שיחת משתמש:מאירי

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכניסה להר הבית

תודה רבה על תיקונך המועיל ב"הר הבית", להדגיש את חומר האיסור שכל גדולי דורנו אסרו את הכניסה להר הבית.

ולפלא גדול על אותם סהרוריים הנכנסים להר הבית בחוצפה ובעזות נגד כל הרבנים, בעוד שהדבר כרוך בספקות של כרת רחמנא ליצלן!! --דרכיה דרכי נועם 18:48, כ"ט בניסן ה'תש"ע (UTC)

חג שמח!

א) כתבת אלי כמה הודעות, - האם הם תגובה על משהו מסויים שעשיתי? (דומני שלא, דווקא אני פועל ברוח דבריך להכניס הכל לקטגוריות).

ב) אשמח אם תעבור על השינויים שאני עורך בערך נדה יחד עם דף השיחה. (יש לזכור, עצרתי באמצע עריכה בעקבות כניסת החג הקרב ובא, וכוונתי בלי נדר להוסיף עוד ערכים דלי חומר על דיני כתמים ועוד).

בברכת יישר ובהצלחה,למאי נ"מ? 14:48, י"ד בתשרי ה'תשע"א (UTC)


יישר כח וחג שמח!
א) כתבתי את הדברים למען הסדר הטוב ולא בגלל משהו מסויים שעשית ושוב יישר כח על פעולותיך בויקישיבה.
(קטגוריות: איסור והיתר ויורה דעה שיצרת לא קיימות, אשמח אם תבדוק שוב את נחיצותם למערכת ותערוך אותם).
ב) אני אעבור עליהם בעז"ה בלנ"ד, אבל אציין כי עקב גילי לא בקי כ"כ בהלכות טהרת המשפחה. (אשמח אם תשלב בין הערך והקטגוריה).
מאירי, חבר בהנהלת האתר 18:36, ט"ו בתשרי ה'תשע"א (UTC)
מאירי הנכבד,
יישר כח לך ולכל מערכת אתר ישיבה, ובפרט למערכת ויקישיבה.
ב) שמחתי מאד בגובתך הזריזה. אשמח אם תעבור בשנית על הערכים הנ"ל ועל העריכה שעשיתי בהם, וזאת משום שחלק נכבד ממנה היא יותר שינויים בעריכה מאשר בעניין ההלכתי, עם כי הייתי שמח אם תוכל להפנות את הערכים שבקטגוריה 'טהרת המשפחה' לאדם נשוי בכדי שיעיר עליהם הערות הלכתיות ופרטיות.
אגב, נגעתי בערך טהרת המשפחה כבקשתך, אך אני תוהה כיצד לנהוג בו. יתכן שנכון להרחיב אותו, שישמש קצור של ההלכות המעשיות[1] (עם קישורים לערכים המתאימים בהם יתבארו בהרחבה המקורות, הסברות, הדעות השונות וכו'). אך זה נוכל בתנאי שיעבור עליו תלמיד חכם.
בברכת יישר כח, תודה רבה ומועדים לשמחה,למאי נ"מ? 01:12, ט"ז בתשרי ה'תשע"א (UTC)
הוספתי כמה הערות, בתוך סוגריים כאלה {}, וקצת הגהות בלי סוגריים. חג שמח--בנילה 20:19, י"ז בתשרי ה'תשע"א (UTC)
למאירי ולבנילה,
מועדים לשמחה ושבוע טוב!
(א) כעת ראיתי שבספר טהרת ישראל (של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זצ"ל בעל החפץ חיים) פרק יג, נמצא קיצור הלכות מתאים, ומסתבר שעדיף להשתמש בו (רק לשנות את סדר הסעיפים), מתוך הבנה לפרסם קיצור כזה צריך אחריות הלכתית שהייתה לחפץ חיים ואין לנו.
(ב) לגבי התיקונים של בנילה - אני שמח בכולם, חוץ מ[2], תודה רבה שעברת על דברי ותיקנת אותם. נאם שכחתי לכתוב הלכות נחוצות? האם סגנוני יכול להביא תועלת לנשים שיסמכו עליו? האם אין לי טעויות חמורות בהלכה? אשמח לביקורות נוספות.
בברכת מועדים לשמחה, תודה רבה ויישר כח גדול, למאי נ"מ? 02:02, י"ח בתשרי ה'תשע"א (UTC)
נ.ב. החכנסתי את התיקונים שלך - שהסכמתי איתם - לטקסט, ללא סוגריים. אני מקווה שזה בסדר מצידך (ניתן לעקוב אחרי הדברים בקישור). הנ"ל.
התייחסתי לדבריך, --בנילה 09:59, כ' בתשרי ה'תשע"א (UTC)

הרב שך

אני מציע שתמחוק לגמרי את הגרסאות עם דברי הנאצה.

