמסלול הרגיל לאחר החיול תלמידי ההסדר אינם עולים על מדים אלא נחשבים כמשרתים בשל"ת. סך משך השל"ת, לפני השירות בפועל ולאחריו, הוא כשנתיים וחצי. משך זמן השרות בפועל (שר"פ) הוא כשנה וארבעה חודשים. במשך השירות בפועל, בניגוד לתקופת השל"ת, החיילים מחויבים, ככל חייל אחר, בלבוש צבאי ובנשיאת חוגר.

תוכניות אחרות בעלות אופי דומה

ישנן ישיבות בעלות מתכונת דומה, המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורה, אך במתכונת אחרת.

שילוב

כיום, רק בישיבה אחת משרתים במסלול המכונה "שילוב" (ישיבת מעלה גלבוע). במסלול זה משרתים תלמידי הישיבה שירות צבאי מלא, בן שלוש שנים. השירות מפוצל לשתי תקופות בנות שנה וחצי כל אחת, כאשר באמצע השירות הם חוזרים לתקופת לימודים בישיבה.

ישיבת מעלה גלבוע שייכת לקיבוץ הדתי, ובדומה אליו נחשבת לליברלית. עד לשנת תשס"ח פעלה גם ישיבת עין צורים במסלול זה, אך היא נסגרה וחלק מתלמידיה עברו לישיבת מעלה גלבוע.

שסדר

ישיבת מודיעין בראשות הרב אליעזר שנוולד, השייכת לקבוצת הלא-מזדהות, פועלת במתכונת חדשה, בשם השֵסדֵר (הלחם של שש + הסדר), בה לומדים שנה נוספת בישיבה. והשרות הצבאי ארוך ובנוי בצורה מנוצלת יותר.

מסלול זה הוא שינוי ממסלול ההסדר הישן, והתגבש כתוצאה משינוי הצרכים של השרות הצבאי והמחשבה שיש צורך בהארכה של תקופת הלימוד בישיבה לפני היציאה לחיים.

מסלול השסדר מורכב מחמישה פרקי שרות:

  1. פרק לימוד של שנה וחצי.
  2. פרק שרות ראשון הכשרת הלוחם בפל' מסלול של עשרה חודשים.
  3. פרק לימוד אמצעי של עשרה חודשים.
  4. פרק שרות שני - בפלוגה מבצעית של שנה.
  5. פרק לימוד אחרון של שנתיים.

במסלול זה גם אחוזי פיקוד גבוהים יותר מאשר בהסדר הרגיל.

הסדר מרכז

זהו מסלול המיועד לבני הישיבות הגבוהות. אורך השירות הצבאי בפועל במסלול זה נע בין חצי שנה לשנה וחצי בהתאם ליחידה. תלמיד הישיבה במסלול מתחייב ללמוד בישיבה עד גיל 26. מסלול זה מותאם לתלמידים המעוניינים בעתיד תורני ובלימודים ארוכי טווח. הישיבה שפיתחה אותו היא ישיבת מרכז הרב והמסלול קרוי על שמה. מאפיין נוסף במסלול זה הוא שהפונים אליו אינם מתגייסים ליחידות המיוחדות לבני הישיבות אלא משתלבים ביחידות רגילות. בתקופת הלימוד מעמדם של אנשי מסלול זה מוגדר כדחיית שירות ולא כשירות ללא תשלום, כמעמדם של בני ישיבות ההסדר.

שילובים

ב-2010 החל לפעול מסלול "שילובים" הכולל שנתיים שירות צבאי ושנתיים לימוד בישיבה.‏[6]

ההסדר בדעת הקהל

אף שמדי פעם עולים קולות של טרוניה בקרב חלק מהציבור על קיצור השירות הצבאי לחתך כה גדול של אוכלוסייה, בדרך כלל זכו ישיבות ההסדר להערכה רבה בצה"ל ובציבור, במיוחד על רקע סירובם של החרדים לשלוח את בניהם לצה"ל, ועל רקע המוטיבציה הגבוהה של חיילי ההסדר ואיכותם האנושית.‏[7]

באמצע שבט תשס"ו הגישה ועדה בראשות פרופ' אבי בן בסט דו"ח, הקובע כי יש לקצר את שירות החובה בצה"ל. אחד הסעיפים בדו"ח היה ביטול המסלולים הייחודיים, וביניהם מסלול ההסדר.

לאחר רצח רבין בידי יגאל עמיר, בוגר ישיבת הסדר, נשמעו קולות שקראו לפירוקן של המסגרות הצבאיות הישיבתיות, ועלה החשש שהן יהוו מצע למרדנות ימנית קיצונית.

מכיוון אחר התעוררה מחלוקת בשל התעקשותם של רבני הישיבות על כללי צניעות שיונהגו בבסיסים שבהם חייליהם משרתים. בסופו של דבר צה"ל התרצה לדרישותיהם בנושא זה והטיל הגבלות מסוימות על לבוש חיילות ועל שירות של מדריכות ספורט הנמצאות יחד עם בני הישיבות.

