קצות החושן: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:


חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות.
חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות.
 
==על לימוד "קצות החושן"==
== קישורים ==
[[הרב אברהם שפירא]], ראש [[ישיבת מרכז הרב]] התבטא פעם: "לקצות יש בהירות בסברא ובכתיבה... ה[[לבוש מרדכי]] בהקדמה כותב שצריך ללמוד בכל יום חצי שעה 'קצות'... האחרונים פותחים את הראש, הקצות במיוחד, כי הוא קל לקליטה. הכתיבה שלו היא נוחה" ("אמרי שפר" עמ' שלו).
== קישורים חיצוניים ==


[http://docs.google.com/Doc?id=df9frs7_10ddqsr5x6 הקדמה לספר "קצות החושן"]
[http://docs.google.com/Doc?id=df9frs7_10ddqsr5x6 הקדמה לספר "קצות החושן"]

גרסה מ־22:19, 12 במאי 2012

ביאור חריף ועמוק לשולחן ערוך, חלק חושן משפט. המחבר: ר' אריה לייב הכהן הלר ספר זה השפיע רבות על צורת הלימוד בישיבות, ונכתבו עליו ביאורים וחידושים רבים.

חלקו הראשון של הספר נדפס בעיר למברג (לבוב) בשנת תקמ"ח, ועורר רושם רב. החלק השני נדפס שם בתקנ"ו. מאז נדפס הספר פעמים רבות נוספות.

על לימוד "קצות החושן"

הרב אברהם שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב התבטא פעם: "לקצות יש בהירות בסברא ובכתיבה... הלבוש מרדכי בהקדמה כותב שצריך ללמוד בכל יום חצי שעה 'קצות'... האחרונים פותחים את הראש, הקצות במיוחד, כי הוא קל לקליטה. הכתיבה שלו היא נוחה" ("אמרי שפר" עמ' שלו).

קישורים חיצוניים

הקדמה לספר "קצות החושן"

צילום של החלק הראשון של הספר

צילום של החלק השני של הספר

ארבעה שיעורי שמע ב"קצות החושן" מאתר קול הלשון