טופל, יישר כח!
מאירי, חבר בהנהלת האתר 08:29, י"ח בחשוון ה'תשע"א (UTC)

ראשון לטומאה

אנא מחק את הערך. --זאב 15:43, כ"ג בכסלו ה'תשע"א (UTC)

נמחק. יישר כח! מאירי, חבר בהנהלת האתר 17:06, כ"ג בכסלו ה'תשע"א (UTC)

כנ"ל הרדיקצ'ובר. העברתי לשם הנכון - הרדיצ'קובר, ואת השם השגוי יש למחוק. --זאב 12:26, כ"ה בכסלו ה'תשע"א (UTC)

מכוון שהעורכים לפניך קוראים לערך בשם "הלא נכון", נראה לי שכדאי בינתיים לא למחוק ולהשאיר אותו בתור דף הפניה. מאירי, חבר בהנהלת האתר 12:57, כ"ה בכסלו ה'תשע"א (UTC)
אני מציע שתשאל את מי ששמע עליו אם שמו הרדיצ'קובר או הרדיקצ'ובר (נראה לי שבספר "בצוך התורה הגואלת של הר"א שוורץ מופיע איפשהו הסיפור עליו, וניתן לראות שם את השם הנכון). הפניה לא שייכת כאן, כי אחד השמות שגוי. (זה כמו לעשות הפניה מהרב חלר"פ לרב חרל"פ, או מהסטיילפר לסטייפלר). --זאב 08:39, כ"ט בכסלו ה'תשע"א (UTC)
ויש גם ערך חדש למחיקה - חבל ארץ שומרון. חנוכה שמח. --זאב 15:56, כ"ט בכסלו ה'תשע"א (UTC)
הרדיקצ'ובר - נמחק. (סליחה על האיחור...) שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר 10:04, ג' בטבת ה'תשע"א (UTC)

וקבצנו יחד מארבע כנפות הארץ לארצנו

שלום.
שמתי לב שקיימים כמה ערכים של ברכות מתפילת שמונה-עשרה, כגון "ברכת קדושה" ו"ברכת תשובה", שמפורדים ומפוזרים בין כל הערכים. האם תוכל ליצור קטגוריה (או איך שלא קוראים לתיבה הסגולה הזאת [כמו פה]) שתאחד אותם?
אם כן, הנה הרשימה, לנוחיותך:
ברכת אבות, ברכת גבורות, ברכת קדושה, ברכת הדעת, ברכת תשובה, ברכת סליחה, ברכת גאולה, ברכת רפואה, ברכת השנים, ברכת קיבוץ גלויות, ברכת המשפט, ברכת המינים, על הצדיקים, ברכת ירושלים, ברכת ישועה, שומע תפילה, ברכת עבודה, ברכת הודאה, ברכת שלום.
יש לציין שאת הרשימה העתקתי מוויקפדיה. הערכים המופיעים באדום - חיפשתי פה גם בשם אחר את רובם, ולא מצאתי, לכן סביר להניח שהם אינם קיימים.
תודה ושבת שלום, Light 11:52, ג' בטבת ה'תשע"א (UTC).

זה טוב?
תבנית:ברכות עמידה
מאירי, חבר בהנהלת האתר 13:18, ג' בטבת ה'תשע"א (UTC)
מאוד יפה :) --Light 05:16, ה' בטבת ה'תשע"א (UTC)

בקשת מחיקה

וישלח (יש כבר פרשת וישלח). --זאב 13:13, ז' בטבת ה'תשע"א (UTC)

במקרים כגון אלה בבקשה תשתמש בתבנית:למחוק. מאירי, חבר בהנהלת האתר 16:22, י"ג בטבת ה'תשע"א (UTC)

יישר כח על הסדר שאתה עושה בפרשיות השבוע

יש בעיה נוספת. חלק מהתמונות שאני העלתי נמחקו. אם בכוונה - בסדר. אם לא - לצערי לא ניתן לעלות אותן שוב

אולי תצליח לעשות משהו

בברכה

דניאל ונטורה

שלום דניאל.
(אשמח אם תכתוב דרך המשתמש שלך ולא דרך IP)
מה הכוונה נמחקו? קיימים במאגר ולא בערך, או הפוך?
אשמח לדוגמאות,
יש כוונות לתקן את האפשרות להעלאת תמונות, אך איני יודע מתי זה יקרה...
מאירי, חבר בהנהלת האתר 17:11, כ"ח בטבת ה'תשע"א (UTC)

העלאת תמונות

אני לא מצליח להעלות תמונות... או שלא רואים אותן אחרי שהעלתי (יש את ה-X האדום המעצבן הזה), או שהמערכת לא מאפשרת לי להעלות וכותבת לי משהו עם MIME... האם תוכל לבדוק? --Light 11:44, 8 באפריל 2011 (IDT)

אכן יש תקלה, בעז"ה בלנ"ד היא תתוקן במהרה, עמכם הסליחה.
(MIME - זה לא קוד שגיאה, אלא יצירת index...) --מאירי, חבר בהנהלת האתר 12:10, 8 באפריל 2011 (IDT)
כנראה ניסית להעלות תמונה גדולה מדי, תנסה להעלות תמונה יותר קטנה. --מאירי, חבר בהנהלת האתר 21:34, 4 במאי 2011 (IDT)

למאיר: תבניות

1. ב"ה הצלחתי לייבא לאתר תבנית מויקיפדיה- תבנית סדרה. ראה אודות התבנית בדף השיחה שלי. לדעתי כדאי להפיץ את התבנית בין הכותבים, היא יכולה לשדרג את האתר. כמו כן, כדאי לכתוב לה הוראות בדפי העזרה.

2. מה קרה שכשכותבים {{הערות שוליים}} זה לא עושה כמו פעם אלא כותב :נמצא תבנית בשם הערות שוליים" או משהו כזה, זה מאד מאד מקשה על העריכה.

