הפטרה

קטע בנביא שקוראים לאחר הקריאה בתורה בשבתות ובימים טובים (וכן בתענית במנחה ובתשעה באב).

טעם ההפטרה

אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה (מגילה כא, א) ובתלמוד, אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו.

בספר אבודרהם (סדר שחרית של שבת) מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג וכן כתב במשנה ברורה. לדעת רבינו תם (הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא), קריאת ההפטרה היא מתקנת עזרא.

הפטרות מיוחדות

ההפטרה עוסקת על פי רוב בנושא הקשור לפרשה, חוץ ממקרים מיוחדים בהם ההפטרה היא "מעניינא דיומא" - כמו 4 ההפטרות דחודש אדר - שקלים, זכור, פרה והחודש. בשבת הגדול (השבת שלפני פסח) מפטירין ב"וערבה לה'", שמסימת ב"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא וכו'". במקרה והשבת חלה בראש חודש מפטירים ב"השמים כסאי", וכן במקרה שהשבת חלה בערב ראש חודש שאז מפטירין ב"מחר חודש". בשלושת השבועות מפטירין הפטרות של 3 דפורענותא שסימנים דש"ח היינו "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'" ו"חזון". לאחריהן מפטירין ב-7 דנחמתא מספר ישעיהו שסימנם נו"ע ארק"ש, שהן: "נחמו נחמו", "ותאמר ציון", "עניה סוערה", "אנכי אנכי", "רני עקרה", "קומי אורי", "שוש אשיש". לאחריהן מפטירין ב"דרשו ה' בהמצאו" - בצום גדליה (כבכל הצומות) ובשבת תשובה ב"שובה ישראל". בתעניות במנחה מפטירין "דרשו ה' בהמצאו". בט' באב בשחרית מפטירין ב"אסוף אסיפם" בניגון איכה.

כשיש 2 פרשיות מחוברות מפטירין בהפטרת הפרשה השניה, מלבד באחרי מות-קדושים, שיש חילוקי מנהגים בהפטרתה.

מועדים

בהפטרות המועדים מדובר בדרך כלל מעין החג.

סדר הקריאה

לפני ההפטרה מברך במפטיר בא"י אמ"ה אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בא"י הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק:

לאחר ההפטרה מברך 3 ברכות: "הא-ל הנאמן", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד", ובשבת ויו"ט מוסיף ברכת "על התורה ועל העבודה ועל הנביאים" וחותם בקידוש היום.

את ההפטרה עצמה יש לקרוא מספר. מנהג אחד הוא לקרוא מספר הפטרות שבו כתובות כדין על קלף כל ההפטרות. יש קוראים מספר שלם של נביא את ההפטרה. ברוב בתי הכנסת קוראים את ההפטרה מתנ"ך מודפס. יש בתי כנסת שנוהגים שכל אחד ואחד קורא לעצמו לאחר ברכת המפטיר מתוך חומש שלו, אך ברוב בתי הכנסת רק המפטיר (או הקורא) קוראים והשאר שותקים ושומעים.

אין קוראים בהפטרה בלא מניין. אם אין קריאה בתורה לא מפטירין בנביא. בכל מקרה מותר לקרוא את ההפטרה בלי ברכות.