מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

נמצא בידינו המכתב עליו עונה הראי"ה באגרת זו:

אל כבוד גאון ישראל, עטרת עמנו וארצנו, מרנא ורבנא הרב ר' א"י קוק שליט"א
אב"ד יפו והמושבות

ברו'^[1]!
יהי נא חסדו להודיעני אם עושים גויל לס"ת גם זולת מעורם של עגלים יונקים ובני פקועה. ואם אמנם עגל האוכל או הרועה באחו לא יצלח עוד למלאכה לעשות בעורו גויל. שמא יש טעם להיתר יואיל נא כת"ר להודיענו מי הם המתירים. וכמה עורות עגלים עולים לסת"ר לפי מספר העמודים רי"ו^[2] כמבואר ברמב"ם בהלכות ס"ת?

וכן מבקש^[3] מכת"ר לגלות לי את רזי הלוט הזה שמתקשה אבא מארי נ"י וזה:

במס' מכות ד[ף] כ"ד מונה שם את עמוס אחרי ישעיהו והרמב"ם ז"ל בהקדמתו לספר היד חושב את ישעיהו לתלמידו של עמוס וכן מבואר בפסיקתא, עוד ברד"ק ריש עמוס ובויקרא רבא פ"י כו' עמוס נתנבא לפני ישעיהו כי עמוס נתנבא שנתיים לפני הרעש וישעיהו נתנבא בימי הרעש.

ועיין ביוחסין ושם פתחתי לאחד מן החכמים ממפרשי הש"ס אף יעורר בזה. וזה לש' מה שאומר היוחסין בפירוש הפסיקתא שלחתי את מיכה שיכול להיות שם הינו אל מיכה בן ימלא אינו כדין, כי בלא יביא שם הפסוק בשבט יכו על הלחי הכתוב במיכה המורשתי, ובאמת רש"י בישעיהו על הפסוק את מי אשלח אינו מביא אך שלחתי את עמוס ולא הביא שלחתי את מיכה. עד כאן.

לצערי לא אוכל ללכת אל ביתו הרואה ולקבל תורה מפיו [הקדוש^[4]] כי חש אני ברגלי אך תקותי במבצעי כי מעלת כבודו ידיעני פשר דבר בכתב למען אוכל [לשמח^[5]] את לב אבי מורי נ"י בתשובתו היקרה

עבד'

ש"י טשאטשקיס

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"א אייר תרעי"ן.

ידיד נעלה מר טשאצקיס נ"י, שלו'.

קבלתי את שאלותיך, והנני להשיב לכבודך בקצרה.

ע"ד גויל של ס"ת, אין שום דעה שיהי' נצרך דוקא של בן פקועה או של עגלים יונקים, וכל עור בהמה, חי' ועוף הכשרים, אפילו נבלות וטרפות שלהם, כשרים מן הדין לסתו"מ. אלא שיש מהדרין לקחת עור שליל דהיינו של בן פקועה, וזהו רק דרך הידור, שיש לזה טעם ע"פ המוסר והסוד, אבל אין זה מעיקר הדין כלל.

מספר העורות א"א לקצוב, כיון שאפשר לכתוב גם ע"ג עורות שורים גדולים, שכמה יריעות יוצאות מעור אחד.

ומה שחשבו בגמ' דמכות^[6] את עמוס אחרי ישעי' הוא מפני הדרש, שכל המאוחר מחברו הוא כולל את המצות בכללות יותר מהקודם לו, מוכרח לפ"ז שהפסוק של "דרשוני וחיו"^[7], שכלל לפי הדרשה את כלל התורה רק בדרישת ד', שהיא פעולה אחת, הוא מנבואה מאוחרת לדברי ישעי', שהעמיד על ששה דברים. ומ"מ יוכל להיות, שהתחלת הנבואה של עמוס היתה קודמת לישעי', וישעי' קבל ממנו, אבל אח"כ נמשכה נבואתם בפרק אחד, ותחילה נתנבא ישעי' את הנבואה של "הולך צדקות"^[8], ואח"כ נתנבא עמוס את נבואתו של "דרשוני וחיו".

ודברי היוחסין^[9] אינם תמוהים, שאע"פ שהכתוב "בשבט יכו על הלחי"^[10] הוא במיכה, שהוא המורשתי, מ"מ לא קשיא לומר דכונתו היא על הנביא מיכיהו הקדמון, שהכתוב^[11] מעיד עליו שהכהו צדקיהו על הלחי, והדברים פשוטים.

והנני בזה מוקירו ומכבדו, חותם בברכה מקדש,

הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים