הרב יהודה עמיטל
|
|
הרב יהודה עמיטל היה ראש ישיבת הר עציון שבאלון שבות, מייס וראש תנועת "מימד" ושר בממשלת ישראל.
תולדות חייו
נולד בשם יהודה קליין בג' בחשוון תרפ"ה בעיר גרוסוורדין שבטרנסילבניה. למד תקופה מסוימת בישיבה בגרוסוורדין, ולאח"כ עבר לישיבת מיר. לאחר כיבוש הונגריה ע"י הנאצים, נלקח למחנה עבודה, ממנו שוחרר בשמחת תורה תש"ה. לאחר שניצאל מהשואה, ברח לבוקרשט ומשם העפיל לארץ ישראל. הגיע ארצה בכ"ו בכסלו תש"ה, ונעצר לזמן מועט במחנה המעצר בעתלית. בבואו ארצה, עלה לירושלים ללמוד בישיבת חברון ואצל הרב יעקב משה חרל"פ. לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת קלצק שבפרדס חנה, שם נישא למרים, בתו של הרב צבי יהודה מלצר. הוסמך לרבנות ע"י הרב איסר זלמן מלצר, סב אשתו. התגורר זמן מה ברחובות ולאח"כ עלה לגור בירושלים.
התגייס לצבא ההגננה לישראל מיד לאחר קום המדינה, ולחם בגליל המערבי ובלטרון. לאחר שחזר מהמלחמה, נתמנה להיות ספרא דדינא בבית הדין ברחובות, וכיהן כר"מ בישיבת הדרום בעיר. הגה את רעיון ישיבות ההסדר.
לאחר הקמת ישיבת הר עציון, נתבקש לתפקד כראש הישיבה. כשעלה ארצה הרב אהרן ליכטנשטיין הזמינו לכהן כראש הישיבה[1] עד לפרישתו בשנת תשס"ח. היה בעל תפיסה מאד פלורליסטית פתוחה, ותמך בהקמת מכללת יעקב הרצוג בסמוך לישיבתו, ואף איפשר ללמוד תנ"ך בשיטות לא מקובלות בעולם התורני. בסוף תקופת כהונתו, נכנסו לתפקיד הרב יעקב מדן והרב ברוך גיגי. לאחר פרישתו, צורף גם הרב משה ליכטנשטיין, בנו של הרב אהרן, להיות ראש ישיבה.
לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, ייסד את מפלגת מימד, שנחשבת למלפגת שמאל דתית, וכיהן כשר בלי תיק מטעמה. דגל בחתירה לשלום, גם על חשבון ויתורים טריטוריאליים ומסירת שטחים מארץ ישראל. דעה זו גררה ביקורת של הרבה רבנים ממחנה ארץ ישראל השלמה.
נפטר בכ"ז בתמוז תש"ע.
ספריו
- והארץ נתן לבני אדם- פרקי הגות וחינוך
- המעלות ממעמקים
- רסיסי טל- בירורים וחידושים הלכתיים
- קול יהודה- לקט ציטוטים ואמירות בנושאים שונים משלל ספריו ומאמריו
הערות שוליים
לקריאה נוספת
- אלישיב רייכנר, באמונתו, תשס"ח.
קישורים חיצוניים
- "רב המשותף" מאת ר' יואל יעקובי, באתר ישיבה.
- "מקים עולה של תורה" מאת הרב אליעזר מלמד, אתר ישיבה
- מאמרים מאת הרב באתר רמב"י