מירון הקדומה

מירון הקדומה נחשפה דרומית לבית הכנסת העתיק במירון וצפונית לקבר רבי שמעון בר יוחאי. בחפירות התגלו שבע שכבות יישוב מהתקופה הלניסטית עד לתקופה הממלוכית. תקופת הפריחה של היישוב הייהת בין המאה ה-2 לבין המאה ה-4 - המועד בו הוקס בית הכנסת. במירון הקדומה נחשף בנוסף לבית כנסת גם שרידים הקשורים לחיי הכפר: בתים פרטיים, בורות-מים ומיתקני-תעשייה. החפירות נערכו בשנים 1971-1977 מטעם בתי-ספר האמריקאיים לחקר המזרח בראשות אריך מאירס.

על החפירות

בחפירות נמצאו 1,200 מטבעות משכבות חפירה שונות ומכלול משמעותי של קיראמיקה. על בסיס הממצאים ניתן היה לשחזר את מירון הקדומה.

• בשנים 135 עד 250 - היא לאחר מרד בר כוכבא - ניתן היה להבחין בגושי בתים, כנראה של משפחות שבקשו לפתוח בחיים לדשים אחרי המרד. כלכלת התושבים הייתה בעיקר: תבואה, קטניות וזיתים. גם התגלה בית מלאכה לנגרות. בעיר התחתונה התגלה מקווה טהרה - עדות לשמירת המצוות על ידי תושבי המקום.

בית הכנסת העתיק במירון

ערך מורחב - בית הכנסת העתיק במירון

מרכז חיי הכפר היה בית הכנסת הגדול, המיוחס לתקופה 250 - 360 שנה. המבנה מעיד על עושרם של תושבי המקום ועל המקריות של האמנים שבנוהו, כאשר חלקו המערבי חצוב בסלע.

רמת החיים

באחד המבנים נתגלה מחסן, אשר כלל גרינים מפוחמים של :תבואה, פולים ואגוזים וכן קערות זכוכית. אחד החוקרים סבור כי מדובר בהקדש, אולי משתי סיבות: הגישה למחסן הייתה קשה והמזון פוחם בכוונה, לפני שאוחסן, אך לא עד כדי כך שייאבד מצורתו.

כלי הזכוכית שהתגלו היו מגוונים ןאיכותם הייתה גבוהה. כלי החרס היו מתוצרת מקומית אך גם היו כלי חרס מיובאיםץ

נטישת המקום

מירון הקדומה ננטשה סמוך לנת 360. חפצי-ערך לא התגלו בחפירות, מכאן שנלקחו על ידי התושבים. היישוב לא נעזב בסערת מלחמה שכן, המטבעות שנמצאו בו היו מקופות שקדמו לעזיבת המקום. השערת החוקרים היא שהתושבים עזבו אותו בתקופה הביזנטית מחמת עול המיסים. במאה ה-8 התחדש היישוב עד לתקופה הממלוכית.

תמונות ממאמרו של אריך מאירס

לקריאה נוספת

אריך מאירס, מירון הקדומה - חמש עונות חפירה, מתוך "קדמוניות" תשמ"א , עמ' 111 -