יום העצמאות

ה' באייר, היום בו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל.

תקנות היום

הרבנות הראשית תיקנה ביום זה לגמור בו את ההלל.

כמו תיקנו סדר תפילה מיוחד ליום זה, הכולל בערב: אמירת פרק ק"ז בתהילים העוסק בהודאה לה' על בבצלה ממות לחיים. אמירת חלק מן הפיוט לכה דודי, כשהפזמון "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו". לאחר תפילת ערבית שרים במנגינת "התקווה" "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון וכו'" (תהילים קכו). אומרים "מי שעשה ניסים לאבותינו ולנו וכו'", "וכי תבואו מלחמה בארציכם וכו'" ותוקעים בשופר.

בשחרית אומרים פסוקי דזמרא כמו בהושענא רבה, והלל לאחר התפילה.

יש שנהגו לברך שהחיינו (הרב שלמה גורן).

מקור אמירת הלל

יש המערערים על אמירת הלל ביום העצמאות מהטעם ש"כל האומר הלל בכל יום אינו אלא מחרף ומגדף", אולם יש לדחות מטעם שזה אינו בכל יום, אלא פעם בשנה.

בטעם תיקון אמירת הלל, מצינו שתיקנו בחנוכה אמירת הלל, וגם בפורים רצו לתקן, מק"ו מיציאת מצרים, לפי שנושענו ממוות לחיים.

אמנם יש אומרים שאין לברך על הלל זה (הרב עובדיה יוסף).