רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט דומ"ץ

רבי אברהם צבי הירש אייזנשטט היה רב ודיין בליטא, נודע בפירושו המקיף והיסודי לשולחן ערוך (חלקים יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט) "פתחי תשובה".

תולדות חייו

נולד בשנת תקע"ב בביאליסטוק שבמזרח פולין (באיזור הגבול עם ליטא) לר' יעקב אשר אייזנשטט, סוחר ומגיד שיעור קבוע, מצאצאי רבי מאיר אייזנשטט בעל שו"ת "פנים מאירות" ולאמו רחל.

על פי עדותו (הקדמה לפתחי תשובה על אה"ע): "מיום עמדי על דעתי חמודי תבל מאסתי, הבלי הזמן אחרי גווי השלכתי, בד' אמות של הלכה הלכתי ובצל החכמה חמדתי וישבתי". בצעירותו למד בבית המדרש בעיר אצל הדיין ר' שמואל הלוי בעל בגדי ישע ואצל ר' גרשון חן טוב בעל "מנחה חדשה". בגיל 15 נשא לאשה את בתו של הגביר ר' יהודה לייב הכהן מגרודנא. אשתו עסקה במסחר בניירות, וקיימה קשרי מסחר עם משרדי השלטונות בביאליסטוק. לאחר כמה שנים, עברו משרדי השלטונות לגרודנא, ולכן עבר עם משפחתו לעיר, אולם בגרודנא לא צלחו עסקיה של אשתו, והוא נאלץ לקבל על עצמו משרת דיין בעיר. לאחר כמה שנות דיינות בגרודנא, עבר לכהן כרב בברסטוביץ הסמוכה, ומשם עבר, בשנת תרט"ז לכהן כרב באוטייאן. הוא התפרסם ברחבי מזרח אירופה בזכות חיבורו (ראה להלן), וערים רבות וחשובות (בהן פוניבז') שלחו לו הצעות רבנות, אולם הוא סרב ובחר להשאר באוטייאן.

נודע גם בצדקותו, ורבים שחרו לפתחו לקבלת ברכה והתייעצות, ואף האדמו"ר מליובאוויטש "הצמח צדק" שלח חסידים שהתגוררו באיזור אוטייאן לקבל ממנו ברכה. מספרים כמה סיפורים על ברכות שקוימו ומופתים שונים.

נודע בהנהגתו לשלם מכספו את חוב העני שחייב בדין, על אף שמשכורתו לא היתה גבוהה מאד.

כשיצא החוק המאפשר להיפטר משירות צבאי תמורת תשלום מס, ערך סיבוב, ביחד עם גיס בנו ר' אליעזר דון יחיא בערי ליטא לגיוס כספים לפדיון בני העניים משירות צבאי.

לאחר 12 שנות רבנות באוטייאן, בחורף תרכ"ה חלה ועבר לקניגסברג לצרכי רפואה. בקניגסברג ניתנה לו תעודת רבנות, והוא סידר את ענייני הכשרות והשחיטה בעיר. ביום ג' באלול תרכ"ח נפטר ונטמן בקניגסברג, בין קבריהם של בעל "באר היטב" על השו"ע ורבי יעקב צבי מקלנבורג בעל "הכתב והקבלה" שכיהן כרבה של העיר.

בנו ר' בנימין, בעל ספר "משאת בנימין", כיהן אחריו כרב באוטייאן.

פתחי תשובה

את שמו קנה בזכות ספרו הנודע פתח תשובה, על שלושה חלקים מהשולחן ערוך, יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט( על אורח חיים נכתב הספר "שערי תשובה" לפניו, ולכן לא כתב "פתחי תשובה" על חלק זה). ספר זה, המהווה ליקוט וסיכום של יותר מ-180 ספרים (בעיקר ספרי שו"ת- ומכן שמו פתח תשובה) על השולחן ערוך, בתוספות חידושים והערות משלו. את הפירוש ליורה דעה החל לכתבו בהיותו בן 18 בביאליסטוק. מלאכת כתיבתו נמשכה ארבע שנים והוא יצא לאור בשנת תקצ"ו בוילנא, בהיותו בן 22 בלבד. בתחילה חשש המחבר להדפיסו, מחמת גילו הצעיר, אולם משחלה והיה חשש כבד לחייו, פחד שמא ימות והכתבים יאבדו, ולכן הוציאם. הספר התקבל בהתלהבות על ידי הרבנים ומורי ההוראה (שכן הוא מסכם להם את כל ספרי האחרונים על השו"ע), ונדפס בעוד ועוד מהדורות, חלקן גם ללא אישור המחבר (המחבר קבל על כך במכתב משנת תרי"ח לרבה של לבוב, רבי יוסף שאול נתנזון, בעל שו"ת "שואל ומשיב", על מדפיסים בעירו לבוב שהדפיסו ללא אישור את הספר).

את הפירוש לאבן העזר החל לכתוב בעת כהונתו בברסטוביץ', והוציאו בשנת תרי"ז בעת כהונתו באוטייאן, שם חיבר את חיבורו על חושן משפט, שיצא לאור רק לאחר פטירתו.

השאיר כתבי יד נוספים בעניינים אחרים, אותם הפקיד בידי בניו ומשפחתו להוצאה לאור, אולם הם אבדו בשנות השואה.