פרשני:בבלי:חולין קו ב

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

חולין קו ב

חברותא

נטילת ידיים לתרומה - צריך  עד הפרק השלישי שזהו סוף האצבעות.
קידוש ידים ורגלים מן הכיור שצריך במקדש - עד הפרק העליון שהוא מקום חבור כף היד לזרוע.
וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף שנחשב לחציצה ופוסל את הטבילה של גוף האדם, חוצץ גם בנטילת ידים לחולין, ובקידוש ידים ורגלים במקדש. שאם נמצא עליהם איזו שהיא חציצה, נפסלת נטילת הידים, ונפסל קדוש הידים והרגלים.
אמר רב: עד כאן עד הפרק השני, זוהי נטילה לחולין. ועד כאן עד הפרק השלישי זוהי נטילה לתרומה, ורב סבר כמו הברייתא והיה מראה על עצמו בידו עד היכן צריכה להיות הנטילה.
ושמואל אמר: עד כאן, עד סוף הפרק השלישי, בין לחולין בין לתרומה לחומרא, שאין חילוק בין תרומה לחולין ובשניהם הולכים לחומרא.
ורב ששת אמר: עד כאן עד סוף הפרק השני
- בין לחולין בין לתרומה, לקולא. שבשניהם מספיק לטול עד סוף הפרק השני.
אמר בר הדיא: הוה קאימנא הייתי עומד קמיה דרב אמי, ואמר: עד כאן, עד סוף הפרק השלישי, בין לחולין בין לתרומה, לחומרא. שבשניהם צריך עד סוף הפרק השלישי.  24 

 24.  רש"י מפרש שלגבי נטילת ידים לחולין, פירוש המלה 'פרק' הכוונה סוף הפרק השני שבאצבעות, ובתרומה צריך ליטול את כל האצבע. וקידוש ידים הוא כל כף היד. ורבינו תם מפרש שלגבי נטילת ידים לחולין מקום הנטילה הוא הפרק הראשון של האצבעות בלבד, ושיטת הרי"ף שנטילת ידים לחולין מקום נטילתם הוא כל אורך האצבע עד מקום חיבורם לכף היד. ולתרומה ולקידוש ידים מקום הנטילה הוא כל כף היד והאצבעות, ושיטת רבינו אברהם (מובא בתוספות) שלחולין נוטלים את כל האצבע, לתרומה צריך לטול גם את כף היד, וקידוש ידים הוא עד המרפק. וכל זה לדעת הברייתא. אבל שמואל השוה נטילת ידים לחולין כנטילת ידים לתרומה לחומרא וכתב הבית יוסף שכן ראוי לנהוג וכן פסק בשלחן ערוך סימן קס"א סעיף ד' "שיעור נטילת ידים כל היד עד הקנה של זרוע, ויש אומרים עד מקום חיבור האצבעות לכף היד וראוי לנהוג כדעת הראשון". וכתב על זה הביאור הלכה שאף שלשון השלחן ערוך משמע שראוי לנהוג כדעה הראשונה בתור חומרא, מכל מקום להלכה צריך לנהוג כדעה זו מעיקר הדין. מפני שהרבה ראשונים סוברים כך ורק במקום הדחק שאין לו מים יכול לסמוך על הדעה השניה. וכל זה כשידיו נקיות, אבל אם ידיו מלוכלכות בזיעה וכדומה, לכל הדעות צריך ליטול את כל היד.
ולא תימא, רבי אמי שעשה כך משום דכהן הוא ורגיל בתרומה, ולפיכך הרגיל את עצמו להחמיר אף בחולין עד הפרק השלישי כדי שיהיה רגיל כך גם בתרומה.
דהא רבי מיישא, בר בריה דרבי יהושע בן לוי, הוא ליואי שהוא היה לוי, ואינו רגיל באכילת תרומה. ואמר - עד כאן עד הפרק השלישי בין לחולין בין לתרומה לחומרא. ורואים שכך הוא סבר מעיקר הדין ולא מחמת הרגל של תרומה.  25 

 25.  זוהי דעת הרבה מן הפוסקים הלכה למעשה. אך דעת הרי"ף שצריך לחולין נטילה של כל כף היד עד מקום חבור היד לזרוע. וזה לשון השלחן ערוך בסימן קס"א: שיעור נטילת ידים כל היד עד הקנה של הזרוע. ויש אומרים עד מקום חיבור האצבעות לכך היד (דהיינו עד הפרק השלישי) וראוי לנהוג כדעת הראשון. ולגבי מים אחרונים לא התבאר בגמרא שיעור מקום נטילתם. וכתב הרשב"א שמים אחרונים נוטלים עד סוף הפרק השני שבאצבעות וכן נפסק להלכה בשלחן ערוך סימן קפ"א סעיף ד' והטעם מבואר שם במגן אברהם לפי שלכלוך האוכל מגיע עד לסוף הפרק השני. וכתב המשנה ברורה, שאם התלכלכו ידיו מעבר לזה, צריך לרחוץ גם את שאר המקום המלוכלך. וכתב עוד בביאור הלכה בשם ביאור הגר"א, שכל זה לדעות שסוברות שבנטילת ידים לחולין בעצם גם כן מספיק עד סוף הפרק השני ולכן למרות שאנו מחמירים בנטילת ידים לאכילה כשמואל ומחמירים בזה כמו בנטילה לתרומה, אבל לגבי מים אחרונים פוסקים כעיקר הדין במים ראשונים והכלל הוא ששוה דין מים אחרונים למים ראשונים, אולם לדעות שנטילת ידים לחולין צריך ליטול את כל כף היד מפני שמחמירים בחולין כתרומה וכדעת שמואל. ומעיקר הדין מספיק ליטול את כל האצבע עד החיבור לכף היד, אם כן לגבי מים אחרונים אף שנשאר הדין כעיקר הדין, צריך ליטול את כל האצבעות עד החיבור לכף היד. וכתב המשנה ברורה 'וטוב לנהוג כן לכתחילה לצאת ידי הכל כשיש לו מים'.
אמר רב: נוטל אדם את שתי ידיו שחרית, ומתנה עליהן שהנטילה תועיל לכל היום כולו, ובלבד שיזהר מלטנפם ולטמאם. ויכול הוא לאכול כל היום בלי נטילה, על סמך הנטילה הראשונה שנטל.

דרשני המקוצר