רבי יוסף שאול נתנזון: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
נפטר בכ"ז ב[[אדר]] תרל"ה, ללא ילדים. | נפטר בכ"ז ב[[אדר]] תרל"ה, ללא ילדים. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''שואל ומשיב''' (שו"מ)- [[שו"ת]]. ששה חלקים. | * '''שואל ומשיב''' (שו"מ)- [[שו"ת]]. ששה חלקים. | ||
*'''נר מערבי''' - ציונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר יחד עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא. | * '''נר מערבי''' - ציונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר יחד עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא. | ||
*'''דברי שאול- יוסף דעת'''- חידושים על יורה דעה, שני חלקים | * '''דברי שאול- יוסף דעת'''- חידושים על יורה דעה, שני חלקים | ||
*'''דברי שאול- עדות ביהוסף'''- על ה[[משנה תורה|רמב"ם]] | * '''דברי שאול- עדות ביהוסף'''- על ה[[משנה תורה|רמב"ם]] | ||
*'''דברי שאול''' על התורה וחמש מגילות | * '''דברי שאול''' על התורה וחמש מגילות | ||
*'''דברי שאול'''- על [[הגדה של פסח]] | * '''דברי שאול'''- על [[הגדה של פסח]] | ||
*'''דברי שאול''' - חידושי אגדות | * '''דברי שאול''' - חידושי אגדות | ||
*'''ביטול מודעה''' ספר המגן על שימוש במצות מכונה | * '''ביטול מודעה''' ספר המגן על שימוש במצות מכונה | ||
*'''ידות נדרים''' | * '''ידות נדרים''' | ||
* '''שי למורה'''- הגהות על ה[[שולחן ערוך]] | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5570|מספר שנים=65}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5570|מספר שנים=65}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־00:19, 24 בינואר 2014
|
|
רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (נאטאנזהאן) היה רב וראש ישיבה בעיר לבוב שבגליציה, מגדולי הפוסקים האחרונים, מחבר שו"ת שואל ומשיב.
תולדות חייו
נולד בשנת תק"ע בעיר ברעז'ן לר' אריה לייבוש, סוחר למדן ותלמיד חכם. משפחתו היתה מיוחסת לרש"י, לרמ"א, למהרש"א, לב"ח ולחכם צבי. למ אצל אביו, ובצעירותו נפגש עם גדולי הדור בהם רבי אברהם דוד מבוטשאטש. בעודו צעיר היה מוכשר ביותר, והחל בכתיבת חידושים.
בשנת תקפ"ה נשא את שרה אדל, בתו של ר' יצחק אהרן הלוי איטינגע מלבוב, שהיה בעל-בית למדן, חתנו של רב העיר ר' מרדכי זאב אורנשטיין (אביו של רבי יעקב אורשנטיין, בעל "ישועות יעקב"). ר' יוסף שאול העריך מאד את חמיו, אך לאחר כשנתיים הוא נפטר. רבי יוסף שאול ישב ועסק בתורה כאשר חמותו ואשתו מפרנסות אותו. בייחוד למד עם גיסו, ר' מרדכי זאב איטינגע, עמו חידש חידושים, והתכתבו עם רבנים וגדולי הדור. הם הוציאו יחד כשישה ספרים, וזכו להסכמות נלהבות, בהן הסכמות מגדולי הדור[1]. אמנם, בסביבות שנת ת"ר, נפרדו השניים מסיבה לא ברורה, ובהמשך אף תקף ר' יוסף שאול את פסקו של גיסו בענין מצת מכונה.
בשנת תרי"ז, כשבוטלה התקנה לפיה רבנים צריכים לשאת בתואר בפילוסופיה, התמנה לכהן כרב בלבוב, וכן ניהל ישיבה בעיר, בה למדו גם משכילים. באותה שנה נפטרה אשתו, והוא נשא בשנית את שפרה בונא, שהיתה אשה עשירה שספקה את צרכיו הכלכליים, ולכן הפסיק לקבל משכורת מהקהילה.
זכה להכרה והערכה גם מצד מלומדים גוים[2], ובין היהודים היה נחשב לאחד מגדולי הדור ומגדולי המשיבים.
בשנת תרכ"ב הוזמן לכהן כרב בבריסק דליטא, אולם אנשי קהילת לבוב סרבה לאפשר לו לעזוב.
הוביל מאבק של רבנים בשנת תרכ"ז כנגד השינויים שרצו להכניס המשכילים בבתי החינוך היהודיים, עד לביטול התכנית. אולם, חברת 'שומר ישראל' של המשכילים המשיכה לפעול בעצמה כנגד היהדות החרדית, ורבי יוסף שאול היה מהלוחמים בה ובשאיפותיה. עם זאת, מלחמתו לא היתה תקיפה כל כך, והוא היה בין הרבנים הבודדים שהסכימו כי מרשם האוכלוסין של הקהילה היהודית יהיה בידי "הרבנים מטעם", ולא הפריע לו שהוא צריך לבקש את רשותם לערוך חופה וקידושין.
מלבד תפקידו כרב וכמשיב, עסק גם בפעילות חסד ענפה, שכללה בית תמחוי ובית חולים יהודיים.
נפטר בכ"ז באדר תרל"ה, ללא ילדים.
ספריו
- שואל ומשיב (שו"מ)- שו"ת. ששה חלקים.
- נר מערבי - ציונים והערות על התלמוד הירושלמי. נדפס ברוב המהדורות על הדף. חובר יחד עם גיסו הרב מרדכי זאב איטינגא.
- דברי שאול- יוסף דעת- חידושים על יורה דעה, שני חלקים
- דברי שאול- עדות ביהוסף- על הרמב"ם
- דברי שאול על התורה וחמש מגילות
- דברי שאול- על הגדה של פסח
- דברי שאול - חידושי אגדות
- ביטול מודעה ספר המגן על שימוש במצות מכונה
- ידות נדרים
- שי למורה- הגהות על השולחן ערוך
| תקופת חייו של רבי יוסף שאול נתנזון על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
- ↑ רבי יעקב מלסיא: "הרבנים החריפים גדולים מופלגים יחוסי ארץ זרע קודש מחצבתה"; רבי מרדכי בנעט: ארזי הלבנון הרמים והנישאים בכתם פז מסולאים וכו' עטרותיםה בראשיהם בהאי גיסא ובהאי גיסא"; רבי עקיבא איגר: "הנהי תרי גיסי האפרתים הרבנים המופלגים"; רבי משה סופר: "הני תרי צנתרות הזהב המריקים תורה ומצוות וחוקים נהירים, דבריהם כעצם השמים וכברקים"; רבי אפרים זלמן מרגליות.
- ↑ ראה: שלמה בובר, אנשי השם, קראקא תרנ"ה