מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"א אייר תרעי"ן. לכבוד ידידי הדה"ח השלם מר חיים מיכל מיכלין נ"י, שלו'. הערתו ע"ד המו"נ, פ"מ מג' ^[1], כבר דברו עלי' בעלי תריסים בחוברות שונות. ובכלל הישובים הוא ג"כ עפ"ד הלכות גדולות, הלכות בכורות, שחידש שכל דבר של קודש שפודין צריך הוספת חומש שהוא שתות, "חמשה זוזי שדי עלייהו זוזי", ופסק הדין כן גם בפדיון הבן משום שיש לו יחש לצד קדושה, וק"ו לדבריו בערכי אדם, וובשפודה את עצמו, דהיינו באומר ערכי עלי מוסיף חומש, א"כ הוא ששים. ואע"פ שהרמב"ם לא הזכיר בספרו את הוראת בה"ג, ונראה דלא ס"ל כותי' לדינא, מ"מ לא רחוק הוא שנשתמש בסברתו כדי להתאים את הטעם, ע"פ דרכו, דהיינו שיהי' חצי משיווי ב"ח לדמי עבד. ויש עוד דרך של הוספה שהיא שתות, לא מטעם בה"ג, דמטי לה אדברי דף 339@ קודש, כ"א מטעם הוספת חכמים. ומקור הדבר במס' בכורות (נ' ע"ב), ומטי לה מקרא של יהי' האמור בערכין, שאם רצה להוסיף מוסיף, והרמב"ם הביא הדברים בפמ"א מה' שקלים ה"ב, אלא שלדברי הרמב"ם הוספה זו כוללת כל שקלי תורה, א"כ היא מוסבת ג"כ על דמי עבד, ולא הרוחנו מזה כלום, אלא שע"פ דבריו בפמ"א, שאיננו אומר כ"א סבת הפסוקים ולא סבת התלמוד, יש לומר כי הוספה זו כיון שנאמרה בדרש מיהיה דכל ערכך, שהוא בערכין, מכוונת להסמיך עלי' טעם של סבת הכתוב כיוצא בזה. והנה כל אלה הדברים הם בגדר תירוצים, אשר לא יסכנו לאוהבי אמת, ויותר נח להם לומר שאיזה תלמיד הוסיף הערה זו ונכנסה בתוך דברי הספר, ושגיאות מי יבין. מ"מ ראוי לנו לתן כבוד לכל מה שנקרא על שם רבנו אור ישראל ז'ל, ולישב הדברים אפילו באופן רחוק, לקיים מה דנפיק מפומי' דרב ז"ל במכתביו. והנני בזה חותם בברכה וכבוד רב הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים