גן עדן וגיהינום
|
|
אחד מעיקרי היהדות הוא האמונה בשכר ועונש, שחלקם הוא בעולם הבא. מקומו של השכר הוא גן עדן ומקומו של העונש הוא הגיהינום.
מקור שמם
השמות גן עדן וגיהינום אינם במקור במשמעות לה אנו מתכוונים היום, אלא הם מקומות בעולם הזה - גן עדן נמצא, ע"פ המסופר בבראשית, באזור המזרח התיכון, וגיהינום הוא גי בן הינום שנמצא באזור ירושלים. שמם הושאל למקומות של השכר והעונש בעולם הבא, כיוון שבתנ"ך אין שום שם למקומות אלו, כיוון שהשכר לעולם הבא לא מוזכר בתנ"ך (והאריכו על כך המפרשים, כידוע).
מהותם
יש בעניין זה שלוש השקפות מרכזיות:
השיטה הרוחנית
בגיהינום יש בו עונשים לנשמה לאחר שנפרדת מהגוף, כגון אש שיכולה לאכול את רוח בני האדם (רמב"ן ורבי משה די ליאון, הובאו באוצר ישראל ערך נפש).
וגן עדן הוא מקום שבו הנשמה מתענגת.
השיטה המגשימה
יש שאפילו הגשימו זאת ודיברו על עונשים לאברי האדם: "ראיתי שם בני אדם שתלויים בחוטמיהן וכו'" (ראשית חכמה שער היראה יג-יט מסכת גיהנום), ושיש אף גיהינום תחתון שהוא בעולם הזה (טעמי המנהגים עמוד תנח).
כמו"כ יש ראשונים שהגשימו את עניין גן עדן וכתבו שיש גן עדן בעולם הזה (תורה שלמה חט"ז מילואים לב-ב בסופו) אלא שאי אפשר להגיע אליו בגלל להט החרב המתהפכת (שער הגמול עמוד רצה ד"ה ומה שכר), ושיש בו ריחות מענגים שכל המולבש בגוף לא יכול לשערם (טעמי המנהגים עמוד תנח).
השיטה השכלית
שיטה זו מבארת שגיהינום הוא שהאדם יבחין שכל שאיפותיו היו דברים שאין בהם ממש (מחשבות עלמא וקשוט, הובא בספר הגות במחשבת ישראל המקורית עמוד 235), או שכאשר האדם בחייו היה רגיל לתאוות גשמיות, לאחר שימות והנפש תיפרד מהגוף תכסוף לאותם הדברים שהתרגלה אליהם, ואין לה כלים להשיגם, ויש לה בזה צער יותר מכל הצער שבעולם (ר"י אלבו, הובא באוצר ישראל ערך נפש).
וכן לגבי גן עדן - כאשר האדם הורגל בעולם הזה לחכמה ודברים עיוניים, נפשו תתענג תענוג נפלא בעולם הבא מהעניינים האלוקיים (ר"י אלבו, הובא באוצר ישראל ערך נפש).