פרשני:בבלי:חולין מז א

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין מז א

חברותא

ואמר רבא: הני תרתי בועי דסמיכי להדדי - לית להו בדיקותא. לפי שברור לו לרבא שמצב כזה, של שתי בועות סמוכות, הוא כתוצאה מנקב שהתהווה בריאה, ואין אנו רואים אותו, והרי הוא טרפה.
ואי הוה חדא בועא, ומתחזיא כתרתי בועות - מייתינן סילוא, מביאים קוץ ובזעינן, ומנקבים לה באחת מצדיה, ורואים: אי שפכן להדדי, שכאשר יוצא המיץ הנמצא בבועה הנקובה עובר אליה המיץ הנמצא בבועה השניה, חדא בועה היא, וכשרה. ואי לא - תרתי בועי נינהו, וטרפה.
ואמר רבא: ה' אוני אית לה, חמש אונות נפרדות יש לה לריאה.
וכאשר תולים את הבהמה לאחר שחיטה ברגליה, ופותחים את בטנה, והיא נמצאת תלויה בצורה כאשר אפה, בני מעיה, מופנים כלפי גברא, שחותך את בטנה. הרי תלתא, שלש אונות מתוך החמש נמצאים מימינא דטבחא, ותרתי אוני נמצאים משמאלא דטבחא.
ואי חסיר חד אונא או יתיר חד אונא (כל יתר כנטול דמי), או חליף שהיו שלש אונות משמאל ושתים מימין - טרפה.
ההוא אונא יתירתא, דאתאי לקמיה, שהובאה לשאול לפניו דמרימר.
הוה יתיב רב אחא אבבא. אמר ליה רב אחא לאדם שבא לשאול את מרימר, ויצא ממנו: מאי אמר לך, מה ענה לך מרימר? אמר ליה: אכשרה ניהלה!
אמר ליה רב אחא: הדר, עיילה קמיה דמרימר, חזור והכנס למרימר לשאלו שנית, שמא לא עיין בה מרימר שפיר. כי סבר רב אחא כרבא, שיתירתא הווי טרפה.
חזר אותו אדם למרימר לשאלו שנית.
אמר ליה מרימר לההוא גברא: זיל, אימא ליה למאן דיתיב אבבא, לך ואמור למי שיושב בשער הבית, והיינו, לרב אחא: לית הלכתא כוותיה דרבא ביתרת!
והני מילי דיתירתא כשרה, היכא דקיימא בדרא דאוני, בשורת האונות. והיינו, שהיא נוספת במקום שראוי להיות שם אונא נוספת. אבל אי קיימא ביני ביני - טרפה.  45 

 45.  רש"י, לפי גירסת השיטה מקובצת, ביאר שלשה אופנים לביני וביני: א. מלמטה (מתחת) לערוגה, שהיא דופן הריאה. ב. או שהיא בין שתי ערוגות הריאה, למטה (אך לא מתחת להן). ג. אונא היוצאת באמצע האומא על גבה, שלא כסדר חיתוך האונא. (עיין ציור בספר שיחת חולין)
ההוא אונא דביני ביני דאתא לקמיה דרב אשי. סבר רב אשי למיטרפה.
אמר ליה רב הונא: מר (רב אשי, שאתה) בר אויא! כל הני חיוי  46  ברייתא,  47  כל בעלי החיים הרועים באפר (בחוץ, או במדבר), הכי אית להו, וקרו לה טבחי "עינוניתא דוורדא".  48 

 46.  גירסת התוס' והרא"ש היא "עיזי ברייתא".   47.  רש"י בפירוש השני כתב שהכוונה היא לבהמות בריאות, שמינות.   48.  לפי הרשב"א בתורת הבית, (בית ב שער ג) כיון שמצוי הדבר שיש מיעוט בהמות שיש להם תוספת זו, אין אומרים בה כל יתר כנטול דמי, כי היות והבהמות שדרכן בכך אינן נפסלות, שהרי כך דרכן, לכן גם שאר רוב הבהמות, על אף שאין דרכן בתוספת זו, אינן נפסלות מטעם כל יתר כנטול דמי.
"עינוניתא" היא כמו "אינוניתא", והיינו, אונא קטנה הדומה, בצבעה האדום, לוורד.
והני מילי שיש להכשירה כאשר היתה אותה עינוניתא דוורדא מגואי, מתחת לריאה.

דרשני המקוצר