תודה,

משתמש:אריאל ביגל נ"י

שיחת משתמש:אריאל ביגל

תאריכים

זה רק אצלי, או שהתאריכים בויקישיבה הם לועזיים? יש בעיה עם העבריים? --Light 20:51, 15 במאי 2011 (IDT)

זה אצל כולם וזה בטיפול --מאירי, חבר בהנהלת האתר 20:58, 15 במאי 2011 (IDT)

בקשר לתבנית:למחוק

עשיתי שם כמה שינויים. מה דעתך? עדיף להחזיר את זה פשוט ל{{למחוק}}, בלי כל הפרמטרים, או שמא עדיף שהסיבה תהיה כתובה בתבנית עצמה? (לא הצלחתי לעשות שאם ה"סיבה" ריקה, היא לא תופיע בתבנית. בתבנית הנוכחית, אם משאירים את ה"סיבה" ריקה, מקבלים כיתוב "{{{סיבה}}}" מכוער באמצע התבנית. תוכל לטפל בזה, אם יש לך פנאי?) --Light 18:40, 16 במאי 2011 (IDT)

השינויים שעשית מצוינים, וסידרתי (בקושי...) את ה"סיבה" --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 16:37, 23 במאי 2011 (IDT)
מצוין! תודה. --Light 21:56, 23 במאי 2011 (IDT)

כתובת דוא"ל

יש איזה בעיה באימות הדוא"ל, נכנסתי לקוד האישור וקיבלתי הודעה שהוא שגוי ויתכן שפג תוקפו. טישיו 06:13, 19 במאי 2011 (IDT)

הקישור עובד לי מצוין, אשמח עם תפרט יותר על השגיאה (מה עשית?, ואיזה שגיאות קבלת?). --מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 07:11, 19 במאי 2011 (IDT)
בדיוק מה שכתבתי. הזנתי כתובת דוא"ל בהעדפות, לחצתי על האפשרות של ווידוא כתובת דוא"ל, היא נשלחה אלי, ומהכתובת שלי לחצתי על קישור אימות הכתובת, ומחשם קיבלתי את ההודעה שהקוד שגוי וכו'. טישיו 15:57, 19 במאי 2011 (IDT)

תבנתי מקור ???

כבר הרבה זמן שהתבניות מקור שאני עושה לא עובדות אלא נשארות אפורות, גם כשאין שום טעות בהקלדה...

לא ראיתי בעיה,
המלצה: תקרא שוב את כללי התבנית ותשתמש בלחצן Button makor.PNG בחלון העריכה.
(אנא ממך, בסוף כל דבר שאתה כותב בדפי שיחה תשים ארבע טלדות (~~~~) כדי שיכלו לזהות מי כתב מה...)
שבת שלום. מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 12:47, 3 ביוני 2011 (IDT).

תחרות עריכה

רציתי לשאול האם יש סיבה כל שהיא שהפרסים שזכיתי בהם מתאחרים לבוא? האם הם יגיעו? או שבסוף הם יתבטלו? --טישיו 06:42, 15 ביוני 2011 (IDT)

האמת, בדיוק אתמול הגיע אלינו הפרס והוא ישלח אליך בהקדם, סליחה על העיקוב.
הערה קטנה: בכתובת למשלוח הפרס שכתבת באימייל - לא תקינה, אשמח אם תשלח שוב את כל הפרטים במייל, או לחלופין תודיע לי אם אתה מגיע לאזור בזמן הקרוב.
בברכה וסליחה, מאירי, חבר בהנהלת האתר •שיחה• 15:05, 15 ביוני 2011 (IDT)
האם תוכלו לפרט כאן מה הפרס? טישיו 21:31, 15 ביוני 2011 (IDT)
דיסק של יעקב שוואקי מההופעה בקיסריה, מתנת "שרון דניאל הפקות". מאירי, חבר בהנהלת האתר. 13:49, 16 ביוני 2011 (IDT).
האם יש לך עוד את האימייל הקודם שלי (שלא הבנתי איזה פרט חסר בו?)? אם כן, תחזור אלי עם האימייל שלך. טישיו 22:05, 16 ביוני 2011 (IDT)

מחיקת משתמש...

שלום,

מחקתי היום משתמש "אריאל ביגל" כיוון שהוא נפתח על ידי בעבר ולא עשה כלום... מאז פתחתי משתמש חדש כי לא זכרתי שפתחתי כבר אחד, ולכן מחקתי את הישן.

אריאל ביגל נ"י 17:24, 21 ביוני 2011 (IDT)

מצוין, (גם) בשביל זה אתה מפעיל מערכת... מאירי, חבר בהנהלת האתר. 17:28, 21 ביוני 2011 (IDT)

תזאורוס לוגי

אשמ להבהרה מהו בדיוק תזאורוס לוגי? למה שיהיה מקור בחז"ל לאאבחון פסיכו-דידקטי או משהו כזה? האם יש לכתוב בערכים האלו גם תוכן או רק תזאורוס?

אריאל ביגל נ"י 10:00, 27 ביוני 2011 (IDT)

תבניות

למאירי,

הבאתי מויקיפדיה תבנית שיכולה לדעתי לשדרג את האתר מאד והיא {{ציר זמן לרבנים}}. כשעושים את התבנית מה שמקבלים זה: תבנית:תבנית ציר זמן לרבנים. העלתי את התמונה הנצרכת לאתר ובכל זאת הוא לא מכיר אותה. אם יש מישהו בצוות האתר שמבין בעניינים האלו של תבניות בויקי אני אשמח אם יסדר או יסביר לי מה לעשות, כי זו תבנית שיכולה לשדרג את האתר לדעתי. אריאל ביגל נ"י 13:29, 27 ביוני 2011 (IDT)

בסוף הסתדרתי. התבנית מוכנה לשימוש. אריאל ביגל נ"י 13:29, 27 ביוני 2011 (IDT)

שגיאת בסיס נתונים?!

