הושע בן בארי

הושע בן בארי היה נביא מנביאי התרי עשר. נבואותיו מרכיבות את ספר הושע, שהוא הראשון מבין ספרי התרי עשר.

מוצאו, חייו ותקופתו

הושע הנביא היה משבט ראובן, ואביו בארי הוא בארה נשיא ראובן המוזכר בספר דברי הימים א' (ה, ו), והתנבא נבואה אחת המוזכרת בספר ישעיה (ח יט-כ). במדרש רבה (בראשית רבה פד, יח) מובא: "אמר לו הקב"ה לראובן: אתה פתחת בתשובה תחילה(בענין מכירת יוסף), חייך שבן בנל עומד ופותח בתשובה תחילה, ואי זה? הושע, שנאמר (הושע יד ב) 'שובה ישראל עד ה' אלקיך' ".

הושע קיבל את תורתו מזכריה בן יהוידע (תלמידו של אלישע הנביא). הוא האריך ימיו וכן התנבא תקופה ארוכה, כדברי הפסיקתא ^{(דרוש מקור)}: "תשעים שנה היה הקב"ה מעיד על ידי הושע". בימיו התנבאו עוד שלושה נביאים גדולים: עמוס, ישעיה, ומיכה, אולם על פי הגמרא (בבלי פסחים פז א), הושע היה הגדול מכולם. מלכי יהודה שמלכו בזמנו הייו עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו.

בתקופתו, המצב הרוחני והמוסרי היה ירוד.

אשת הזנונים

ה' רמז להושע שיתפלל עבור בני ישראל לאור מצבם הרוחני הירוד, והושע השיב לו כי מוטב להחליפם באומה אחרת. כתגובה לאמירה זו, ה' ציווה על הושע לקחת אשה זונה שתלד לו בני זנונים, שהם ספק שלו ספק של אחרים. הושע לקח את הזונה גומר בת דבלים, שילדה לו מספר ילדים להם קרא בשמות שהורה לו ה' הקשורים למצב עם ישראל בדורו. לאחר מכן, ציווה עליו לגרשם, והושע החל לבקש רחמים על מנת שישארו אצלו. על כך ה' ענה לו כי אשה זו אינה לגמרי של הושע ובניו אינם ודאי שלו, ואף על פי כן הוא חפץ בהם, קל וחומר הקב"ה, שישראל הם אחד הקניינים שקנה בעולמו, לא יחפוץ בהם? משהבין הושע את טעותו, התפלל על עם ישראל.

האם המעשה אירע באמת?

הציווי שמקבל הושע בתחילת הספר להינשא לאשת זנונים נראה שציווי קשה הסותר את מצוות התורה וגרם לחלק מהפרשנים להסביר כי המקרה לא אירע במציאות.

האבן עזרא פירש כי לקיחת גומר בת דבליים הייתה רק חיזיון נבואי בחלום הלילה ולא קרתה במציאות‏^[1]. באותו האופן גם הרמב"ם במורה נבוכים מסביר כי הכל היה משל במראה הנבואה, ולכן גם הכתוב לא היה לכתוב במפורש כי הדבר לא התרחש.

מנגד, הגמרא פסחים פז א מסבירה שהנישואין אכן קרו במציאות ושהם היו כעונש להושע על שהציע לקב"ה להחליף את עם ישראל באומה אחרת. "אמר לו הקדוש ברוך הוא להושע: בניך חטאו. והיה לו לומר: בניך הם, בני חנוניך הם, בני אברהם יצחק ויעקב, גלגל רחמיך עליהן. לא דיו שלא אמר כך, אלא אמר לפניו: רבונו של עולם, כל העולם שלך הוא העבירם באומה אחרת. אמר הקדוש ברוך הוא: מה אעשה לזקן זה? אומר לו: לך וקח אשה זונה והוליד לך בנים זנונים, ואחר כך אומר לו שלחה מעל פניך. אם הוא יכול לשלוח אף אני אשלח את ישראל".

האברבנאל פירש גם הוא כדעת חז"ל כי המקרה אירע במציאות, ואף הוסיף שקשה לראות את הסיפור כמשל בלבד. לדבריו, האמירה כי חלק מסיפורי התנ"ך הינם משלים עלולה להיות מסוכנת שכן "אם יש לנו פתח פתוח להכחיש פשוטי הספורים ולומר זה היה במראה הנבואה מפעל הדמיון וזה היה בפעל איש ככל הישר בעיניו... והוא הכחשת רוב ספורי הנביאים". לשיטתו, לא ייתכן שהפרשנים יחליטו כרצונם איזה סיפור קרה במציאות ואיזה כדרך משל, שהרי אם כן גם ניתן לפרש כי כל סיפורי הנביאים הינם משלים בלבד ולא התרחשו במציאות, ואין לדבר סוף.

נבואותיו

לאור המצב בעם ישראל בימיו, מרבית נבואותיו מכוונות כלפי מלכות ישראל ושאר העם על התנהגותם הרעה. אחת מנבואותיו המפורסמות היא נבואת "שובה ישראל" החותמת את ספר הושע, הנקראת כהפטרה בשבת שובה.