יעל

יעל, היתה אשתו של חבר הקיני, שהיה מצאצאי יתרו חותן משה. יעל חיה בתקופת דבורה הנביאה, ככתוב בפרק ד' בספר שופטים.

רקע

לאחר מותו של אהוד בן גרא, חזרו בני ישראל לעשות את הרע בעיני ה'. כעונש, השתעבדו ישראל ליבין מלך כנען, שישב בחרושת הגויים. בראש צבאו של יבין עמד שר הצבא סיסרא, ובצבאו היו תשע-מאות רכב ברזל.

בתקופה זו, שפטה את ישראל דבורה הנביאה - היחידה מבין השופטים שהיתה אישה - שנהגה לשבת תחת תומר ולשפוט שם את העם. לאחר שבני ישראל צעקו אל ה', קראה לברק בן אבינועם מקדש נפתלי, וציוותה אותו בשם ה' לאסוף עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבולון אל הר תבור, ומשם לרדת אל נחל קישון - ו-ה' ימשוך לשם את סיסרא וצבאו ויתן אותו ביד ברק.

ברק התנה את צאתו לשליחות זו בכך שדבורה תלך עמו - ודבורה אמרה כי אמנם תלך, "אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר ה' את סיסרא". לאחר הסכמתה, אסף ברק עשרת אלפים איש מבני זבולון ונפתלי, ועלה איתם ועם דבורה אל הר תבור.

מלחמת ברק בסיסרא

כאשר שמע סיסרא שבני ישראל התאספו להר תבור, הוא אסף את צבאו אל נחל קישון, שלמרגלות הר תבור. לציווי דבורה, ירד ברק בראש צבאו לנחל, וה' המם את סיסרא וצבאו, ונתן אותם בידי ברק. על פי השירה, עלה נחל קישון על גדותיו, מה שהפך את היתרון העצום של סיסרא - תשע מאות רכב הברזל - לחיסרון, שכן הרכב נתקע בבוץ.

סיסרא ירד מהמרכבה, וברח ברגל משדה הקרב. ברק רדף אחרי צבאו עד חרושת הגויים, עד שהשמיד את כל הצבא, ואחר כך, פנה לרדוף אחרי סיסרא הנמלט.

מות סיסרא

בינתיים, סיסרא הגיע אל אוהל חבר הקיני, במחשבה למצוא שם מחסה, כיון שהיה שלום בין חבר ובין יבין מלך כענן. יעל יצאה לקראתו, והציעה לו להכנס לאוהל. סיסרא נכנס, ויעל כיסתה אותו בשמיכה, וכשביקש סיסרא שתתן לו מים, נתנה לו לשתות חלב - ועל פי השירה, גם נתנה לו חמאה - מאכלים הגורמים לעייפות.

סיסרא ביקש מיעל לעמוד בפתח האוהל, ואם יעבור מישהו וישאל אם יש שם אדם - לשקר ולומר שאין. לאחר מכן, נשכב ונרדם, ויעל לקחה יתד של אוהל ופטיש, ניגשה אליו בשקט, ותקעה את היתד ברקתו עד שהיתד עברה את ראשו של סיסרא והגיעה לאדמה שבצד השני. כך התקיימו דברי דבורה שסיסרא יהרג בידי אישה.

כאשר עבר שם ברק, יצאה יעל לקראתו, ואמרה לו: "לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש". כשנכנס איתה ברק לאוהל, הראתה לו יעל את סיסרא, ששכב מת כשהיתד תקועה ברקתו.

ברכות יעל בשירה

לאחר הנצחון, שרו דבורה וברק את שירת דבורה, בה הודו לקב"ה על הנצחון במלחמה, קיללו את אלו שהיו יכולים להושיט עזרה אך נמנעו, ובירכו את העוזרים והמסייעים למלחמה: הם עצמם, השבטים זבולון ונפתלי, ויעל. בין הברכות: "תבורך מנשים יעל... מנשים באוהל תבורך" - ואמרו חז"ל שהנשים שבאוהל הן האמהות - שרה, רבקה, רחל ולאה (בבלי נזיר כג, ב). על פי המדרש (שם) גרמה יעל לסיסרא לבוא עליה, כדי להתיש את כוחו, והוא בא עליה שבע פעמים - והיא בורכה גם על כך, ונאמר עליה: "גדולה עבירה לשמה ממצוה שאינה לשמה".

גלגול נשמות של יעל ושל בעלה חבר הקני

רבי אברהם פלאג'י כתב^[1] בשם כתבי האר"י ז"ל, שרחב (אשתו של יהושע בן נון) חזרה בגלגול בתור חבר הקני (רחב אותיות חבר), ויעל חזרה בגלגול בתור עלי הכהן. (יעל אותיות עלי).

הערות שוליים