הרב יחיא קאפח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|רבי יחיא בן שלמה קאפח הרב מארי '''יחיא קאפח''' (הנקרא בפי תלמ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Kapppoach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי יחיא בן שלמה קאפח]]
'''הרב יחיא אלקאפח''' היה [[דיין]] בבית הדין בצנעא, ומגדולי חכמי תימן. ממובילי המאבק כנגד [[ספר הזוהר]] וה[[קבלה]] ולמען החזרת הפסיקה על פי ה[[רמב"ם]] למסורת יהודי תימן.  
הרב מארי '''יחיא קאפח''' (הנקרא בפי תלמידיו "הרב הישיש" או "מארי הישיש"; ה'תר"י - ה'תרצ"ב; [[1850]] - [[1931]]) היה מגדולי חכמי תימן בדורו, ידוע במלחמתו כנגד [[ספר הזוהר]] וה[[קבלה]] ולמען חזרתה של [[יהדות תימן]] לפסיקת ה[[הלכה]] לפי ה[[רמב"ם]] וה[[רס"ג]] (רבי סעדיה גאון) ודחיית [[מנהג (יהדות)|מנהגים]] שנהגו אחרי חתימת התלמוד כמעט לחלוטין. ידוע בגישתו השכלתנית ובמאמרו: "למד היטב, חקור והשכלת". היה סבו ומחנכו של הרב [[יוסף קאפח]].


==חייו==
==תולדות חייו==
נולד בתימן, בן רבי סלימאן אלקאפח. בשנת [[ה'תרנ"ב]] ([[1892]]) פתח [[בית כנסת]] בחדר בביתו, וקבע בו סדרי לימוד. בבוקר השכם היו לומדים את ה[[משנה]] עם [[פירוש המשנה לרמב"ם]] בשפת המקור - [[ערבית]]; אחרי [[פת שחרית]] היו לומדים ב[[משנה תורה]] של הרמב"ם, ואחרי [[תפילת ערבית]] היו לומדים [[עין יעקב]] ו[[שלחן ערוך]]. כמו כן הנהיג קרוב לשנת 1894 לימוד קבוע בלילות שבת, מ[[חצות]] הלילה עד הבוקר, של המשנה עם פירוש הרמב"ם בערבית, ונוהג זה התפשט אחר כך ליותר מעשרה בתי כנסת נוספים.
נולד בשנת תר"י לאביו ר' סלימאן (שלמה) אלקאפח. בשנת תרנ"ב ייסד בביתו בית מדרש ותפילה. בבית מדרשו הושם דגש על לימוד כתבי הרמב"ם- [[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשנה]] ו[[משנה תורה]].  


בשנת [[ה'תרנ"ט]] ([[1899]]), אחרי התפטרותו של הרב סאלם בן יחיא ממשרת ה"[[חכם באשי]]", נבחר הרב קאפח ל"חכם באשי" השישי. אך בעקבות סכסוכים עם מספר שוחטים, עם הקצבים, ופרשיה נוספת שהתעוררה בעקבות גבייה בלתי מוצדקת של מסים מצידם של נבחרי הרחובות, שה[[ואלי (תואר שלטוני)|ואלי]] ראה את הרב קאפח כאשם בהעלמת עין ממעשיהם, יעצו לו ידידיו של הרב קאפח להתפטר ממשרתו. מאז התפרנס כמלמד תינוקות בחדר בביתו של חיים כסאר, תמורת שכר-מלמדים גבוה מהמקובל.
בשנת תרנ"ט, לאחר התפטרותו של [[הרב סאלם בן יחיא]] מתפקיד "חכם באשי" בתימן, התמנה הרב קאפח לתפקיד, אך בעקבות סכסוכים ובעיות שהתעורוו התפטר מתפקיד זה לאחר תקופה לא ארוכה, ומאז התפרנס כמלמד תינוקות בתלמוד-תורה של [[הרב חיים כסאר]]. כמו כן, שימש [[דיין]] בבית דינו של הרב הראשי ליהודי תימן, [[הרב יחיא יצחק הלוי]].  


==אישיותו ופועלו==
נפטר בי"א בכסלו תרצ"ט.
הרב קאפח היה קנאי גדול לרוחו ולהשקפותיו של הרמב"ם וקדמונים אחרים כדוגמת [[רס"ג]] ו[[בחיי אבן פקודה|רבנו בחיי]]. דחה [[אמונה תפלה|אמונות תפלות]] רבות שהיו בקרב יהדות תימן וביהדות בכלל כגון: [[שד (מיתולוגיה)|שדים]], [[לחש|לחשים]] ו[[קמיע|קמיעות]] וראה בהם [[עבודה זרה]].  
==הפולומוס אודות הקבלה==
בשנת תרע"ד עורר הרב קאפח פולמוס גדול שפילג את יהדות תימן, כאשר פרסם כתבים (שכונסו בספריו '''מלחמות ה'''', '''עמל ורעות רוח''' ו'''דעת אלהים'''), בהם נלחם בספר הזוהר ובחכמת הקבלה, וכן בהפשעות מיסטיות על היהדות כדוגמת [[שדים]], לחשים ו[[קמיע]]ות. כנגד הגישה המסיטית של הקבלה, הציב הרב קאפח את משנתם הרציונלית של הראשונים, כדוגמת ה[[רמב"ם]], [[רס"ג]] ו[[רבנו בחיי אבן פקודה]], כיסוד לתפיסה הדתית הרצויה. הוא ייסד את תנועת "דור דעה" (אשר אנשיה כונו בלעג על ידי מתנגדיהם "דרדעים"), ששמה לה למטרה להחזיר את מקומה של היהדות השכלתנית מבית מדרשו של הרמב"ם ובכללה פסיקת הלכה על פי פסקי הרמב"ם תוך צמצום ההתחשבות במנהגים.  


נלחם מלחמה עיקשת כנגד [[ספר הזוהר]] וה[[קבלה]]. ספריו כדוגמת "מלחמות ה'", "עמל ורעות רוח" ו"דעת אלהים" כיוונו כולם לביסוס השקפותיו כנגד ספר הזוהר והקבלה. בד בבד עם התנגדותו לקבלה, הקים תנועה אותה כינה "דור דעה", שחסידיה נודעו בכינוי [[דרדעים]], ומטרתה הייתה הפצת תורתו של הרמב"ם וחזרה למנהגים ראשונים לפני חדירתם של ה[[שולחן ערוך]] וספר הזוהר ל[[תימן]].
שיטתו עוררה עליו מחלוקת קשה ביותר בתימן. בראש המתנגדים עליו עמד הרב יחיא יצחק הלוי, רבה הראשי של תימן, כשלצדו [[הרב סעיד עזיירי]]. המחלוקת החריפה עד כדי שהגיעה להלשנות מצד מתנגדי הדרדעים אל האימאם. עם זאת, בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי המשיכו לשרור יחסי כבוד והערכה, והם פעלו בשיתוף פעולה בבית הדין בצנעא. הדי המחלוקת הגיעו גם ל[[אץ ישראל]], שם הוציאו עליו כמה רבנים כתב נידוי, בעקבות מה שהגדירו ככפירה בקבלה. [[הראי"ה קוק]] כתב לו מספר אגרות, בהן ניסה לשכנעו באמיתות הקבלה.
בנושא זה ניהל התכתבות עם [[הלל צייטלין]] ועם [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב קוק]] שניסו להוכיח את אמיתות ה[[קבלה]].


בבית מדרשו לימד [[תלמוד בבלי]] ו[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] בהעמקה וכן ספרי מחשבה שנכתבו בערבית כגון: [[מורה נבוכים]], [[אמונות ודעות]], [[תורת חובת הלבבות]], וה[[כוזרי]]. בנוסף פיתח ועודד [[לימודי חול]] כגון [[אסטרונומיה]], [[ביולוגיה]], [[אנטומיה]] ו[[שפה|שפות]], וכן איסוף ושימור [[כתב יד (העתק)|כתבי יד]] עתיקים לצורכי לימוד והשוואה.
הדיה של המחלוקת נשארו שנם רבות בקרב יהודי תימן, אולם עם עלייתם לארץ ישראל החלה אט אט לשקוע. בארץ ישראל נערך כינוס שלום בין שני צדי המחלוקת, בנוכחות [[הראשון לציון]] דאז, [[הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל]]. עם זאת, עדיין קיים זרם בקרב יהודי תימן המחזיק בדעותיו ובדרכו של הרב קאפח, ובראשם עמד נכדו ותלמידו, [[הרב יוסף קאפח]].  
 
תלמידיו כינוהו "מארי יחיא לעולם" ובעיקר "הרב הישיש", תואר כבוד הניתן לו כנגד יריביו שהיו רבנים צעירים ממנו בהרבה ואף למדו אצלו.
 
==המחלוקת על הדרדעים==
בשל מלחמתו העיקשת בקבלה ובספר הזוהר  התעוררה מחלוקת גדולה בתימן. ראש מתנגדיו היה הרב [[יחיא יצחק הלוי]], הרב הראשי של תימן, שבצעירותו היה מבאי בית מדרשו של הרב קאפח. חלק גדול מחכמי תימן הצטרפו למאבק נגד הדרדעים. המחלוקת נמשכה ביתר עוז, ובשלב מסוים יצאה מבית המדרש וגלשה להלשנות אצל ה[[אימאם]] של תימן ולמאסרים. במחלוקת נגד הדרדעים התערבו גם חכמי ישראל מחוץ לתימן, מהם רבני ארץ ישראל ובהם [[הרב קוק]] שקיים התכתבות ארוכה עם הרב קאפח בנושאי הזוהר והקבלה. חכמי ורבני ארץ ישראל וביניהם רבנים ספרדים ואשכנזים הוציאו כתב נידוי בעקבות דעותיו אלו. למרות המחלוקת הגדולה, המשיכו הרב יחיא יצחק הלוי והרב יחיא קאפח לכבד זה את זה ולשתף פעולה כבית הדין הגדול לכל יהודי תימן.
 
ב-[[1937]], לאחר פטירת הרב קאפח והרב יצחק הלוי, הודפס בעילום שם ב[[ירושלים]] הספר "[[אמונת ה']]" שככל הנראה נכתב על ידי הרב יחיא ערוסי הלוי{{הערה|יש הטוענים שאת הספר חיבר הרב [[יוסף צוברי]] בעזרת רבותיו ובראשם הרב [[סעיד עוזרי]], אולם הפרופסור [[יוסף טובי]] הוכיח על פי מכתב מאותה התקופה כי מחבר הספר היה הרב יחיא ערוסי הלוי מרבותיו של הרב צובירי.}} התומך בקבלה, וזאת כמענה לספרו "[[מלחמות ה' (יחיא קאפח)|מלחמות ה']]".
 
הרב יחיא קאפח נפטר ביום [[שבת]] [[י"א בכסלו]] [[ה'תרצ"ב]], דצמבר 1931.
 
לאחר העלייה הגדולה שככה המחלוקת בקהילת תימן, ונעשה שלום בין הצדדים ביוזמתו של הרב [[שלום סעדיה גמליאל]] ובנוכחותו של [[הראשון לציון]], הרב [[בן ציון מאיר חי עוזיאל]].


==מתלמידיו==  
==מתלמידיו==  
הרב יחיא אביץ', הרב שלום קורח, הרב יחיא גיאת, הרב [[יוסף קאפח]] (נכדו), הרב רצ'א צארום, הרב דוד עואץ', הרב משה צארום, הרב ניסים מנצורה, הרב אהרון חמדי, הרב [[חיים כסאר]], הרב אברהם צדוק (צאלח), הרב [[יוסף עמר]] (מנקד התלמוד), הרב יצחק הזמי, [[ישראל ישעיהו-שרעבי]] ועוד רבים.
* נכדו וממשיך דרכו [[הרב יוסף קאפח]]- מםרש הרמב"ם, מתרגם ומהדיר ספרי הראשונים ודיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים.
* [[הרב יחיא אביץ']]
* [[הרב שלום קורח]]
* [[הרב חיים כסאר]]
* הרב יחיא גיאת]
* [[הרב רצון צארום|הרב רצון (רצ'א) צארום]]
* הרב משה צארום
* הרב ניסים מנצורה  
* הרב אהרון חמדי
* הרב אברהם צדוק (צאלח)
* הרב יוסף עמר- מנקד התלמוד
* הרב יצחק הזמי.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 33: שורה 32:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{הספרייה הלאומית|קאפח, יחיא בן סלימן, 1849-1931}}
* '''[http://www.yahadut.org.il/zohar/milhamot-hashem.pdf ספר מלחמות השם]''', מהדורה דיגיטלית חדשה ומתוקנת (רמת גן: תשע"ד).
*{{רמב"י נושא|קאפח, יחיא בן סלימן, 1849-1931}}
* הרב אלחנן ניר, '''[http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=27147&channel=4&subchannel=5 גחלת תימנית עיקשת]''', כתבה במקור ראשון.
{{מיזמים|ויקיטקסט=ספר מלחמות השם (יחיא קאפח)}}
* הרב אליצור סג"ל, '''[http://www.faz.co.il/story_757 הארי פוטר בארץ הדרדעים]'''.  
* [http://www.yahadut.org.il/zohar/milhamot-hashem.pdf ספר מלחמות השם], מאת הרב [[יחיא קאפח]], ירושלים: תרצ"א. מהדורה דיגיטלית חדשה ומתוקנת (רמת גן: תשע"ד).
* הרב אליצור סג"ל, '''[http://www.faz.co.il/story_2309 ראשו כתם פז]. ו[http://www.faz.co.il/story_1390 תימן מול ארצות הברית צנעא מול בריסק].
* [[אלחנן ניר]], [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=27147&channel=4&subchannel=5 גחלת תימנית עיקשת], כתבה ב[[מקור ראשון]]
* אהרן קאפח, '''צרור אגרות בקולמוסו של הרב יחיא אלקאפח''', פעמים, קיץ תשע"ד.
* אליצור סגל, [http://www.faz.co.il/story_757 הארי פוטר בארץ הדרדעים]. [http://www.faz.co.il/story_2309 ראשו כתם פז]. ו[http://www.faz.co.il/story_1390 תימן מול ארצות הברית צנעא מול בריסק].
* {{פעמים|אהרן קאפח|צרור איגרות בקולמוסו של הרב יחיא אלקאפח|100.9(1)|100, קיץ תשס"ד}}


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}


{{מיון רגיל:קאפח, יחיא}}
{{מיון רגיל:קאפח יחיא}}
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:רבנים אורתודוקסים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:רבנים תימנים]]
[[קטגוריה:משפחת קאפח|יחיא]]
[[קטגוריה:נושאי משרת חכם באשי]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי מוסר ומחשבה]]

גרסה מ־22:50, 10 במאי 2015

הרב יחיא אלקאפח היה דיין בבית הדין בצנעא, ומגדולי חכמי תימן. ממובילי המאבק כנגד ספר הזוהר והקבלה ולמען החזרת הפסיקה על פי הרמב"ם למסורת יהודי תימן.

תולדות חייו

נולד בשנת תר"י לאביו ר' סלימאן (שלמה) אלקאפח. בשנת תרנ"ב ייסד בביתו בית מדרש ותפילה. בבית מדרשו הושם דגש על לימוד כתבי הרמב"ם- פירוש המשנה ומשנה תורה.

בשנת תרנ"ט, לאחר התפטרותו של הרב סאלם בן יחיא מתפקיד "חכם באשי" בתימן, התמנה הרב קאפח לתפקיד, אך בעקבות סכסוכים ובעיות שהתעורוו התפטר מתפקיד זה לאחר תקופה לא ארוכה, ומאז התפרנס כמלמד תינוקות בתלמוד-תורה של הרב חיים כסאר. כמו כן, שימש דיין בבית דינו של הרב הראשי ליהודי תימן, הרב יחיא יצחק הלוי.

נפטר בי"א בכסלו תרצ"ט.

הפולומוס אודות הקבלה

בשנת תרע"ד עורר הרב קאפח פולמוס גדול שפילג את יהדות תימן, כאשר פרסם כתבים (שכונסו בספריו מלחמות ה', עמל ורעות רוח ודעת אלהים), בהם נלחם בספר הזוהר ובחכמת הקבלה, וכן בהפשעות מיסטיות על היהדות כדוגמת שדים, לחשים וקמיעות. כנגד הגישה המסיטית של הקבלה, הציב הרב קאפח את משנתם הרציונלית של הראשונים, כדוגמת הרמב"ם, רס"ג ורבנו בחיי אבן פקודה, כיסוד לתפיסה הדתית הרצויה. הוא ייסד את תנועת "דור דעה" (אשר אנשיה כונו בלעג על ידי מתנגדיהם "דרדעים"), ששמה לה למטרה להחזיר את מקומה של היהדות השכלתנית מבית מדרשו של הרמב"ם ובכללה פסיקת הלכה על פי פסקי הרמב"ם תוך צמצום ההתחשבות במנהגים.

שיטתו עוררה עליו מחלוקת קשה ביותר בתימן. בראש המתנגדים עליו עמד הרב יחיא יצחק הלוי, רבה הראשי של תימן, כשלצדו הרב סעיד עזיירי. המחלוקת החריפה עד כדי שהגיעה להלשנות מצד מתנגדי הדרדעים אל האימאם. עם זאת, בין הרב קאפח לרב יצחק הלוי המשיכו לשרור יחסי כבוד והערכה, והם פעלו בשיתוף פעולה בבית הדין בצנעא. הדי המחלוקת הגיעו גם לאץ ישראל, שם הוציאו עליו כמה רבנים כתב נידוי, בעקבות מה שהגדירו ככפירה בקבלה. הראי"ה קוק כתב לו מספר אגרות, בהן ניסה לשכנעו באמיתות הקבלה.

הדיה של המחלוקת נשארו שנם רבות בקרב יהודי תימן, אולם עם עלייתם לארץ ישראל החלה אט אט לשקוע. בארץ ישראל נערך כינוס שלום בין שני צדי המחלוקת, בנוכחות הראשון לציון דאז, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. עם זאת, עדיין קיים זרם בקרב יהודי תימן המחזיק בדעותיו ובדרכו של הרב קאפח, ובראשם עמד נכדו ותלמידו, הרב יוסף קאפח.

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • אביבית לוי (נינתו), הולך תמים, יד מהר"י קאפח, ישראל 2003.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_יחיא_קאפח&oldid=91299"