רב הונא (הכהן): הבדלים בין גרסאות בדף
(כ' בויקיפדיה) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רב הונא''' (השני) היה [[אמורא]] | '''רב הונא''' (השני) היה [[אמורא]] [[בבל]]י בדור השלישי והרביעי. הוא היה [[כהן]], בניגוד ל[[רב הונא]] הידוע שהיה "ישראל". | ||
רב הונא נולד לאביו ה[[עשיר]] משה בר עצרי{{הערה|ערכין כג א}} שהתגורר בבבל. הוא למד בישיבתו של [[רב הונא]] (האמורא הידוע רבו של רב חסדא){{הערה|ראה ירושלמי ברכות ריש פרק ב' ומגילה פרק ב' הלכה ב' וכן בגיטין פרק א' הלכה ב'}}. התגורר בבבל, ועלה לארץ ישראל{{הערה|ראה ירושלמי ראש השנה פרק ב' הלכה ב'}} שם קיבל תורה מפי גדולי החכמים - [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]{{הערה|שבת נד, ב בבא מציעא נב ב מכות יב ב}} [[רבי אמי]]{{הערה|בבא בתרא יא ב}} [[רבי אבהו]]{{הערה|ירושלמי ברכות ח ה}} ו[[רבי חייא בר אבא]]{{הערה|מועד קטן כ' א}}. | רב הונא נולד לאביו ה[[עשיר]] משה בר עצרי{{הערה|ערכין כג א}} שהתגורר בבבל. הוא למד בישיבתו של [[רב הונא]] (האמורא הידוע רבו של רב חסדא){{הערה|ראה ירושלמי ברכות ריש פרק ב' ומגילה פרק ב' הלכה ב' וכן בגיטין פרק א' הלכה ב'}}. התגורר בבבל, ועלה לארץ ישראל{{הערה|ראה ירושלמי ראש השנה פרק ב' הלכה ב'}} שם קיבל תורה מפי גדולי החכמים - [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]]{{הערה|שבת נד, ב בבא מציעא נב ב מכות יב ב}} [[רבי אמי]]{{הערה|בבא בתרא יא ב}} [[רבי אבהו]]{{הערה|ירושלמי ברכות ח ה}} ו[[רבי חייא בר אבא]]{{הערה|מועד קטן כ' א}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
{{תבנית:אמוראים}} | {{תבנית:אמוראים}} | ||
{{מיון רגיל:הונא (הכהן) | {{מיון רגיל:הונא (הכהן)}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:הדור השלישי לאמוראי בבל]] | ||
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | [[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי בבל]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:52, 14 באפריל 2015
|
|
רב הונא (השני) היה אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי. הוא היה כהן, בניגוד לרב הונא הידוע שהיה "ישראל".
רב הונא נולד לאביו העשיר משה בר עצרי[1] שהתגורר בבבל. הוא למד בישיבתו של רב הונא (האמורא הידוע רבו של רב חסדא)[2]. התגורר בבבל, ועלה לארץ ישראל[3] שם קיבל תורה מפי גדולי החכמים - רבי אלעזר[4] רבי אמי[5] רבי אבהו[6] ורבי חייא בר אבא[7].
הוא למד גם אצל רב הונא בר חיננא[8] אך הרא"ש גורס שם רב פפא}}. מסופר כי בצעירותו בתקופת שהותו בבבל, הוא היה עני מאוד. אביי יעץ שיגרש את אשתו ויגבה מאביו - שהיה עשיר מופלג והיה הערב - את כתובתה, ואחרי זה יחזירנה. למרות שבמשנה מובא כי המגרש את אשתו בבית דין במקרה כזה שכתובתה על אחרים, צריך לידור ממנה הנאה כדי שלא יחזירנה לאחר הגירושין, וזאת מפני חשש שמא מערים הוא לגרש אותה כדי שתגבה את כתובתה ותתעשר, נענה אביי שיכול הוא לגרש את אשתו בצנעא ללא התערבות בית דין וממילא לא יכריחוהו לעשות כך. לבסוף התברר שהוא כהן ואינו יכול לגרש את אשתו כי אז יהיה אסור לו להחזיר אותה. אמר על כך אביי: ""בתר ענייא אזלא עניותא" - אחרי עני הולכת העניות[9] למרות שהיה עני ולמרות שהותר לו לאכול מעשר - בתור כוהן, הוא סירב לאכול מעשר[10].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רב הונא (הכהן)", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 344-345, באתר HebrewBooks
הערות שוליים