ברכת המצוות
|
|
ברכת המצוות היא הברכה שתיקנו חכמים לברך לפני עשיית מצוות עשה כגון נטילת לולב או הנחת תפילין וכן לפני מצוות דרבנן כקריאת המגילה.
מקור
הגמרא פסחים ז ב קובעת שכל המצוות מברכים עליהן. הירושלמי (ברכות וא) הביא אסמכתא לדין זה מפסוק: "וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, הקיש תורה למצות מה תורה טעונה ברכה, אף מצות טעונות ברכה". אסמכתות נוספות לברכת המצוות ניתן למצוא בווידוי מעשרות שם נאמר לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי- ומסבירה המשנה (מעשר שני ה,יא) שמדובר בברכת המצוות, וכן בדברי שמואל לשאול שנוהגים לברך לפני מצוות אכילת הזבח "י לֹא יֹאכַל הָעָם עַד בֹּאוֹ כִּי הוּא יְבָרֵךְ הַזֶּבַח אַחֲרֵי כֵן יֹאכְלוּ הַקְּרֻאִים" (שמואל א ט יג).
גדר החיוב
לדעת כל הראשונים חיוב ברכת המצוות הוא מדרבנן וכן נאמר בגמרא ברכות טו א שחיוב הברכות הוא מתקנת חכמים. ברכת המצוות היחידה שייתכן והיא מדאורייתא היא ברכת התורה בה נחלקו הראשונים האם חיובה מדאורייתא או מדברי חכמים.
נוסח הברכה
שתי נוסחאות של ברכת המצוות הן: א. אשר קידשנו במצוותיו וציוונו ל... [כגון: "לישב בסוכה", "לשמוע קול שופר"]; ב. אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על... [כגון: "על נטילת לולב", "על מקרא מגילה"]. ראשונים ואחרונים יגעו לקבוע כללים, באלה מצוות אומרים נוסח "ל..." ובאלה נוסח "על...".
ברכת המצוות במצוות דרבנן
מברכים ברכת המצוות גם לפני עשיית ברכות דרבנן. הגמרא שבת כג א מסבירה כי גם במצוות אלו ניתן לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו" משום שהקב"ה ציווה עלינו לשמוע בקול חכמים שנאמר "לא תסור" (דברים יז יא) או "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" (דברים לב ז).
עמידה בברכת המצוות
כחלק מכבוד ברכת המצוות, יש שכתבו שצריך לעמוד בעת הברכה. האורחות חיים (ציצית כז) הביא מדברי הירושלמי (שאינו בידינו) שצריך לעמוד בכל הברכות והביא סמך לכך מדברי הפסוק "וַיְבָרֶךְ אֵת כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל עֹמֵד" (מלכים א ח יד). מנגד, האבודרהם (הלכות ברכות השחר עמוד מה) כתב שצריך לעמוד רק בשש מצוות שסימנן על"ץ של"ם- ספירת העומר, ברכת לבנה, ציצית, שופר, לולב וברית מילה. הוא לומד דבר זה מגזירה שווה ממצוות אלו בהן נאמר "לכם" למצוות העומר בה יש חיוב לעמוד משום שנאמר "מהחל חרמש בקמה"- אל תקרי בקמה אלא בקומה (בעמידה). לדבריו, בשאר כל המצוות ישנה מצווה מן המובחר לעמוד אך אין בכך חיוב, וכן כתב המשנה ברורה (סימן ח,א )שהעמידה בברכת המצוות היא לכתחילה ומשמע שפסק כשיטת האבודרהם [1].
ברכת המצוות עובר לעשייתן
- ערך מורחב - עובר לעשייתן
כל המצוות מברך עליהן לפני עשייתן, חוץ ממספר מצוות שלא ניתן לברך עליהן קודם עשייתן, כגון: טבילת גר, שאין הגר יכול לומר לפני הטבילה אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, שהרי עדיין לא נתקדש ולא נצטווה עד שיטבול.
-בגמרא סוכה לט א מובא "אמר רב יהודה אמר שמואל: כל המצות כולן מברך עליהן עובר עשייתן". הגמרא מביאה מספר הוכחות לכך שהכוונה ב"עובר" היא קודם העשייה כגון "ויעבור את הכושי" שמואל ב יח כג "והוא עבר לפניהם" בראשית לג ג "ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם" מיכה ב יג.
טעם ההקדמה
הריטב"א פסחים ז ב הביא שני טעמים לכך שיש להקדים את הברכה למצווה:
- לבטא שהמעשה הוא מצווה- משום שמטרת הברכה היא להראות שהמעשה שעושה הוא מצווה ולכן יש לעשותו לפני המצווה, וכדבריו "כדי שיתקדש תחילה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות ה' יתברך".
- העבודה הרוחנית קודמת לגשמית- הברכה היא עבודה רוחנית "מעבודות הנפש" וראוי להקדים את העבודה רוחנית לעבודה הגשמית של מעשה המצווה עצמו.
מצוות שאין מברכים עליהן
ישנן מצוות שאין מברכין עליהן כלל, כגון: מצות צדקה, מצות הלוואה, מצות השמטת כספים וקרקעות. גם בזה דנו הראשונים רבות מדוע על חלק מן המצוות מברכים ועל חלק אין מברכים, ואמרו ש"זוהי שאלה עמוקה שנסתבכו בה הרבה... וסוף דבר אין לנו בזה אלא מה שנהגו העולם על איזו מצוה לברך ואיזו שלא לברך".
קישורים חיצוניים
- ברכת המצוות עובר לעשייתן אתר ישיבה
- ברכת המצוות לאחר עשייתן - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי
- ↑ עיין בפסקי תשובות שם