הרב משה ביגל
|
|
| הרב משה ביגל | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | כ"ט בשבט תשט"ו |
| מקום פעילות | מיתר |
| השתייכות | הציונות הדתית |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, כשרות |
| רבותיו | הרצי"ה קוק; הרב אברהם שפירא; הרב שאול ישראלי; הרב יעקב אריאל; הרב דב ליאור |
| חיבוריו | "לחם אבירים"; "אכול בשמחה" ועוד |
הרב משה ביגל הוא רב היישוב מיתר שבנגב וחוקר כשרות ב"מכון לרבני ישובים" בקרית ארבע, מרבני "צהר".
תולדות חייו
נולד בשנת ה'תשט"ו לשרה יוכבד ור' גדליה דוד, ניצולי השואה מטרנסילבניה, וגדל בבני ברק. למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, ובאלול ה'תשל"ד החל ללמוד בישיבת מרכז הרב בירושלים, והפך לתלמידם המובהק של הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב שאול ישראלי. לאחר נישואיו המשיך ללמוד בכולל של הישיבה ולאחר מכן עבר לימית ולמד בכולל של הישיבה במקום, שם למד אצל ראש הכולל הרב יעקב אריאל, אצלו התמחה בהוראת הלכה. הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל, וכן קיבל תעודת הוראה מטעם מכללת הרצוג. בנוסף ללימודיו בכולל, שימש כרב בית הספר הדתי בעיר. במסגרת הסכם השלום עם מצרים ופינוי ימית, פונתה משפחתו למושב גני טל שבגוש קטיף. זמן קצר לאחר מכן נבחר לכהן כרב המושב גן אור, אך פרש מתפקידו לאחר תקופת כהונה לא ארוכה, ועבר ליישוב נווה דקלים שזה עתה הוקם. בנווה דקלים שימש כרב בית הספר "נאות קטיף". בעקבות שאלות רבות שצצו לאור החקלאות המודרנית שהתקיימה בישובי גוש קטיף, נמנה על מייסדי "מכון התורה והארץ". כמו כן, ייסד את "המכון להסברת מפרשי התלמוד", במסגרתו הוציא את קובצי "גליונות עיון בסוגיות שבת", אשר נשלחו בדואר למנויים. בשנת תשמ"ט נבחר לכהן כרב היישוב מיתר, תפקיד בו הוא מכהן עד היום. במשך שנים רבות הרצה בתחומי יהדות וחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובמכללת חמדת הדרום, וכן לימד בישיבת ההסדר "לב לדעת" ("השלוחה") בשדרות ובישיבה תיכונית קרית ארבע. כיום מלמד במכינה הקדם-צבאית בערד.
במשך שנים ארוכות נמנה עם חוקרי "המכון לרבני יישובים" בקרית ארבע, בנשיאות הרב דב ליאור, שגם אותו מחשיב כרבו. כמו כן, הוא חבר בארגון רבני "צוהר", במסגרתו עורך חופות רבות לזוגות חילוניים וכן חבר בוועדת הכשרות של הארגון.
נשוי להניה, בתו של הרב אברהם סילברט, מייסד וראש ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע, ולהם שמונה ילדים.
חקר הכשרות
תחום עיסוקו העיקרי של הרב ביגל הוא הכשרות, ובייחוד הכשרות בעידן המודרני והמתועש. הוא פרסם מאות מאמרים בתחום זה בבמות שונות, בעיקר בעלון "השבת" של ארגון צהר, מרצה על כך ברחבי הארץ ומשיב תשובות בטלפון ובאינטרנט. בשנים 2008-2009 היה עונה באופן קבוע על שאלות ותשובות בענייני הלכה באתרynet[1]. כמו כן, עורך הרב ביגל מחקרים מעשיים בתחום הכשרות.
מחקריו וחידושיו הבולטים
למחקריו שותפים אגרונומים, ומומחים בתעשיית המזון ואנשי טכנולוגיה.
- אכילת ירקות עלים ותותי שדה - בשנת תשע"ג פירסם כי ניתן לנקות ירקות עלים מחרקים בעזרת חומר הנקרא "סטרילי טבע" [2] וכן תותי שדה[3]. הרב דב ליאור[4] והרב אליהו בקשי דורון[5] תמכו בפומבי בהיתרו. היתר זה בא להציע פתרון לבעיית החרקים שיהיה זול יותר מירקות ללא חרקים ("ירק גוש קטיף").
- השגחה מרחוק בעזרת מצלמות - בשנת 2010 היה שותף לפיילוט במסגרתו נתן הרב תעודת כשרות מטעם ארגון צהר למסעדה בקוסמוי שבתאילנד, כאשר ההשגחה נעשתה באמצעות מצלמות וללא נוכחות פיזית של משגיח כשרות במקום[6].
- בדיקת עופות ללא פתיחת הרגל - לטענתו, אין הבדלים באחוזי הטרפות בין עופות שצומת הגידים שלהם נבדק בבדיקה חיצונית לבין אלה שנבדקו על ידי פתיחת הרגל[7].
דעותיו
תפיסתו ההלכתית בנושא הכשרות היא, שעל הרבנות הראשית לישראל לשמש גוף כשרות המספק שירותי "כשרות כלל ישראלית" המתאים לכלל האוכלוסייה בישראל, ללא הבדלי עדות ורמה דתית ועל כן עליה לספק כשרות ברמות הידור שונות המתאימות לכל גוני האוכלוסייה. הוא מתנגד לחומרות יתרות בתחום הכשרות, אשר אינן מתאימות לכל האוכלוסייה אלא ליחידי סגולה, ומייקרות את מחיר המזון הכשר.
הוא יזם תכנית במסגרת רבני צוהר להכשרת משגיחי כשרות מורשים מטעם הרבנות הראשית, אשר יעבדו בחנויות מזון מטעם צוהר. תכנית זו נועדה,לדבריו, לתת רוח גבית לחיזוק מערכת הכשרות הציבורית של רבנות הראשית[8].[9].
לפני ביצוע תכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[10]. תומך בעלייה להר הבית[11].
בשנת תשס"ח הצטרף למכתב רבני הערים שהביע תמיכה בדברי הרב שמואל אליהו שלא למכור או להשכיר דירות לערבים.[12].
ספריו
- אכול בשמחה- ספר מקיף ומפורט על כל ענייני הכשרות. בין הנושאים בספר: סוגי הכשרויות והגדרותיהן השונות, מאכלי נוכרים, כשרות בעלי חיים, הכשרת הבשר, סוגיות בענייני בשר וחלב ודגים, המכשירים במטבח המודרני והלכותיהם, מוצרי מזון מעובדים – שמן, ג'לטין, 'שרוולי' נקניקיות, פירות יבשים, מזון יבוא ועוד, חרקים במזון , דיני אירוח אצל מי שאינו מקפיד במצוות, שאלות כשרות הקשורות לשבת ולפסח ולשמיטה ועוד. הספר קיבל את הסכמת גדולי הרבנים: הרב דב ליאור, הרב זלמן נחמיה גולדברג, הראשון לציון – הרב בקשי דורון והרב יעקב אריאל,418 עמ'.[13].[14].[15].
- לחם אבירים- כשרות המזון בעידן המודרני. הספר עוסק בדיני אירוח, כשרות "למהדרין", כשרות העוף ועוד.
- בית כנסת ביישוב: מבנה ותכנון פנים- מאמר שפורסם בקובץ "מלילות" תשנ"ח, וכן יצא כחוברת נפרדת.
- גליונות עיון בסוגיות שבת- סדרת חוברות בענייני שבת שנשלחו בדואר למנויים.
- חוברת הדרכה לשנת השמיטה לשדה ולגינות פרטיות (חוברת זו אומצה על ידי הרבנות הראשית לישראל בשמיטה תשמ"ז בתור הנהלים הרשמיים מטעמה).
קישורים חיצוניים
- מובי"ל בכשרות- הבלוג של הרב ביגל בנושא "מחקר ובקרה, יעוץ ולימוד בכשרות".
- האתר החדש של הרב ביגל https://movil-bekashrut.site123.me/
- רשימת המאמרים של הרב משה ביגל, באתר רמבי"ש
- הלכות איסרו חג שחל בשבת ,דינים ומנהגים לראש השנה ,מאמרים הלכתיים שפורסמו לכבוד החגים באתר כיפה.
- עשרות מאמרים הלכתיים על כשרות מתוך אתר רבני צוהר
- סדרת שיעורים מתוך ערוץ היוטיוב
- כשרות ממלכתית – עקרונות ומדיניות הלכתיים,מתוך כתב העת 'צוהר' כרך לח.
הערות שוליים
- ↑ ראה לדוגמא כאן.(ובמנוע החיפוש של ynet ניתן לראות עשרות תשובות באתר)
- ↑ באתר של הרב ביגל.
- ↑ מתוך כתבה באתר כיפה
- ↑ תשובה באתר ישיבה
- ↑ מתוך הבלוג של הרב ביגל
- ↑ קובי נחשוני, יוזמה: מצלמות במקום משגיח כשרות, ynet, 25 ביולי 2010
- ↑ העוף המודרני:צומת הגידים באתר צהר
- ↑ ראה ראיון עם הרב על כך בעיתון מקור ראשון
- ↑ ראה עוד בערוץ 7 על כך
- ↑ רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר ערוץ 7
- ↑ מתוך דברי הרב אבינר באתר סרוגים
- ↑ מתוך אתר mako
- ↑ כתבה על הספר בערוץ 7
- ↑ הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
- {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}
שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:
- {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
- ↑ תקציר של הספר מתוך דברי המחבר