למאירי,

יש בעיה שכשאני נכנס לערכים מסוימים (למשל: רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביטש, רבי אברהם יעקב פרדימן ועוד) אני נתקל במלא כתוביות מבולגנות בצד ימין שהכותרת שלהן היא "שגיאת בסיס נתונים". ברוב המקרים, כתוביות אלו חוסמות את הלחצן של "שמירה" ו"תצוגה מקדימה" ולכן א"א לערוך. אם אפשר לבדוק מה השגיאה הזו.

אריאל ביגל נ"י 21:56, 28 ביוני 2011 (IDT)

שלום אריאל ותודה על כל העזרה
לא מדובר חלילה בקילקול מכוון של הערך,
הבעיה נגרמה עקב שילוב תו הגרש (') בכותרת,
הבעיה טופלה,
כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, מאירי, חבר בהנהלת האתר. 14:18, 8 באוגוסט 2011 (IDT)

רבי אהרון הכהן

בטעות גרמתי לכך שהתוכן יאבד. אם ישנה אפשרות לנסות וךשחזר אותו, או לאתר מי הכותב ולפנות אליו בבקשה לכתוב מחדש. אריאל ביגל נ"י 12:23, 30 ביוני 2011 (IDT)

למפעיל מערכת יש אפשרות שחזור ב"הצגת היסטוריה". --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 21:40, 3 בינואר 2012 (IST)


מצטער

שלום. לא הייתי פעיל באתר זמן רב בגלל קשיים טכניים בעיקר. אני מבקש להחזיר את התפקיד מפעיל מערכת, מאחר ולא אוכל להיות פעיל באופן שוטף באתר.

אני מבקש סליחה. המשיכו בעבודת הקודש שלכם באתר.

יישר כוחכם! ב"ה תזכו להגדיל תורה ולהאדירה.

מתנצל שוב על שלא עמדתי באחריות,

Light 16:56, 16 באוגוסט 2011 (IDT)

אתה תמיד מוזמן לחזור, יישר כח גדול. -מאירי, חבר בהנהלת האתר. 21:40, 3 בינואר 2012 (IST)

השחתות בדף שאול המלך

הדף הנ"ל השוחת פעמיים בהן נכתב כי שאול היה לוזר פחדן שעשה במכנסיים ועוד גידופים מזוויעים (ראה בדף ההסיטוריה). כמובן שמחקתי ואזהרתי את המשחית האנונימי, אבל אני לא מצליח לחסום לעריכה את הדף (בגלל שיש פרסומת שמסתירה את הסרגל). אם תוכל לחסום אותו על מנת למנוע השחתות נוספות בדף (אני מניח שלאחר שהמשחית הוזהר הוא יקבל עוד מוטיבציה להמשיך בהשחתות).

יישר כח אריאל ביגל נ"י 12:53, 22 באוגוסט 2011 (IDT)

הצלחתי לחסום, למשתמשים רשומים למשך חודש. אני מקווה שזה יפסק, אם לא, נאריך את ההגנה... אריאל ביגל נ"י
למפעיל מערכת יש גם אפשרות להסתיר עריכות. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 20:29, 3 בינואר 2012 (IST)

שנה טובה

כדאי להוריד את ה"קישוט" הזה מדף הבית, גם כי עבר זמנו וגם כי הוא מפריע לראות (הוא מרחיב את הדף וא"א לראות במכה אחת את כל הדף וצריך לגלגל ימינה כדי לראות את הקצה הימני). ניסיתי לעשות את זה היום ולא כל כך הצלחתי... אריאל ביגל נ"י 16:41, 23 באוקטובר 2011 (IST)

טופל, יישר כח! --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 16:47, 23 באוקטובר 2011 (IST)


שאלת משתמש

האם עקרונות העריכה בויקישיבה שוים לעקרונות של ויקיפדיה? האם הערכים אמורים להיות מסודרים כמו שם או לא. תודה.חוני 23:14, 14 בנובמבר 2011 (IST)

מתערב: ראה ויקישיבה:עקרונות עריכה. יש עקרונות שוים ויש שלא, אם יש שאלה ספיציפית תוכל לשאול. טישיו 06:17, 16 בנובמבר 2011 (IST)

תשובה נכונה..., תודה. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 22:27, 16 בנובמבר 2011 (IST)

אודות ויקישיבה

דף זה זקוק לעריכה מיידית! כלכל הרבה כניסות ישלו, ואין בו שום תוכן או מידע. לטעמי זהו הדף הראשון שהיה צריך להיערך באתר ויקישיבה. על מי מוטל לערוך את דף זה?23:31, 14 בנובמבר 2011 (IST)

בעיקרון זה תפקידי, הנושא בבדיקה, תודה על תשומת הלב. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 22:29, 16 בנובמבר 2011 (IST)

תבנית מקור

שוב יש בעיות עת התבנית. ראה בערכים החדשים על מלכי יהודה, שהמקורות מהבבלי לא עולים, וכן בערך רשב"ש, שהמקור משו"ת רשב"ש לא עולה, למרות שכתבתי את הציונים בדיוק כמו שכתוב בדף מקור מקושר, וכן בערך מהר"י ברונא. לטיפולך.

