מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב תמוז תרס"ז. ידי"נ וחמדת לבבי, הרב החכם מלא תוי"ר מו"ה בנימין מנשה לוין שליט"א. שלו' שלו' אין קץ. מאד נצטערתי על אשר עכבוני מניעותי מלכתב לידידי, ומה גם כי ברכתי עצורה בלבבי למועד אשר בא לאוניווירזיטעט, שיהי' להצלחה, לרוממות קרן אורה, למעלתו, לתורה וישראל בע"ה. גם עתה הנני מוכרח לקצר מאד מאד, וא"א לי כעת להאריך כפי חפץ לבבי. והנה מפני הטרדות לא יכלתי ג"כ להשיב להחכם נייווירט שי' כראוי, ורשמתי בקצרה. בטח תדברו בזה, בקיבוץ חכמים טהורי לב אוהבי ד' יראיו וחושבי שמו ב"ה, ותעמידו דבר על בוריו. מה מאד אשמח בכניסתכם ע"ד העבודה הנחוצה לנו בדור זה מאד, לרומם שם ד' ולהניף ברמה דגל ישראל, ע"י חכמי לב מלומדים תכסיסיים. אמנם טוב ויפה מאד שנוכל להתאגד, כי הסקירה וההשקפה הפנימית של אנשים כמוני תוכל להועיל הרבה בעה"י למסודרים ומחומשים בידיעות ע"פ הסדר האירופי, וכמו כן יועילו לנו דרכם וסגנונם של המתלמדים בבתי יפת ג"כ, ומנייהו ומנן תסתיים שמעתתא דף 87 בעה"י. ב"ה שימינו, שהם מרובים במכאובים לעמנו בעוה"ר, הם ג"כ מרובים בהתעוררות החיים, ועת לעשות היא ב"ה, וסוף כל סוף שיתרכזו כל הפעולות לרוממות קרן ישראל בארץ ישראל, במובן רחב המתפשט על כל אפסי תבל. עתה אין לנו מבוקש אשר נאמר שהוא לנו יותר מדאי רחב. הצרות, שהן יותר ממה שהלב יכול לחשוב, נותנות לנו רשות לצפות ג"כ לישועות כמו אלה ויותר מהן, בין במובן המעשי, בין במובן הרוחני, וההשפעה השכלית והמוסרית. הנני מוכרח, יקירי, לקצר. ע"ד ישיבה, תקות לבבי בעה"י, אקוה לדבר עוד במכתבים הבאים, ואבטח שכל מה שיוכלו כל חכמי לב וישרי דעת לעזור, לרומם ולשגב את הענין, יעשו למען שם ד' ארצו עמו ונחלתו. אחתום בכל חותמי ברכות, כנה"ר ונפש דבק באהבתו מצפה לתשועה ואורה, הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל

פא ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ט תמוז תרס"ז. מבין המצרים קרן ירים לעמו ונחלתו, ולכל אוהבי שמו ותורתו, ובתוכם לכ' ידי"נהה"גהמואוה"ג איש חמודות מוהרי"א ק"ה^[1] שליט"א, שלו' וכט"ס. הגיעני מכתבו הגלוי כעת, והנני מוטרד ובא מן הדרך, שנסעתי לקרייתא דארעא קדישא ת"ו, מ"מ לא אאחר להשיב לכ' ידי"נ בקוצר אמרים. ומקירות לבבי אדברה אל כבודו האהוב וחביב עד לאחת, כראוי ליקרת ערכו, כי לא אבין דבריו כלל. מש"כשמוציאין לעז על אתרוגי קרפו, וה"ז לעז על הראשונים, רבותינו ואבותינו זי"ע, שיצאו בהם יד"ח, תמהתי מאד איזה לעז יש כאן. הרי כתבתי ובררתי את המבורר לכל מי שירצה לדעת, כי ענין ההרכבה בריבוי וכללות נתרבה רק בשנים האחרונות, וזה אמת וברור כנכון היום. א"כ ודאי שהדורות הקודמים ברכו על כשרים, ועתה הנם כולם מורכבים, ול"ש בזה שמץ לעז כלל. ובר מן דין ל"ש חשש לעז כ"א בחששא ולא בדבר ברור^[2], והרי עצם ההרכבה הוא ברור לנו, בלא שום ספק, כי אנחנו יודעים בטיב מנהג הגננות, ע"פ ראי' וע"פ ידיעה ברורה שאין בה שמץ ספק, בא"י ובכל הארצות, שעושים סחורה בפירות העלולים להרכבה. ואם נבא להקל בודאי מורכבים, זהו ודאי נגד כבודם של ראשונים ז"ל, דפשיטא להו לאיסור, ובודאי הצדק אתם, ומידי ספיקא לא נפקא בשו"א. ומש"כ שהי' האתרוגים פסולים, תמיהני, ברוך השם נמצאים אתרוגים כשרים ומהודרים בתכלית מגנות המשומרים, ואם שוטה אחד קלקל^[3] במה שרצה להכשיל - בשביל כך יגרע כחהמצוה וחבת אה"ק. מעולם לא האמנתי, שאדם חשוב שכמותו שי' יצדד בזכותם של המורכבים שבקרפו ובחו"ל בכלל, והנני חושב שלא סיימו את הענין קמי' דמר שי' כראוי. אחתום בברכה ואה"ר, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת באה"ר מהררי קודש, הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל אני חושש, שאותו שמכר להמו"ץ את הפסולים חשב בזה להשניא את אתרוגי א"י הברורים, והאי מרבנן המו"ץ נ"י בתומו נכשל ע"י שוטה הנ"ל, שנקוה שלא דף 88 יהנו מעשיו נגד אור האמת וקדושת אה"ק. גם תמהני, שנראה מדבריו שאינו מבחין כת"ר בין הגנות המשומרים לשאינם משומרים בא"י עצמה. והרי כל עיקר השתדלותי היא שנראה לקנות למצוה דוקא מהמשומרים ע"י אחב"י עובדי אדמת הק'. ובאמת כשיעזרו ע"ז כל ת"ח חשובים, יגיע הדבר שיהי' לנו שפע אתרוגים מהודרים וכשרים בתכלית ע"י אחינו באה"ק ת"ו. והנני ידי"ע, הנ"ל

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים