רבי חזקיה די סילוה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←ספריו) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Pri hadash.jpg|200px|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לרבי חזקיה די סילוה]] | [[תמונה:Pri hadash.jpg|200px|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לרבי חזקיה די סילוה]] | ||
'''רבי חזקיה די סילוה''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]] ורבה של [[ירושלים]], מחבר "'''פרי חדש'''" (פר"ח) על ה[[שולחן ערוך]]. | '''רבי יחזקיה<ref>כך נחרת על מצבתו</ref> (חזקיה) די סילוה''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[אחרונים]] ורבה של [[ירושלים]], מחבר "'''פרי חדש'''" (פר"ח) על ה[[שולחן ערוך]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד ב[[ליוורנו]] שב[[איטליה]] בשנת תט"ז (או תי"ט) לרבי דוד די סילוה. למד אצל רבי שמואל קוסטא, מגדולי חכמי ליוורנו. למד גם מפי ה[[שד"ר]] רבי יהודה שאסוף שהגיע מירושלים, וכנראה בהשפעתו עלה ל[[ארץ ישראל]] בהיותו בן 20 והתיישב בירושלים, שם למד מפי [[מהר"ם גלאנטי]]. בתקופה זו למד בהתמדה גדולה, כפי שמעיד על עצמו: "מבית המדרש שעה אחת עצמי לא מנעתי... ובעומק ים התלמוד העמקתי ובימים אדירים של חיבורי ה[[ראשונים]] צללתי... כמעט שינה לעיני לא נתתי ומעפעפי תנומה נדדתי". שנתיים לאחר מכן נשא את בתו של הרופא רבי רפאל מרדכי מלכי, מעולי ליוורנו. מהר מאד רכש רבי חזקיה בקיאות, לצד החריפות הגדולה שהיתה בו. בירושלים החל לחבר את ספרו על השולחן ערוך '''פרי חדש'''. בספרו, הוא מכריע הלכה במקום בו פוסקים אחרים נרתעו מלהכריע, לעיתים חולק על [[רבי יוסף קארו|המחבר]] וה[[רמ"א]], ולהוסיף על השו"ע. בהקדמתו הוא מדגיש "כי לא להגדר וכל שכן לקנתר ח"ו חיבור זה עשיתי... כי אם לשם שמים להוציא חוקי האלהים לאורה נתכוונתי". בשנת תמ"ט, לאחר פטירת מהר"ם גלאנטי, החל לכהן כראש "ישיבת בית יעקב ויגה" במקומו. בין תלמידיו נמנים רבי יצחק הכהן- בעל בתי כהונה רבה של איזמיר ורבי שלמה אלגאזי- רבה של קהיר. | נולד ב[[ליוורנו]] שב[[איטליה]] בשנת תט"ז (או תי"ט) לרבי דוד די סילוה. למד אצל רבי שמואל קוסטא, מגדולי חכמי ליוורנו. למד גם מפי ה[[שד"ר]] רבי יהודה שאסוף שהגיע מירושלים, וכנראה בהשפעתו עלה ל[[ארץ ישראל]] בהיותו בן 20 והתיישב בירושלים, שם למד מפי [[מהר"ם גלאנטי]]. בתקופה זו למד בהתמדה גדולה, כפי שמעיד על עצמו: "מבית המדרש שעה אחת עצמי לא מנעתי... ובעומק ים התלמוד העמקתי ובימים אדירים של חיבורי ה[[ראשונים]] צללתי... כמעט שינה לעיני לא נתתי ומעפעפי תנומה נדדתי". שנתיים לאחר מכן נשא את בתו של הרופא רבי רפאל מרדכי מלכי, מעולי ליוורנו. מהר מאד רכש רבי חזקיה בקיאות, לצד החריפות הגדולה שהיתה בו. בירושלים החל לחבר את ספרו על השולחן ערוך '''פרי חדש'''. בספרו, הוא מכריע הלכה במקום בו פוסקים אחרים נרתעו מלהכריע, לעיתים חולק על [[רבי יוסף קארו|המחבר]] וה[[רמ"א]], ולהוסיף על השו"ע. בהקדמתו הוא מדגיש "כי לא להגדר וכל שכן לקנתר ח"ו חיבור זה עשיתי... כי אם לשם שמים להוציא חוקי האלהים לאורה נתכוונתי". בשנת תמ"ט, לאחר פטירת מהר"ם גלאנטי, החל לכהן כראש "ישיבת בית יעקב ויגה" במקומו. בין תלמידיו נמנים רבי יצחק הכהן- בעל בתי כהונה רבה של איזמיר ורבי שלמה אלגאזי- רבה של קהיר. | ||
גרסה מ־23:03, 5 ביולי 2015
|
|
רבי יחזקיה[1] (חזקיה) די סילוה היה מגדולי הפוסקים האחרונים ורבה של ירושלים, מחבר "פרי חדש" (פר"ח) על השולחן ערוך.
תולדות חייו
נולד בליוורנו שבאיטליה בשנת תט"ז (או תי"ט) לרבי דוד די סילוה. למד אצל רבי שמואל קוסטא, מגדולי חכמי ליוורנו. למד גם מפי השד"ר רבי יהודה שאסוף שהגיע מירושלים, וכנראה בהשפעתו עלה לארץ ישראל בהיותו בן 20 והתיישב בירושלים, שם למד מפי מהר"ם גלאנטי. בתקופה זו למד בהתמדה גדולה, כפי שמעיד על עצמו: "מבית המדרש שעה אחת עצמי לא מנעתי... ובעומק ים התלמוד העמקתי ובימים אדירים של חיבורי הראשונים צללתי... כמעט שינה לעיני לא נתתי ומעפעפי תנומה נדדתי". שנתיים לאחר מכן נשא את בתו של הרופא רבי רפאל מרדכי מלכי, מעולי ליוורנו. מהר מאד רכש רבי חזקיה בקיאות, לצד החריפות הגדולה שהיתה בו. בירושלים החל לחבר את ספרו על השולחן ערוך פרי חדש. בספרו, הוא מכריע הלכה במקום בו פוסקים אחרים נרתעו מלהכריע, לעיתים חולק על המחבר והרמ"א, ולהוסיף על השו"ע. בהקדמתו הוא מדגיש "כי לא להגדר וכל שכן לקנתר ח"ו חיבור זה עשיתי... כי אם לשם שמים להוציא חוקי האלהים לאורה נתכוונתי". בשנת תמ"ט, לאחר פטירת מהר"ם גלאנטי, החל לכהן כראש "ישיבת בית יעקב ויגה" במקומו. בין תלמידיו נמנים רבי יצחק הכהן- בעל בתי כהונה רבה של איזמיר ורבי שלמה אלגאזי- רבה של קהיר.
בשנת תמ"ט נסע כשד"ר לאירופה, שם שהה במקומות שונים. בדרכו לאירופה ארעו לו כמה ניסים, כפי שמתאר בהקדמת ספרו. הוא תכנן לנסוע לאמסטרדם, ושם להדפיס את ספרו. בהגיעו לעיר, התקבל בכבוד רב על ידי הקהילה הספרדית. בשנת תנ"ב חזר לירושלים.
בספרו, הוא מכריע הלכה במקום בו פוסקים אחרים נרתעו מלהכריע, לעיתים חולק על המחבר והרמ"א, ולהוסיף על השו"ע. בהקדמתו הוא מדגיש "כי לא להגדר וכל שכן לקנתר ח"ו חיבור זה עשיתי... כי אם לשם שמים להוציא חוקי האלהים לאורה נתכוונתי".
סגנונו החריף והביקורתי עורר עליו פולמוס גדול. במצרים התאספו כמה מחכמי המקום לדון על הספר ש"דבר תועה על גדולי ישראל... לא ישא פנים לזקן שמורה הוראה ועל רבינו הגדול בית-יוסף אשר הוא לכל הוראותינו יסוד ועמוד בכל התלמוד, כתב עליו שטנה כדבר איש אל תלמיד קטן שלפניו". הם הורו לגנוז את הספר ולאסור את הקריאה בו, אולם חרם זה לא התשפט מחוץ למצרים, וגם שם החזיק עד שבוטל על ידי הרב הראשי של מצרים רבי אברהם הלוי. בהמשך, תלמידו של ר' חזקיה, רבי שלמה אלגאזי מונה לרבה של קהיר, שפסק והורה על פי פסקיו.
מאז ואילך, נחשב הפרי חדש לאחד מאבני היסוד בפסיקת ההלכה. במהלך השנים, המדפיסים ריככו את הלשון הקשה בה היה כתוב הספר, במיוחד כאשר תקף מחברים אחרים.
נפטר בכ"ח בכסלו, נר רביעי של חנוכה תנ"ח, ונטמן בהר הזיתים, סמוך לקבר זכריה הנביא.
ספריו
- פרי חדש- על השו"ע
- מים חיים חידושים על משנה תורה לרמב"ם ושו"ת.
- קונטרס על בין השמשות- נדפס בסוף ספר "שמן למאור" של גיסו רבי עזרא מלכי.
- ספר דרשות- אבד
- "שיטות" על מסכתות הש"ס על פי הקבלה- לפני פטירתו ציווה לגנזם (כנראה יחד עמהם נגנז בטעות גם פרי חדש על הלכות שבת).
לקריאה נוספת
- יחיאל מאיר מורגנשטרן, תולדות רבינו חזיה די סילוה, ירושלים תרפ"ט
| תקופת חייו של רבי חזקיה די סילוה על ציר הזמן |
|---|
 |
- ↑ כך נחרת על מצבתו