רבי תנחומא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
רבי תנחומא בר אבא - אמורא מארץ ישראל בדור השישי, מגדולי בעלי האגדה והמדרש. חי במחצית השנייה של המאה הרביעית לספירה. תלמידו של רב הונא השני. חי בעיירה נווה המצויה כיום בחלקו הסורי של הגולן.
שמו של רבי תנחומא נודע בעיקר בשל עיסוקו בתחום האגדה והמדרש. מדרש תנחומא, המיוחס לו, מהווה כינוס של יצירתו בתחומים הללו.
בתלמוד הירושלמי[1] מכונה רבי תנחומא 'איסכוליסטיקא', שמשמעו ביוונית - מלומד. יש אזכורים לוויכוחים שלו עם 'מלך' (כנראה שליט מקומי נוצרי) שהציע לאחד את עם ישראל עם הנוצרים. לפי המסופר בתלמוד הבבלי[2] תשובתו של רבי תנחומא למלך כמעט ועלתה לו בחייו. ישנן עדויות לוויכוחים של רבי תנחומא עם חכמי הנצרות.
בעירו, אנטיוכיה, התווכח רבי תנחומא עם חכמים שהאמינו בדואליזם.
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "רבי תנחומא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 1244-1243, באתר HebrewBooks
הערות שוליים