שכויעך, אריאל ביגל נ"י 17:53, 1 בינואר 2012 (IST)

בטיפול. --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 20:25, 3 בינואר 2012 (IST)
הענין הוא שאני כן כותב בבלי, ולרוב אני ממש מעתיק ממה שכתוב בחלון "מקור מקושר". מקווה שהענין יטופל.

בית מדרש

כתבתי שתי הצעות חדשות ב"בית מדרש". אשמח לדעת חוות דעתך (שם).--Mishehu 16:16, 17 בינואר 2012 (IST)

הגבתי (שם) יישר כח, --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 22:23, 17 בינואר 2012 (IST)

מפעיל מערכת

עניתי לך בדף השיחה שלי. תודה רבה.

יישר כח על כל המפעל של ויקישיבה. יהי רצון שתצליחו!!!

בברכת הדיוט,למאי נ"מ? 23:30, 17 בינואר 2012 (IST)

תקלה טכנית בערך חנוכה

שלום ויישר כח על כל המפעל הגדול של ויקישיבה.

אשמח אם תוכל לסדר תקלה תכנית בערך חנוכה, ציינתי אותה בדף השיחה של הערך.

רוב ברכה והצלחה,למאי נ"מ? 18:35, 19 בינואר 2012 (IST)

סידרתי את זה, אומנם בצורה קצת פרימיטיבית, אבל זה נראה בסדר עכשיו. יישר כח! --מאירי, חבר בהנהלת האתר. 23:38, 19 בינואר 2012 (IST)

כמה נקודות קטנות (וערכים למחיקה)

  1. ראשית תודה רבה מאד על המיזם הנפלא! התמידו בפעלכם הטוב.
  2. למה אין הצהרה 'ויקישיבה איננה מקור לפסיקת הלכה', כשם שיש בוויקיפדיה? דומני שזה נכון וישר (וכבר העירו בזה בארכיון של השיחה לעמוד הראשי, ולא הבנתי את המענה).
  3. לעיתים יש תקלות ב'תבנית:מקור', לדוגמא: תבנית:בבלי:מגילה כא ב$מגילה כא:.
  4. ישנם ערכים רבים שראויים לענ"ד למחיקה. כמו שתבנית:למחוק היא מיועדת לעשות כן אחר הדיון, כפי שעשינו בערך הדרת נשים, אך דומני שמִקרים אלו אינם מצריכים דיון, אלא הגדרה מה ראוי לערך בוויקישיבה, וחלקם ראויים למחיקה מיידית לעניות דעתי.
כמה דוגמאות:
ויש עוד הרבה.
כמו כן, כמה וכמה ערכים שיש לספק בהם אם הם ראויים למחיקה - הערתי בדף השיחה בשעתיים-שלוש האחרונות. אשמח אם תבדוק ג"כ אותם[3].

לסיכום המיזם 'ויקישיבה' הוא דבר גדול, הזקוק לפיתוח והרחבה. יהי רצון שתצליחו במלאכה ויתקדש שם שמים על ידינו!

בתודה רבה מאד,למאי נ"מ? 02:51, 22 בינואר 2012 (IST)

לבקשת מאי נ"מ אני מגיב. יש ערך אחד שמחקתי כי לא היה בו שום הקשר תורני, יש ערך שהעברתי למרחב:מילון. השאלה היא מה הוא זה שפתח את הערכים שבה ן כתוב רק "כאן צריך להשלים" ו"תדאורוס לוגי", ויש עוד כמה ערכים הקשורים ליהדות אך קשה להכריע עם הם מתאימים לויקישיבה. טישיו 03:36, 22 בינואר 2012 (IST)


שלום רב ושבוע טוב,
1. יש תבנית {{לא הלכה}} (היא נראית כך:
שימו לב! הנכתב בויקישיבה הינו להרחבת ידע בלבד ואינו בא לפסוק הלכה.
אין לפסוק למעשה על פי הנאמר באתר ויקישיבה מבלי להיוועץ במורה הוראה מוסמך!

) ואני משתדל להכניסה במקום שבו לדעתי זה נצרך. (לדעתי יש לעשות שינויים קלים בניסוח, וניסיתי לעשות זאת בעבר ולא ממש הצלחתי, בע"ה בעתיד נצליח יותר).

