לשונות ריבויין הן

כפילויות המילים שבתורה נכתבו לשם דרשה; בניגוד לדעה הסוברת שכפילויות המילים שבתורה נכתבו מפני שדיברה תורה כלשון בני אדם (ראה: לשונות כפולין הן).

לדוגמא: נאמר בתורה: "הכרת תכרת". כפל לשון זה בא לרבות כרת נוסף: "הכרת - בעולם הזה, תכרת - בעולם הבא".

דוגמא נוספת: נאמר בתורה: "הענק תעניק". כפל לשון זה בא לרבות חובת הענקה לעבד עברי ולאמה העבריה גם כשלא נתברך הבית בגללם.