יהושע בן פרחיה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''יהושע בן פרחיה''' היה [[תנא]] בדור השני לזוגות, בן זוגו של [[נתאי הארבלי]]. שניהם קבלו מ[[יוסי בן יועזר]] איש צרדה ו[[יוסי בן יוחנן]] איש [[ירושלים]]. הוא היה נשיא ה[[סנהדרין]] וראש החכמים בימי יוחנן כהן גדול. תלמידיו היו [[רבי שמעון בן שטח]], [[יהודה בן טבאי]] ולהבדיל [[ישו הנוצרי]]<ref>אמנם ה[[ראב"ד]] בספר שלשלת הקבלה כותב כי ישנה מחלוקת בין חז"ל שאומרים כך לבין חכמי ההיסטוריה שאומרים כי ישו היה בימי הורדוס, שהיה לפני יהושע בן פרחיה, ומסכם כי "קבלת אמת היא בידינו". אמנם, יש שכתבו כי היו שניים שנקראו ישו- ישו הנוצרי מייסד הנצרות אכן היהנ בימי הורדוס, אך היה ישו שני, שאף הוא חטא והחטיא את הרבים, שהיה תלמידו.</ref>. ה[[גמרא]] ({{מקור|סוטה מז ע"א}}) מספרת, שכאשר [[ינאי המלך]] החל לרדוף אחרי חכמי ישראל ברח לאלכסנדריה שב[[מצרים]], וכאש הצליח גיסו של המלך [[רבי שמעון בן שטח]] לעשות שלום בין המלך לחכמים, שלח אגרת לרבו יהושע בן פרחיה ובה מבקש שישוב לירושלים, בדרך של חידה: "מני ירושלים עיר הקודש לך אלכסנדריא של מצרים אחותי בעלי שרוי בתוכך ואני יושבת שוממה?" הבין יהושע ב"פ כי הסכנה בירושלים חלפה והחליט לחזור לירושלים. בדרך נכנס לאכשניה אחת, בה כיבדו אותו בכבוד הראוי לראש הסנהדרין, והוא אמר: "כמה נאה אכסניא זו", אמר לו תלמידיו ישו הנוצרי: רבי, אבל עיניה של בעלת האכסניא טרוטות! אמר לו רשע! בכך אתה עוסק, הוציא [[שופר]] ו[[נידוי|נידה]] אותו. כל יום ישו היה בא אליו להתיר נידויו ולא קבל. בהמשך חשב לקבלו חזרה, אולם ישו בא כשהיה באמצע [[קריאת שמע]], וסימן לו בידיו שימתין עד שיגמור לקרוא קריאת שמע ואז יתיר נידויו, אך ישו הבין שכוונת רבו לדחותו. מה עשה? הלך ועבד [[עבודה זרה]] והחטיא את הרבים (בכך שיסד את ה[[נצרות]]). לאחר זמן בא לישו לשכנעו  לחזור ב[[תשובה]], אך ישו אמר לו כי קבל ממנו כי המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. חז"ל ראו את המעשה הזה של דחייתו של ישו הנוצרי כמהלך מוטעה, וכך כתבו {{מקור|שם|כן}}: "תנו רבנן: לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כ[[אלישע]] שדחפו ל[[גחזי]] בשתי ידיו, ולא כיהושע בן פרחיה שדחפו לאחד מתלמידיו בשתי ידיו".