2. תקלות בתבנית מקור- מסכים ב-100%, זה נורא מרגיז, וכם כשמעתיקים מדף מקור מקושר את הציון בדיוק כפי שכתוב לפעימם הוא לא נקלט.
3. חלק מהערכים הללו אכן ראויים למחיקה (ועוד רבים אחרים) וחלק לא. אכן, יש לערוך דיון מפורט במה כן ומה לא ראוי לערך (ולא בשתי מילים כמו שהיה עד עשכיו בעקרונות עריכה), וזה חלא המקום לעשות כי אם בביהמ"ד דיון כללי ובדפי השיחה של כל ערך וערך לדיונים פרטיים בנושא הערך. לענייניו: לדעתי הערכים הבאים מתוך הרשימה ראוים למחיקה: "החצר האחורית" של העיר העתיקה, ארמונות החורף ואחוזת המלך ביריחו, אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו. לגבי אינרגציה- הערך ריק בגלל התזאורוס לוגי (לדעתי ראוי למחוק את כל הערכים שנכתבו בגלל התזאורוס לוגי ונשארו ריקים, אבל, כאמור, יש לפתוח על זה דיון בבית המדרש.
בכבוד רב ובברכת "אשרי הדור שהקטנים נשמעים לגדולים", אריאל ביגל נ"י 10:04, 22 בינואר 2012 (IST)
אני מכיר את ויקיפדיה ואף כתבתי בה לא מעט עוד כשהיו בה 1000 ערכים בלבד כך שאני משווה את ויקישיבה בתחילת דרכה לויקיפדיה בתחילת דרכה, אחד הדברים שאין הדעת סובלתן זה "דל גאה" (פסחים קיג:) להתנהג כעשירים כאשר עניים אין הדעת סובלת, בויקישיבה נכון להיום יש למעלה מ-2000 ערכים קצרים יותר מהערך זכירת מעמד הר סיני ואתם מתלוננים כאן על ערכים קצרים כאילו כאן זה ויקיפדיה עם 100,000 ערכים, (וכן התבנית להשלים שלא במקום והיא חיקוי של מצב מתקדם בויקיפדיה ונהסיון להחיל אותו כאן, במיוחד שאני מכיר את ההיסטוריה שלה בויקיפדיה ואכמ"ל) יש הרבה מאוד ערכים בסיסיים שבכלל לא מופיעים כאן ורוב הערכים הדורשים תאזורוס לוגי הם ערכים עם יכולת עצומה להתפתח להתייחסות ההלכה לאותם מושגים כנ"ל לגבי הערך אינטרנט שנמחק בלי לבדוק את ההקשר התורני (דוגמאות מספר: שיעורי תורה באינרנט, מכירת חמץ באינטרנט, קריאת אתרים באינטרנט שנכתבו בשבת בחו"ל כשכאן כבר מוצאי שבת וההיפך, האם הורדת ספרים/סרטים/קבצי שמיעה באינרנט הוא גזל או "אבידה ששטפה נהר", מה ההגדרה ההלכתית של יצירת "וירוס מחשבים" והפצתו באתרים שונים באינטנרט האם זה בור ברשות הרבים או בור ברשותו, מה ההיתר ההלכתי להשתמש באינטרנט, איפה מצינו שורש בתורה שבכתב או בע"פ לתוכן משתמשים ומה התייחסות התורה לנאמנות התוכן הזה לאמת, הקורא באינטרנט על מיתתו של פלוני האם יכול לסמוך על זה להתיר עגונה וכו') כמובן שלא מסתבר ערך בויקישיבה שלמעלה מחציו לא מדבר בכלל על הקשר תורני כלשהו ורובו עוסק ברקע שמקומו אולי בויקיפדיה אבל אתם די שוכחים שהאתר הוא אתר שמבוסס על השתתפות של מספר אנשים ומשום מה שוכחים שאתם לא לבד כאן, פלוני יכתוב את ההגדרה ראית את הערך ואתה יודע מידע כלשהו אתה יכול להוסיף שורה או שתיים, אתה יודע שלא נכון המקור תתקן וכך לדוגמא אני יכול ליצור כפתיחה את הערך השגחה עם יחס הבעש"ט לנושא, משתמש אחר שמע בשיעור את דעת הדברי חיים יכול להוסיף וחברו את דעת הרמב"ם וככה אנחנו רק מרויחים אבל לבוא ולמחוק כל ערך שלא נראה לכם בלי לבדוק אולי אתם מכירים את הנושא פחות ועדיף שתתעסקו במה שאתם כן יודעים רק מוציא את החשק לכתוב כאן
  • לגבי היחס בין ויקישיבה להלכה, אם כבר יש להוסיף משהו באתר שיופיע בכל דף ולא כתבנית בכל ערך (כמו שיש מתחת לכל דף את השורה: "דף זה נצפה --- פעמים" רצוא-ושוב 12:02, 22 בינואר 2012 (IST)

בית המדרש

לדעתי, כדאי נצל את המצב בימים האחרונים, שמעל דפי השיחה באתר מתנהלים דיונים חמים, ולהחזיר את ויקישיבה:בית מדרש למרכז העניינים (וכן את דפי השיחה שמעט הועם זוהרם). כל דיון כללי יתקיים בביהמ"ד, ולדעתי כל פעם שמישהו מעלה לשם שאלה, יש להודיע בדפי השיחה של כל המשתתפים (או רק המשתתפים הפעילים). יחד עם זאת, כדאי להחזיר גם את הסנהדרין למקומה (תרתי משמע...), וכל פעם שדיון מיע לשלב ההצבעה- להעביר אותו לשם ולהודיע לכל המשתמשים הפעילים (או מעפילי מערכת) שיבואו להצביע. זה תורם לייעול של האתר (כמו שנוכחנו בדיונים האחרונים) וכן למראה רציני. בדיונים האחרונים עלו כמה נושאים שצריכים לבוא לדיון כללי: סגנון כתיבה אחיד, תחום הענין של ויקישבה (מה נקרא ערך תורני) וכד'.

מקווה שהצעתי לא תשוב ריקם,
אריאל ביגל נ"י 10:38, 22 בינואר 2012 (IST)

לגבי דבריך בדף השיחה שלי

כאן, כן, אהיה מעוניין להיכלל בקבוצה זו רצוא-ושוב 12:05, 22 בינואר 2012 (IST)

  1. להלן קיצור הלכות נדה הבסיסיות, השארתי זאת כך, באופן שלא יהיה ניתן לקרא את הדברים רק ע"י עריכה, בכדי שתביאם בפני ת"ח שיתקנם (ויקח אחריות עליהם), ואז תכניס אותם לערך טהרת המשפחה - אם תמצא לנכון. בברכת מועדים לשמחה,~~~~

    הלכות טהרת המשפחה המעשיות הבסיסיות

    כיצד האשה נעשית נדה

    א. אשה שיצא דם ממקורה היא הנקראת 'נדה' ואסורה לגבר (כולל בעלה) עד שתטהר. דין זה נכון הן במצב שהיא ראתה את דם הווסת הרגיל שלה, ובין אם ראתה דם מסיבה חיצונית (קפיצה, חימוד גבר, צפייה בבע"ח המקיימים יחסי מין וכיו"ב).