ההסדר וסוגיית הסרבנות

עם תחילת ההכנות ליישום תוכנית ההתנתקות, בתמוז תשס"ה, דווחו מקרים לא מעטים של הצהרות על סרבנות בקרב חיילי הסדר. הצבא הזהיר כי סרבנות של חייל הסדר עלולה להביא להוצאתו הן מיחידתו והן ממסלול ההסדר, מה שיאריך את שירותו הצבאי בשנה וחצי נוספות. במקרה אחד פוזרה מחלקת בני ישיבות אחר שתשעה מחייליה סירבו פקודה.

במהלך יישום התוכנית הצבא נשמר מהכנסת יחידות הסדר, כמו גם יחידות אחרות בהם משרתים דתיים רבים שירות סדיר, למעגלי הפינוי הפנימיים.

אחר ההתנתקות תבע ראש אמ"ש האלוף אלעזר שטרן את התפטרותם של שני ראשי ישיבות הסדר שהטיפו לסרבנות בפומבי, ואיים בהוצאת ישיבותיהם מחוץ להסדר אם לא יתפטרו, מה שלא קרה בפועל.

סרבנות נוספת של חיילי ההסדר באופן מרוכז התרחשה באב תשס"ז, בעקבות פינוי הבתים בשוק הסיטונאי בחברון ובתמיכת מספר רבנים. בעקבות התקרית הודחו 12 לוחמים מהיחידה.

השלכות בעקבות הסרבנות

בתאריך כ"ו בכסלו תשס"ט, בעקבות הנפת שלטים נגד פינוי יהודים, בטקס השבעה של טירוני חטיבת כפיר, הורה שר הביטחון, אהוד ברק, על הוצאתה של ישיבת הר ברכה בראשותו של הרב אליעזר מלמד מן ההסדר. צעד זה בא בעקבות הודעתו של ראש הישיבה שלא יגיע לשימוע אליו זומן אצל שר הביטחון. בנימוקו לכך אמר שר הביטחון כי "מעשיו ודבריו של הרב אליעזר מלמד מערערים את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, דבריו עודדו והסיתו חלק מתלמידיו לסרבנות, להפגנות ולפגיעה ברוח צה"ל, ומשכך, אין להם מקום במדינה מתוקנת. חובה עלינו להקפיד ולשמור את צה"ל מחוץ לוויכוח הפוליטי".

מיפוי הישיבות

ישיבות ההסדר הן ישיבות ציוניות ותלמידיהן כמעט תמיד משתייכים לציונות הדתית. למערך ישיבות ההסדר משתייכות ישיבות מכל תתי הזרמים של הישיבות הציוניות שכן תלמידים המעוניינים במסלול ההסדר הם המאגר הגדול ביותר של תלמידים פוטנציאליים לישיבות. עם זאת, ישנן ישיבות ציוניות המעדיפות שלא להיות ישיבות הסדר מסיבות אידאולוגיות, בעיקר ישיבות מרכז הרב והר המור וחלק מבנותיהן, והן נקראות ישיבות גבוהות או ישיבות הקו. גם ישיבות אלו, ברובן, מאפשרות לתלמידיהן להתגייס לצה"ל במסגרת ההסדר דרך ישיבת הסדר אחרת, או כגיוס רגיל לתקופה של שלוש שנים. גם בחלק מישיבות ההסדר מתקיים במקביל מסלול של ישיבה גבוהה.

בשנת תשס"ט היו 47 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, ובהן יותר מ-7500 תלמידים. בתחילת תשע"א כבר היו 61 ישיבות.

לקריאה נוספת

  • "החינוך הדתי בגבורותיו", המרכז לחינוך דתי בישראל, תשמ"ז, עמודים 401-405

קישורים חיצוניים

מאמרים

מידע

הערות שוליים

הערות שוליים

  1. ↑ חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002, עמוד 3, אתר הכנסת
  2. ↑ דחיית גיוס, אתר "הסדר"
  3. ↑ חגי הוברמן, לראשונה יתגייסו חיילי ההסדר בימי הגיוס של חטיבותיהם ולא ביום נפרד, מצב הרוח, כ"ו באדר תש"ע
  4. ↑ אורלי לוטן ואליעזר שוורץ, מדרשות תורניות לבנות, מחלקת מידע ומחקר של הכנסת, ‏5 בספטמבר 2006
  5. ↑ הכל על מסלול ה"הסדר", אתר סטנדר
  6. ↑ תבנית:ערוץ7
  7. ↑ ניר קוסטי, קרובים להסדר, באתר דובר צה"ל (לקוח מכתב העת "במחנה" גיליון 22 משנת 2008)
אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=ישיבת_הסדר&oldid=57007"