אלול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
החודש האחרון בשנה (מתשרי) או השישי (מניסן).
'''אלול''' הוא החודש האחרון בשנה מ[[תשרי]] והשישי מ[[ניסן]].
תמיד בן 29 יום.
 
חודש אלול תמיד בן 29 יום.
 


== מנהגי החודש ==
== מנהגי החודש ==
הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר סליחות החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל לוחות שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים).
 
=== סליחות ===
הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר [[סליחות]] החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל [[לוחות הברית|לוחות]] שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים).
 
האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה ל[[ראש השנה]], אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת ה[[ימים הנוראים]], והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה.
 
=== לדוד ה' ===
האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז ב[[תהילים]] - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה ב[[שופר]] תשר"ת.
האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז ב[[תהילים]] - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה ב[[שופר]] תשר"ת.
האשכנזים מתחילים סליחות החל ממוצאי שבת הקרוב ל[[ראש השנה]], אלא אם כן הוא חל בימים שני/ שלישי, שאז מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, זאת מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת ה[[ימים הנוראים]], והדין הוא שיש לבקר את הבהמה 4 ימים לפני ההקרבה.
 
"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה בישיבות המתחילה מ[[ראש חודש]] אלול עד מוצאי [[יום כיפור]].
=== מנהגים נוספים ===
ב[[חסידות]] נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת ה[[בעש"ט]] וב[[חב"ד]] אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, [[ר' שניאור זלמד מלאדי]] - בעל [[התניא]] (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י [[התוועדיות]].
ב[[חסידות]] נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת [[הבעל שם טוב|הבעש"ט]] וב[[חב"ד]] אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, [[ר' שניאור זלמד מלאדי]] - בעל [[התניא]] (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י [[התוועדות|התוועדיות]].
 
== "זמן אלול" ==
 
"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה ב[[ישיבה|ישיבות]], המתחיל מ[[ראש חודש]] אלול עד מוצאי [[יום כיפור]].
 
 
[[קטגוריה:חודשי השנה]]

גרסה מ־20:16, 11 בנובמבר 2008

אלול הוא החודש האחרון בשנה מתשרי והשישי מניסן.

חודש אלול תמיד בן 29 יום.


מנהגי החודש

סליחות

הספרדים והתימנים נוהגים לקום באשמורת ולומר סליחות החל מב' אלול, מפני שמשה עלה להר סיני לקבל לוחות שניים בתאריך זה (40 יום לפני יום הכיפורים).

האשכנזים מתחילים לומר סליחות החל ממוצאי שבת הקרובה לראש השנה, אלא אם חל ראש השנה בימים שני או שלישי, שבמקרה זה מתחילים במוצאי שבת של השבוע הקודם, מפני שהסליחות הם כדי לבקר את האדם מכל מום לקראת הימים הנוראים, והדין הוא שיש לבקר את הבהמה המועמדת לקרבן 4 ימים לפני ההקרבה.

לדוד ה'

האשכנזים מתחילים להוסיף אחרי התפילה את מזמור כ"ז בתהילים - "לדוד ה' אורי וישעי", לאחר תקיעה בשופר תשר"ת.

מנהגים נוספים

בחסידות נחגג יום ח"י אלול כיום הולדת הבעש"ט ובחב"ד אף כיום הולדת מייסד חסידות חב"ד, ר' שניאור זלמד מלאדי - בעל התניא (המכונה גם האדמו"ר הזקן"), ע"י התוועדיות.

"זמן אלול"

"זמן אלול" הוא תקופת הלימוד הראשונה בישיבות, המתחיל מראש חודש אלול עד מוצאי יום כיפור.