רבי יוסף תאומים

רבי יוסף תאומים היה מגדולי מפרשי השולחן ערוך, בעל פרי מגדים.

תולדות חייו

הולד בכפר סמוך ללבוב בשנת תפ"ז לר' מאיר תאומים, דרשן דיין ומורה צדק בלבוב. בשנת תק"ד עבר לקומרו ושם נישא, שם שימש כמלמד תינוקות. את ספריו הראשונים הוציא בטרם הגיעו לגיל 30. בסביבות שנת תקכ"ח עבר לברלין על מנת שיוכל ללמוד בלי הפרעות, שם היה בסכסוך עם אחד מראשי משכילי העיר. כשנפטר אביו, בשנת תק"ל, נקרא לבוא למלא את מקומו כדרשן ומורה צדק בלבוב, אולם הוא סרב, וניאות רק בשנת תקל"ד. בשנת תקמ"א התמנה לכהן כרב בקהילת פרנפורט דאודר, שם ישב עד פטירתו.

נפטר בכ"ד באייר (או בי' באייר^[1]) תקנ"ב ונקבר בפרנקפורט דאודר.

ספריו

• פרי מגדים (פרמ"ג; פמ"ג)- על מפרשי השולחן ערוך.
  • חלק יורה דעה- מחולק לשני חלקים- משבצות זהב על טורי זהב (ט"ז) ושפתי דעת על שפתי כהן (ש"ך).
  • חלק אורח חיים- מחולק לשני חלקים- משבצות זהב על הט"ז ואשל אברהם על מגן אברהם. הקדמתו לחלק זה מפורסמת ביותר (נקראת "פתיחה כוללת"). הפרמ"ג ידוע בפתיחות שלו לכל נושא הלכתי בו הוא דן.
• פורת יוסף- חידושים על מסכת יבמות ומסכת כתובות.
• גינת ורדים-כללי התלמוד.
• רב פנינים-חידושים על התורה (כולל חידושים מאביו) וכללים בש"ס.
• ראש יוסף חידושים על מסכת חולין. נכתבו חידושים על 6 מסכתת נוספות, אך הם אבדו.

ספרים שלא הודפסו

• המגיד- דרשות
• הזמנים- על שבתות ומועדים.

תקופת חייו של רבי יוסף תאומים על ציר הזמן