מירון הקדומה: הבדלים בין גרסאות בדף

מירון הקדומה נחשפה דרומית לבית הכנסת העתיק במירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי. בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מהתקופה הלניסטית עד לתקופה הממלוכית. במקום התגלו שרידים מימי בית שני אך תקופת הפריחה של היישוב הייתה בין המאה ה-2 לבין המאה ה-4 - המועד בו הוקס בית הכנסת ששרידיו נראו על פני השטח. בנוסף לבית כנסת, נחשפו במירון הקדומה שרידים של כפר קדום: בתי מגורים, בורות מים ומיתקנים של בעלי מלאכה. החפירות נערכו בשנים 1971-1977 מטעם בתי-ספר האמריקאיים לחקר המזרח בראשות אריך מאירס.

על החפירות

בחפירות נמצאו 1,200 מטבעות מתקופות שונות ואוסף מגוון של כלי קדרות. על בסיס הממצאים ניתן היה להעריך את ייחודו של הכפר הקדום.

• השכבה מהתקופה הרומית העידה על תכנון מבנהו של היישוב. בין השאר, מידות גושי הבתים בעיר התחתונה היו קבועים למדי: 20 מטר על 20 מטר בממוצע.
• בשכבה מהתקופה לאחר מרד בר כוכבא ניתן היה להבחין בגושי בתים נוספים, כנראה של משפחות שהגיעו לכפר לאחר המרד. נמצא כי תושבי המקום התפרנסו בעיקר מהגידולים החקלאים הבאים: תבואה, קטניות וזיתים. גם התגלה בית מלאכה למוצרי נגרות. בעיר התחתונה התגלה מכלול גדול של מקוות טהרה - עדות לאופי היהודי של התושבים.

בית הכנסת העתיק במירון

ערך מורחב - בית הכנסת העתיק במירון

מרכז חיי הכפר היה בית הכנסת הגדול, דמוי בזיליקה. המבנה, הנחשב כמפואר, מעיד כי תושבי המקום יכלו לשכור בעלי מקצוע מתחום הבנייה אשר בנו בית כנסת זה. הבנייה במגרש שיפוע, חייב את הבונים מצד מערב לחצוב בסלע ומצד מזרח להקים משטחים ממולאים של אדמה.

רמת החיים

באחד המבנים נתגלה מחסן, במקום שאליו הייתה גישה קשה, דהיינו שלא הגיעו אליו בדרך של שיגרה. במחסן נמצאו גרעינים מפוחמים של :תבואה, [[פול|פולים], ואגוזים וכן קערות זכוכית. אחד החוקרים, פרופ' מארטין גודמן מן האוניברסיטה של ברמינגהם שבאנגליה, סבור כי ההטרוגניות של הממצאים מרמזת כי לפנינו הקדש. לפי הבדיקה הבוטנית, המזון פוּ‏חם בכוונה, לפני שאוחסן, אך לא עד כדי כך שייאבד מצורתו.

כלי הזכוכית שהתגלו היו מגוונים ןאיכותם הייתה גבוהה. כלי החרס היו מתוצרת מקומית אך גם היו כלי חרס מיובאים.

נטישת המקום

מירון הקדומה ננטשה סמוך לשנת 360. בחפירות לא התגלו חפצי-ערך , מכאן שהם שנלקחו על ידי התושבים. החוקרים סבורים כי היישוב לא נעזב בסערת מלחמה שכן, המטבעות שנמצאו בו היו מקופות שקדמו לעזיבת המקום. ההשערה היא שהתושבים עזבו את מירון הקדומה בתקופה הביזנטית מחמת עול המיסים. במאה ה-8 התחדש היישוב עד לתקופה הממלוכית.

זיהוי האתר

אריך מאירס, אשר חפר באתר במשך חמש עונות , סבור כי מירון הקדומה היא מרות הקדומה. זאת, למרות שהוא לא מצא בה שרידים של ביצורים מהתקופה הרומית. מרות מוזכרת על ידי יוסף בן מתתיהו, בציינו את מירות כגבול הצפוני של הגליל, ומן היישובים שביצר בעת המלחמה הראשונה כנגד הרומאים. מירון הייתה עירו של משמר הכהנים מבני יהויריב והיו לה קשרים הדוקים עם תקוע, כנראה חרבת שמע הקרובה.

תמונות ממאמרו של אריך מאירס

לקריאה נוספת

אריך מאירס, מירון הקדומה - חמש עונות חפירה, מתוך "קדמוניות" תשמ"א , עמ' 111 -