רבי מתיא בן חרש
|
|
רבי מתיא בן חרש היה תנא בדור השלישי והרביעי. הוא יצא לייסד ישיבה ובית דין ברומי, ששמעו הגיע עד לארץ ישראל (בבלי סנהדרין לב ב). בארץ היה חברם של רבי יאשיה ורבי יונתן (אדר"נ א).
היה חסיד גדול וזהיר ביותר מן העבירות, כפי שמסופר במדרש (ילקוט שמעוני תורה קסא): "מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר שטן ונתקנא בו, אמר: אפשר אדם כמו זה לא חטא? אמר לפני הקב"ה: רבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך? אמר לו: צדיק גמור הוא. אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו. אמר לו: אין אתה יכול לו. אף על פי כן אמר לו: לך. נדמה לו כאשה יפה, שלא היה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת... עמד לפניו. כיוון שראה אותו הפך פניו ונתן לאחריו. שוב בא ועמד על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין. היה מתהפך לו מכל צד. אמר: מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני, מה עשה אותו צדיק? קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו. אמר לו:לך והבא לי אש ומסמר. הביא לו מסמרים ונתנם בעיניו. כיוון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל, אמר לו: "לך לרפא את רבי מתיא בן חרש". בא ועמד לפניו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: אני הוא רפאל, ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך. אמר לו: הניחני, מה שהיה היה. חזר לפני הקב"ה ואמר: ריבונו שך עולם, כך וכך אמר לי מתיא. אמר לו: לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. מיד רפא אותו".
מתורתו:
- "כל ספק נפשות דוחה את השבת" (משנה יומא ח ו).
- "הווי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים, והווי מקדים בשלום כל אדם" (משנה אבות ד טו).