    ב. אם ליציאת הדם ממקורה נלוותה הרגשה היא נדה מן התורה, בין אם יצאה כמות גדולה של דם ובין אם יצאה כמות קטנה של דם (ואפילו טיפת קטנה מאד-מאד).

    ג. כמו כן, אם נמצא הדם ע"י בדיקה פנימית - האשה 'נדה', אפילו אם נמצאה רק נקודה אדומה קטנה.

    ד. אם נמצא הדם על גבי בגדיה מבלי הרגשה או בדיקה פנימית - היא איננה 'נדה' אלא אם הוא גדול יותר מעיגול שקוטרו 19 מ"מ.


    דיני ההרחקה בימי האיסור

    ה. נדה אסורה לגעת בגבר כלשהו (מלבד אביה ובנה), ואסור לגבר לגעת בה. {הערה: אין לדיני הנידה שום משמעות לגבי נגיעת האישה בגבר מלבד בעלה, שם האיסור נובע מסיבה אחרת. המשמעות היא רק לגבי בעלה ויש לתקן את הניסוח בהתאם}.

    ו. לבני זוג יש איסורים מיוחדים כשהאשה נדה:

    1. אסור להם לגעת אחד בשני או לגעת אחד בבגדי השני כשבן הזוג לובש אותם
    2. אסור להם להעביר חפץ מיד ליד.
    3. אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים בגופה של אשתו.
    4. אסור להם להיות בקלות ראש המביאה {יתכן שעדיף: המובילה} לערוה.
    5. אסור להם לאכול יחד על אותו שולחן מבלי לשים סימן.
    6. אסור לבעל לאכול את שאריות האוכל של אשתו בפניה.
    7. אסור לבעל לשכב על מיטת אשתו.
    8. אסור לאשה לשכב על מיטת הבעל בפניו
    9. אסור לאשה למזוג את כוס היין של בעלה
    10. אסור לאשה להציע את מיטת הבעל בפניו
    11. אסור לאשה ליצוק מים על ידי הבעל או חלקים אחרים בגופו
    12. אסור להם לשכב יחד על אותה מיטה, וכן לשבת על אותו ספסל אם הוא מתנדנד.


    דיני טהרתה של האשה

    ז. לאחר ש{פסק הדימום, ו}עברו חמישה ימים מתחילת יציאת הדם או ממציאת הכתם {הערה: למנהג הספרדים אין צורך להמתין חמישה ימים), על האשה להתקלח, ולאחר מכן לעשות בדיקת פנימית, כעשר דקות לפני השקיעה, באופן שיבואר בסעיף הבא.

    ח. הבדיקה הפנימית נעשית באופן הבא: האשה לוקחת חתיכת בד לבן ונקי, כורכת אותה על אצבעה ומכניסה אותה ל'אותו מקום', הכי עמוק שהיא יכולה, ומסובבת היטב בכל הפינות. במידה והבד יוצא מלוכלך - היא יכולה לעשות נסיון נוסף או לחכות למחר ולעשות אז נסיון נוסף.

    ט. במידה והבד יוצא נקי לחלוטין ללא שום נקודה אדומה - היא לובשת תחתון לבן נקי והרמטי {הרמטי?!) ומכניסה טמפון או בד נקי נוסף ל'אותו מקום' ומשאירה אותו שם עד לאחר צאת הכוכבים. לאחר צאת הכוכבים היא מוציאה את הטמפון או הבד ובודקת אותו היטב, במידה והוא נקי – היא יכולה לעבור לשלב הבא, במידה והוא מלוכלך, היא צריכה לחזור למחרת לפני השקיעה על כל התהליך.

    י. במידה והבד יצא נקי האשה צריכה לספור שבעה יממות שבהן לא יוצא מגופה שום דם. בכדי לוודא שלא יוצא מגופה שום דם האשה צריכה ללבוש תחתון לבן במשך כל השבוע ולערוך בדיקה פנימית (באופן המוסבר בסעיף ח) פעמיים ביום: בבוקר כשקמה מהשינה ואחרי צהרים לפני השקיעה.

    יא. במידה ואשה ספרה שבעה ימים, ולא מצאה בהם שום סימן של דם על בגדיה (- על התחתון בעיקר) או על הבד של הבדיקה, היא יכולה לטבול ולהיטהר (כפי שיבואר בסעיפים הבאים).

    הטבילה

    יב. קודם הטבילה על האשה להתרחץ במים חמים ולסרק היטב את כל שערה שלא תשאר שערה קשורה או דבוקה בחברתה. כמו כן, האשה צריכה לנקות היטב את כל גופה, שלא ישאר בגופה שום ליכלוך, קילוף-עור, ציפורן ארוכה, נזלת, צואת האוזן, קוץ, פצע, שן תותבת, וכדומה. כמו כן, האשה צריכה ללכת להתפנות ולוודא שאיננה מרגישה צורך להוציא הפרשות נוספות.

