נחלת שבט בנימין

מפת חלוקת הארץ לשבטים - נחלת שבט יהודה: בכתום למטה מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי

נחלת שבט בנימיןנקבע על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים. קלאי מציין כי התיאור של גבול שבט בנימין מציג תאור מפורט, התואם את תאור הגבולות של השבטים השכנים.

יהודה אליצור ויהודה קיל באטלס דעת מקראמציינים כי גבול שבט בנימין מותחמת מעל עבריה במורדות הרים, מתאים ברכת משה " לְבִנְיָמִן אָמַריְדִיד ה', יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו; חֹפֵף עָלָיו כָּל-הַיּוֹם, וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן" (דברים, ל"ג, י"ב). בתאור הגבולות מוזכרים: כתף בית חגלה, כתף מול הערבה, כתף יריחו ועוד.

חז"ל על הנחלה

על הסגולה של נחלת בנימין אמרו חז"ל גלגל, נוב וגבעון - כולם בנחלתו: "באהל מועד עשו ארבעים חסר אחת בגלגל עשו ארבע עשרה שבע שכיבשו ושבע שחילקו בשילה עשו שלש מאות וששים ותשע בנוב ובגבעון עשו חמשים ושבע שלש עשרה בנוב (ירושלמי, מגילה פרק א')

שב"כולן לא שרתה(השכינה) אלה החלק בנימין"

תאור הנחלה

וכך נאמר בספר יהושע: " וַיַּעַל, גּוֹרַל מַטֵּה בְנֵי-בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם; וַיֵּצֵא, גְּבוּל גּוֹרָלָם, בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה, וּבֵין בְּנֵי יוֹסֵף. וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה, מִן-הַיַּרְדֵּן; וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף יְרִיחוֹ מִצָּפוֹן, וְעָלָה בָהָר יָמָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹּצְאֹתָיו, מִדְבַּרָה בֵּית אָוֶן. יג וְעָבַר מִשָּׁם הַגְּבוּל לוּזָה, אֶל-כֶּתֶף לוּזָה נֶגְבָּה--הִיא, בֵּית-אֵל; וְיָרַד הַגְּבוּל, עַטְרוֹת אַדָּר, עַל-הָהָר, אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לְבֵית-חֹרוֹן תַּחְתּוֹן. יד וְתָאַר הַגְּבוּל וְנָסַב לִפְאַת-יָם נֶגְבָּה, מִן-הָהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי בֵית-חֹרוֹן נֶגְבָּה, והיה (וְהָיוּ) תֹצְאֹתָיו אֶל-קִרְיַת-בַּעַל הִיא קִרְיַת יְעָרִים, עִיר בְּנֵי יְהוּדָה; את, פְּאַת-יָם. וּפְאַת-נֶגְבָּה, מִקְצֵה קִרְיַת יְעָרִים; וְיָצָא הַגְּבוּל, יָמָּה, וְיָצָא, אֶל-מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ. טז וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל-קְצֵה הָהָר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי גֵּי בֶן-הִנֹּם, אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים, צָפוֹנָה; וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל-כֶּתֶף הַיְבוּסִי, נֶגְבָּה, וְיָרַד, עֵין רֹגֵל. וְתָאַר מִצָּפוֹן, וְיָצָא עֵין שֶׁמֶשׁ, וְיָצָא אֶל-גְּלִילוֹת, אֲשֶׁר-נֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים; וְיָרַד, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן. וְעָבַר אֶל-כֶּתֶף מוּל-הָעֲרָבָה, צָפוֹנָה; וְיָרַד, הָעֲרָבָתָה. וְעָבַר הַגְּבוּל אֶל-כֶּתֶף בֵּית-חָגְלָה, צָפוֹנָה, והיה (וְהָיוּ) תצאותיו (תֹּצְאוֹת) הַגְּבוּל אֶל-לְשׁוֹן יָם-הַמֶּלַח צָפוֹנָה, אֶל-קְצֵה הַיַּרְדֵּן נֶגְבָּה; זֶה, גְּבוּל נֶגֶב. וְהַיַּרְדֵּן יִגְבֹּל-אֹתוֹ, לִפְאַת-קֵדְמָה: זֹאת נַחֲלַת בְּנֵי בִנְיָמִן לִגְבוּלֹתֶיהָ, סָבִיב לְמִשְׁפְּחֹתָם.(י"ח,י"ב, כ').

הגבול הצפוני

ההתחלה היא משפך נהר הירדן לים המלח, מגיע עד "כתף יריחו" המזוהת עם הקרנטל לעומת "עמק עכור" - של נחלת שבט יהודה. עולה ל[[בית אל] ויורד לבית חורון ומתקרב לנחלת יהודה ומשם פונה לדרום.

הגבול הדרומי

הגבול הדרומי נושק לגבול נחלת שבט יהודה מרית יערים, המודגשת ש" עִיר בְּנֵי יְהוּדָה", לכתף היבוסי, שכן לשבט בנימין יש חלק גם בהר הבית ומשם למעלה אדומים עד נהר הירדן.

ערי בנימין

כמו בנחלת שבט יהודה, מובאות רשימת הערים: 12 בחבל המזרחי ו-14 בחבל המערבי.

לקריאה נוספת

• יהודה אליצור ויהודה קיל,אטלס דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים 1993
• זכריה קלאי, נחלות שבטי ישראל, מוסד ביאליק ירושלים, 1967