רבי אברהם יעקב פרידמן

רבי אברהם יעקב פרידמן השני האדמו"ר השני מסדיגורא. נולד ח' באב תרמ"ד לרבי ישראל, האדמו"ר מסדיגורא בעל "אור ישראל", משושלת בית רוז'ין מיוסדו של הרב ישראל פרידמן מרוז'ין. התחתן בשנת תרס"ו עם קרובת משפחתו בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, שנמנה אף הוא על שושלת בית רוז'ין. אביו נפטר בי"ג בתשרי תרס"ז, והוא מילא את מקומו באדמו"רות, יחד עם אחיו הגדול, הרב אהרן פרידמן, שנפטר שש שנים אחר כך, ואחיו הצעיר הרב שלמה פרידמן שפרש מהאדמו"רות בימי מלחמת העולם הראשונה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברח יחד עם עוד כמה מאדמו"רי רוז'ין לוינה בירת אוסטריה, משם המשיך להנהיג את חסידיו עד כיבוש העיר בידי הנאצים בשנת תרצ"ח, אז עלה לארץ ישראל, וקבע את משכנו בתל אביב, בטענה ששם לא נשמע קול פעמוני הכנסיות. היה פעיל במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואף כיהן כנשיאה במשך תקופה מסוימת. למרות שהנהיג את קהל חסידי סדיגורא, שהיא מן הגדולות שבחסידויות בית רוז'ין, התבטל כלפי דודיו האדמו"רים רבי ישראל מטשורקטוב והרב ישראל פרידמן מהוסיאטין. בתקופת השואה, שימש כאדמו"ר לאותם החסידים שאדמו"ריהם היו באירופה בזמן המלחמה, ולאחר שהם הגיעו ארצה, הורה לחסידיהם להפסיק לבוא אליו ולחזור לאדמו"ריהם. כך השתקמו חסידויות רבות ביניהן ויז'ניץ, בעלזא, קרלין, בויאן ועוד. כרוב אדמו"רי בית רוז'ין, הרבה מאד באהבת עם ישראל ואהבת ארץ ישראל. הרבה מפועליו בנושאים אלו, נעשו בשיתוף עם דודו האדמו"ר מטשורטקוב. כששהה בוינה, בעת הכיבוש הנאצי, גזרו הנאצים על כמה רבנים ואדמו"רים שהיו בעיר לטאטא את הרחובות כדי לבזותם. בעקבות כך, נדר יעקב שכאשר יעלה לארץ ישראל, יטאטא את רחובותיה. ואכן, כשעלה להתיישב בתל אביב, היה יוצא מדי יום לפנות בוקר ומטאטא את רחובות העיר, עד שהבחין כי חסידיו מבחינים בכך, ואז הפסיק. פעל רבות למען איחוד אגודת ישראל עם פועלי אגודת ישראל, המזרחי והפועל המזרחי בבחירות לכנסת הראשונה, ואכן הצליח לאחד את כל המפלגות הדתיות ל"חזית הדתית המאוחדת". בבחירות השניות, ניסה לפעול יחד עם הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יוסף שלמה כהנמן נגד הפילוג שנוצר במפלגה, אך ללא הצלחה. בעקבות הפילוג, נמע מלחתום על כרוז תמיכה באגודת ישראל. אהב מאד גם את היהודים עוזבי התורה והחילונים, והקפיד שלא לקטרג עליהם ולא לשמוע דברי קטרוג עליהם. היה בקשרים טובים עם האדמו"ר מבעלזא, הרב אהרן רוקח, שהתיישב אף הוא בתל אביב, והיו בעלי עמדות דומות ביחס לאיחוד המפלגות ואהבת כלל עם ישראל, הדתיים והחילוניים. תמך בהקמת מדינת ישראל וראה בה אתחלתא דגאולה. נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. לאחר מותו קובצו תורותיו בספר אביר יעקב.

מכיוון שנפטר ללא ילדים, לאחר מותו המשיך אותו באדמו"רות רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, בן אחיו רבי אהרן (שכיהן עוד מזמן פטירת אביו), ולאחר מותו ממשיך עד היום בנו, רבי אברהם יעקב השלישי להמשיך את האדמו"רות.

לקריאה נוספת

• אריה בקנרוט, אביר המלכות.
• הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת מכון הר ברכה תש"ע.