    יג. בסיום התהליך, האשה יכולה לבדוק היטב את כל גופה ולטבול במקוה בלילה, לאחר שהסתיימו שבעת הימים הנקיים. לאחר הטבילה היא מותרת לבעלה.

    יד. אסור לטבול ביום או קודם לסיום שבעת הימים הנקיים.


    פרישה בזמן שצפוי להגיע המחזור

    טו. כל אשה שיצא דם מגופה בהרגשה או במחזור או בבדיקה פנימית - צריכה לרשום על פתק מסודר את התאריך העברי של יציאת הדם, ואם הדם יצא ביום או בלילה. במידה וישנה רציפות של שלוש פעמים שהדם יוצא באותו יום או באותו הפרש מהפעם הקודמת - צריכים הבעל והאשה להימנע מתשמיש המיטה (ויש אומרים שגם מחיבוק ונישוק) בתאריך שלפי הסידרה בו היא צפוייה לקבל מחזור.

    טז. במידה ואין לאשה רציפות של שלוש פעמים, הבעל והאשה צריכים להימנע מתשמיש (ומחיבוק ונשוק) בשלושה תאריכים: (א) באותו יום בחודש שבו היא ראתה דם בחודש הקודם, (ב) בתאריך שבו תקבל מחזור אם הפער בין המחזור הבא לקודם יהיה כמו בין הקודם לזה שלפניו, (ג) ביום השלושים למחזור הקודם (כולל שני התאריכים).


    חובת הלימוד

    יז. היות והלכות נדה הן מסובכות ובקלות עלולים להכשל בהן, על האשה והבעל לקבל הדרכה המסבירה את ההלכות היטב, וכן לשננם יחדיו ובשיעורי תורה. בנוסף, מומלץ שהאשה תקבל הדרכה מאשה יראת שמים על האופן שבו עושים את הבדיקה הפנימית.

  2. הערות על ההערות ידידי בנילה

    1. נגיעת נדה פנוייה בגבר - אין בה איסור מן התורה, משא"כ נגיעת נדה בגבר. (ולכן צריך לציין שהיא אסורה במגע על כל גבר, אע"פ שבנשואה יש איסור דאורייתא בלא"ה). {אתה צודק, אך כיון שכל הקטע הוא פירוט הלכות למעשה ללא הסבר הדברים משורשם וללא הבחנה בין דין תורה, דרבנן או מנהג ראוי לכתחילה - אין טעם רק בפרט זה להגדיר את הדין המקורי. מלבד זאת, אם אתה דן באיסור תורה שלא בבעלה - לרמב"ן אין כלל איסור תורה בנגיעה, ולרמב"ם רק בנגיעה דרך תאוה והנאת ביאה, ולא בכל נגיעה, ולכן מותר לרופא למשש דופק אשת איש (ש"ך יו"ד קצה,כ)}.
    2. "הרמטי" - כן, הרמטי, שלא תצא טיפת דם, שהרי זה תחליף להחלפת כל הבגדים וכו'. (כמדומה שכתבו כן כמה ספרים, אך אינם זמינים לי כעת לציין למקורות מדוייקים וסליחה). {כוונתי שהמילה הרמטי לא מתאימה מבחינה לשונית. הרמטי שייך בקופסאות סגורות הרמטית, לא בבד שמטבעו אינו הרמטי. אפשר לכתוב מהודק).
    3. המילים "פסק הדימום" הן נכונות מאד (למקרה של דם ולא למקרה של כתם), אך אין צורך בהם, כי עד שפוסק הדימום אין אפשרות לערוך בדיקה פנימית. יתירה מזו, אשה שיוצא ממנה דם טהור לאחר המחזור (מצוי מאד לדעת המכשיר צבע חום) בוודאי יכולה לעשות בדיקת הפסק טהרה, אף לא פסק הדימום. {"פסק הדימום" זו תוספת הסבר שמקלה על הלומד. דם טהור לאחר המחזור מתיר לכאורה רק אם הדם פסק ואחרי זה ראתה דם טהור (אני כותב מסברא בלי לבדוק. תקן אותי אם אני טועה)}
    4. לגבי מנהג הספרדים לחכות רק ארבעה ימים או של לחכות מסיום התשמיש, הנה רבים מעדות המזרח נהגו לחמיר בזה כפסק הרמ"א, כמש"כ בבן איש חי ועוד ספרים, ואף שדעת הגר"ע יוסף שליט"א להקל בזה, מ"מ רבים המחמירים, ובהם הגר"מ אליהו זצ"ל בדרכי טהרה ורבים מהפוסקים הליטאים. לכן לא ציינתי את דעת הגרע"י, שהדרך בסיכומים שאלה לתפוס את השיטה המרכזית. {לא נראה לי ששייך להתעלם מדעת השו"ע שהיא דעת רוב הפוסקים}.

    לגבי שאר הערותיך, אני מסכים מאד, וכמה מהן אני מתפלא על עצמי, איך כתבתי שלא כדבריך. יישר כח. (אגב, ראיה מבלי להסתכל - אינני יודע אם שנוייה במח' עקרונית, אלא שבשיעורי שבט הלוי כתב שקשה להבחין בגדרה והגבול דק, והגרע"י כותב להקל טפי, ומ"מ לא נמצא מי שכתב להדיא שיש איסור גמור בראייה בעלמא).

  3. לצורך דיון עם שאר מפעילי המערכת - אוסיף:
    X.PNG
    עמוד זה סומן למחיקה.

    .