חסידות דרוהוביטש: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''חסידות דרוהוביטש''' היתה חצר חסידית מבית חסידות רוז'ין וחסידות מוגלינצא ...") |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת תרפ"ב עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]]. הוא החל לעסוק גם בעיבוד קרקע חקלאית קטנה שרכש, וכן ייסד את חברת "בוני הארץ בגופם" לעידוד בנין וישוב הארץ על ידי חסידים. כתב את הספר "השלום והאחדות" העוסק בחשיבות האחדות בין כל חלקי העם, הדתיים והחילוניים יחד. נפטר בשנת תרפ"ד ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | בשנת תרפ"ב עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בשכונת הבוכרים ב[[ירושלים]]. הוא החל לעסוק גם בעיבוד קרקע חקלאית קטנה שרכש, וכן ייסד את חברת "בוני הארץ בגופם" לעידוד בנין וישוב הארץ על ידי חסידים. כתב את הספר "השלום והאחדות" העוסק בחשיבות האחדות בין כל חלקי העם, הדתיים והחילוניים יחד. נפטר בשנת תרפ"ד ונקבר ב[[הר הזיתים]]. | ||
אחריו כיהן בנו, [[רבי אברהם יעקב שפירא]], שהיה ממייסדי "כפר חסידים" ונודע בכינוי "האדמו"ר הצייר" על שם עיסוקו בציור בו החל לעסוק בזקנותו. חיבר את הספר "נתיבות שלום" על פרשיות השבוע. | אחריו כיהן בנו, [[רבי אברהם יעקב שפירא]], שהיה ממייסדי "כפר חסידים" ונודע בכינוי "האדמו"ר הצייר" על שם עיסוקו בציור בו החל לעסוק בזקנותו. חיבר את הספר "נתיבות שלום" על פרשיות השבוע. נהרג בתאונת דרכים בשנת תשכ"ב. | ||
לאחר פטירתו של ר' אברהם יעקב, פנו החסידים לאחיו ר' איבעזרי זעליג שפירא שיכהן כאדמו"ר, אך הוא סרב, ובכך נפסקה הנהגת החסידות. | |||
בשנת תש"ל מונה נינו של האדמו"ר הראשון, הרב אביעזר שפירא, שמכהן כ[[מגיח]] ב[[ישיבת קול תורה]], לרב בית הכנסת "אור חיים" של חסידי דרוהוביטש שנקרא ע"ש האדמו"ר הראשון. | |||
===החסידות כיום=== | ===החסידות כיום=== | ||
כיום, החסידות אינה קיימת כחצר מסודרת, אך בית מדרשה בירושלים קיים ואחרוני החסידים עדיין מתפללים בו. | כיום, החסידות אינה קיימת כחצר מסודרת, אך בית מדרשה בירושלים קיים ואחרוני החסידים עדיין מתפללים בו. | ||
גרסה אחרונה מ־23:56, 1 באוקטובר 2012
|
|
חסידות דרוהוביטש היתה חצר חסידית מבית חסידות רוז'ין וחסידות מוגלינצא שהתקיימה בעיר דרוהוביטש שבגליציה ובירושלים. נוסדה על ידי רבי חיים מאיר יחיאל שפירא.
תולדות החסידות[עריכה]
החסידות בעבר[עריכה]
נוסדה בסביבות שנת תרס"ד על ידי ר' חיים מאיר יחיאל, בנו של רבי אביעזרי זעליג שפירא ממגולינצא, נכדו של השרף ממוגלינצא וחתנו של רבי אברהם יעקב מסדגורה בנו של רבי ישראל מרוז'ין. החסידות החלה כאשר פליטים מ"פרעות קישינב" התרכזו בדרוהוביטש, והרבי דאג להם והחל להנהיגם. הרבי מדורוהביטש היה מהאדמו"רים שפעלו בגלוי למען התנועה הציונית. במלחמת העולם הראשונה ברח לוינה, שם הקים, יחד עם קרובי משפחתו את חברת יישוב ארץ ישראל שהתמזגה מאורח יותר לתוך "המזרחי" והצטרפה להסתדרות הציונית.
בשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל והתיישב בשכונת הבוכרים בירושלים. הוא החל לעסוק גם בעיבוד קרקע חקלאית קטנה שרכש, וכן ייסד את חברת "בוני הארץ בגופם" לעידוד בנין וישוב הארץ על ידי חסידים. כתב את הספר "השלום והאחדות" העוסק בחשיבות האחדות בין כל חלקי העם, הדתיים והחילוניים יחד. נפטר בשנת תרפ"ד ונקבר בהר הזיתים.
אחריו כיהן בנו, רבי אברהם יעקב שפירא, שהיה ממייסדי "כפר חסידים" ונודע בכינוי "האדמו"ר הצייר" על שם עיסוקו בציור בו החל לעסוק בזקנותו. חיבר את הספר "נתיבות שלום" על פרשיות השבוע. נהרג בתאונת דרכים בשנת תשכ"ב.
לאחר פטירתו של ר' אברהם יעקב, פנו החסידים לאחיו ר' איבעזרי זעליג שפירא שיכהן כאדמו"ר, אך הוא סרב, ובכך נפסקה הנהגת החסידות.
בשנת תש"ל מונה נינו של האדמו"ר הראשון, הרב אביעזר שפירא, שמכהן כמגיח בישיבת קול תורה, לרב בית הכנסת "אור חיים" של חסידי דרוהוביטש שנקרא ע"ש האדמו"ר הראשון.
החסידות כיום[עריכה]
כיום, החסידות אינה קיימת כחצר מסודרת, אך בית מדרשה בירושלים קיים ואחרוני החסידים עדיין מתפללים בו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- מנחם קמפינסקי, מרוז'ין לציון, מכון "אישים" בשיתוף מכון הר ברכה.