רבי חיים בנבנשתי: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי חיים בנבנשתי''' ('''בנבנשת''') היה מגדולי רבני טורקיה, מחבר "כנסת הגדולה" על ה[[שולחן ערוך]]. | '''רבי חיים בנבנשתי''' ('''בנבנשת'''. מכונה לעיתים '''החבי"ב'''- '''ה'''רב '''ח'''יים '''ב'''ן '''י'''שראל '''ב'''נבנשתי) היה מגדולי רבני טורקיה, מחבר "כנסת הגדולה" על ה[[שולחן ערוך]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בקושטא (איסטנבול) בשנת שס"ג לרבי ישראל בנבנשתי נצר למשפחת בנבנשתי הנודעת<ref>משפחה זו מוצאה בברצלונה שבספרד. פירוש שם המשפחה: "ברוכים הבאים" למשפחה זו השתייכו בני משפחת "אפשטיין" (ה[[רבי יחיאל מכיל הלוי אפשטיין|ערוך השולחן]] ובנו [[רבי ברוך הלוי אפשטיין|רבי ברוך]] ועוד).</ref>. | נולד בקושטא (איסטנבול) בשנת שס"ג לרבי ישראל בנבנשתי נצר למשפחת בנבנשתי הנודעת<ref>משפחה זו מוצאה בברצלונה שבספרד. פירוש שם המשפחה: "ברוכים הבאים" למשפחה זו השתייכו בני משפחת "אפשטיין" (ה[[רבי יחיאל מכיל הלוי אפשטיין|ערוך השולחן]] ובנו [[רבי ברוך הלוי אפשטיין|רבי ברוך]] ועוד).</ref>. | ||
גרסה מ־09:04, 3 באפריל 2014
|
|
רבי חיים בנבנשתי (בנבנשת. מכונה לעיתים החבי"ב- הרב חיים בן ישראל בנבנשתי) היה מגדולי רבני טורקיה, מחבר "כנסת הגדולה" על השולחן ערוך.
תולדות חייו
נולד בקושטא (איסטנבול) בשנת שס"ג לרבי ישראל בנבנשתי נצר למשפחת בנבנשתי הנודעת[1].
בצעירותו למד אצל סבו רבי משה בנבנשתי. בהמשך, למד אצל רבי יוסף סאמיגה ורבי צמח נארבוני. בהמשך, למד בישיבתו של רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), שהעריכו ואהבו מאד, והתייחס אליו כאל חבר ולא כאל תלמיד.
בשנת שפ"ד, בהיותו בן 21, התמנה להיות חבר ב"מועצת החכמים" של קושטא, בראש מחלקת "איסור והיתר".
בשנת ת"ג מונה להיות רב בעיר חירא הסמוכה לאיזמיר.
בשנת תי"ח עבר לאיזמיר, ובשנת תכ"א, משנחלש רב העיר רבי יוסף איסקאפה, מילא את מקומו בפועל, ובשנת תכ"ו מונה באופן רשמי לרבה של איזמיר.
על כיסא הרבנות באיזמיר ישב במשך שבע שנים, עד לפטירתו בי"ט באלול תל"ג.
ספריו
- כנסת הגדולה- חיבורו המרכזי, פירוש על השולחן ערוך. המחבר מגדיר את החיבור: "החיבור הזה כולל כל פרטי הדינים המחושים שבאו בספרי תשובות גדולי האחרונים, מזמן הרב המשביר (רבי יוסף קארו[2]) עד זמנינו..." וגם "דברים שנשמיט הרב המשביר מהקודמים אליו".
- שיירי כנסת הגדולה- הוספות לכנסת הגדולה.
- ינא דחיי- על הסמ"ג.
- בעי חיי- שו"ת בארבעה כרכים.
- פסח מעובין- על הגדה של פסח.
- חמרא וחיי- על מסכת סנהדרין.
הערות שוליים
- ↑ משפחה זו מוצאה בברצלונה שבספרד. פירוש שם המשפחה: "ברוכים הבאים" למשפחה זו השתייכו בני משפחת "אפשטיין" (הערוך השולחן ובנו רבי ברוך ועוד).
- ↑ על שם הפסוק: "ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מב ו)