רב ירמיה בר אבא

רב ירמיה בר אבא היה אמורא מהדור השני לאמוראי בבל (אמצע המאה ה-3 לערך). היה מתלמידיו של האמורא המפורסם רב. מופיע פעמים רבות גם בתלמוד הירושלמי, ושם הוא נקרא רב ירמיה סתם, בלא שם אביו‏^[1]. יש אומרים שנקרא גם רבי ירמיה רבה (הגדול)‏^[2].

רבותיו

כאמור, היה רב ירמיה בר אבא בעיקר תלמידו של רב, והיה נוהג בדרך כלל על פי פסקיו.‏^[3] עם זאת, נחשב כתלמיד חבר שלו, והיה פונה אליו בגוף שני, ולא בגוף שלישי כמקובל בין תלמיד לרבו‏^[4].

רב ירמיה נושא ונותן עם חכמי דורו הידועים: רב הונא, רב יהודה, ועוד. רב נחמן, שהיה דיין מפורסם, הפנה אליו פעם דין תורה.‏^[5] רוב אזכוריו בתלמוד הם הלכות שמסר בשם חכמי הדור הבולטים: רב, שמואל ורבי יוחנן. מספר פעמים מסר על שאלות שנשלחו מבית מדרשו של רב לשמואל ("שלחו ליה מבי רב לשמואל"), המשויכות לתקופה שאחרי פטירתו של רב.‏^[6]

משפחתו וחבריו

על משפחתו ידוע מעט: אביו היה שמו "אבא", והיה בעל תשובה מפורסם בדורו. (לגרסה אחרת: אחי אביו, ושמו "אחא" הוא היה הבעל תשובה)‏^[7] רב הונא בר חייא היה חתנו,‏^[8]‏^[9] וגם בנו רב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא‏^[10] ונכדו מרי מוזכרים כחכמים‏^[11]. לפי דעת היימן, בנו הוא רבה בר ירמיה.

זמן מסוים התגורר במקום בשם "שום טמיא",‏^[12] שאינו ידוע ממקורות אחרים.

כאמור, יש מזהים את רב ירמיה בר אבא עם "רבי ירמיה רבה" שמוזכר פעם אחת בלבד.‏^[13] כחכם בעיר בצרה. על פי זה גר גם בבצרה.

ממאמריו

העוסק בצרכי ציבור - נחשב כעוסק בתורה.‏^[14] עבד רשאי לעלות לתורה כאחד משבעת העולים בשבת.‏^[15] קובץ מאמרותיו באגדה מסר רב חסדא, ביניהן: "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת ליצים, כת חניפים, כת שקרים, כת מספרי לשון הרע" (סנהדרין קג א)

רב ירמיה בר אבא השני

יש אומרים שהיו שני חכמים בשם 'ירמיה בר אבא'; האחד בדור השני, והשני בדור השלישי,‏^[16] וזאת על סמך דברי עולא, שרב ירמיה בר אבא הוא תלמידו של רב הונא, תלמיד רב.‏^[17] על פי דעה זו, דבריו של רב ירמיה בר אבא בשם רבי יוחנן שייכים למאוחר שבהם.

קישורים חיצוניים

• אהרן היימאן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 813-811, באתר HebrewBooks
• אהרן היימאן, "רב ירמיה בר אבא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמוד 813, באתר HebrewBooks
• ירמיה בר אבא באנציקלופדיה יהודית דעת

הערות שוליים