אבצן מבית לחם

אבצן מבית לחם היה השופט העשירי בספר שופטים.

המסופר עליו בתנ"ך

בעוד היו כמה שופטים, כגון אהוד בן גרא, גדעון ושמשון, שבזמנם התרחשו מלחמות, והם החזירו את העם בתשובה והובילו אותו לניצחון, אבצן הוא אחד מהשופטים שלא נלחמו, אלא ישבו ושפטו את העם.

אבצן שפט את ישראל שבע שנים. היו לו שלושים בנים ושלושים בנות, והוא חיתן את כולם בימיו. נקבר בבית לחם.

זיהויו במדרש

בגמרא (בבלי בבא בתרא צא, א) מובא שאבצן הוא בועז. דבר זה הגיוני, מכמה סיבות:

• בועז חי בימי שפוט השופטים, ככתוב בפתיחת מגילת רות.

• בועז היה אדם עשיר (ניתן לראות, שהיו לו שדות ופועלים), ועל אבצן מסופר ש"הביא לבניו שלושים בנות מן החוץ", ובגמרא שם כתוב שעשה שני משתאות בכל חתונה.

• שניהם היו אנשים חשובים ומקובלים, וגרו בבית לחם.

מצד שני, ע"פ המדרש שם, כל בניו ובנותיו של אבצן מתו בחייו, כיון שלא זימן את מנוח, אבי שמשון לסעודות חיתון בניו - כיון שמנוח היה עקר, ואבצן ידע שלא יוכל לגמול לו בהזמנות דומות. דבר זה לא מתיישב עם המדרש שבועז מת אחרי שעיבר את רות, כלומר: בנו עובד נפטר אחריו.